שיחה:דוד (גופן)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שכתוב הערך[עריכת קוד מקור]

נתבקשתי על ידי חנה (HANAY) לשכתב את הערך כולו, ולהלן תרומתי הצנועה.

  • לגבי מה שנכתב על אי הדיוקים, ניסיתי לתקן את מה שנכתב על הערך לפני כן, אך לענ"ד אין לי סימוכין רשומים גם לטענות הנגד של הייתשלהדוס (למטה).
  • לגבי הטענה של ד"ר צבי רייך, השארתי אותה בהיעדר טענה אחרת, אך ראיתי לנכון לצרף טענה שונה, מכיוון שד"ר רייך מתייחס לגופן מנקודת מבט מאוד צרה ותלוית קונטקסט (היינו, השימוש שעושים כיום בגופן).
  • נוספו פרטים רבים על הרקע ההיסטורי ועל אופי האות (הכל עם מקורות כתובים).
  • נוסף קטע כתוב על תהליך העבודה על הגופן
  • לגבי אופי האות - קטע זה הצריך נקודת מבט ניתוחית ופחות עובדתית. כלומר, יש קטעים שכתבתי מתוך ההבנה המקצועית שלי כמעצב גרפי כקליגרף, וכמעצב אותיות, בהיעדר קטע כתוב בנושא (באופן כללי, עיקר הידע בתחום זה אינו כתוב וניתן בעל-פה, שכן הספרות בנושא דלילה). קטעים אלו הם חיוניים להבנת הערך. בקטעים אלה הוספתי מילים כמו "ייתכן", שכן לעיתים אין מדובר בעובדות אלא בהשקפה מקצועית. קטע לדוגמא:

ניגודים משלימים מאפיינים את הגופן "דוד"; האות נושאת אופי קליגרפי (כאשר ה"ציפורן" הקליגרפית מונחת בזווית משוערת של 45° ומשיכת הקו משמאל לימין), והאותיות כוללות עוקצים ("סריפים" או "תגים") אך עם זאת האות איננה מסורתית ויש בה שינויים גרפיים שאינם נמצאים באות קליגרפית גרידא. התנועה הקליגרפית של קווי האות רכה וגמישה, אך קצות הקווים נגמרים בחיתוך חד. עם ה"זיכרון הקליגרפי"[4], מתאפיין "דוד" בניקיון מינימליסטי, בצמצום צורני מדוייק, ובנטייה להתקרבות לצורות בסיסיות ובכך לאזכר אותיות עבריות עתיקות שנחצבו באבן. גופנים עבריים שנוצרו באירופה במאה ה-19 כגון "פרנק ריהל" ו"דרוגולין" שאבו את מקורם מן האות הקליגרפית ומן הקונטרסט בין עובי הקווים האופקיים לאנכיים, כפי שנהוג באותיות לטיניות. קונטרסט זה יוצר לעיתים מצב שבו הקווים הדקים אינם נראים כאשר מדפיסים אותם בגדלים קטנים, ובכך מקשים על קריאות האות. בניגוד למגמה זו בעיצוב האות , עיצוב האות יכול להיחשב כמודרני מכיוון שבדומה לגופנים לטיניים ועבריים מפורסמים שעוצבו במחצית הראשונה של המאה העשרים[5], "דוד" מתאפיין בעובי קו הנראה אחיד (אך עם זאת גם גמיש), ובהתקרבות לצורות יסוד (כגון מרובע ומשולש). עם זאת, האותיות אינן מכאניות ונוקשות. אופי זה הקנה ברבות הימים לגופן שיוך "ישראלי / עברי" ומודרני המנוגד לגופנים בעלי אופי הנחשב "יהודי" מסורתי.

  • הקפדה על המילה "גופן" ולא "פונט" הלועזי. הקפדה על הבדל בין "גופן" לבין "אות" (שמתייחסת לאות בודדת ולא לגופן שלם). שימוש במילה "עוקצים", ולא ב"סריפים" או "תגים".
  • נוספה תמונה המשווה בין "פרנק ריהל" ל"דוד".
  • החלק המצטט ביקורות נקרא "ביקורת ועיבודים נוספים" ובו מידע נוסף על גרסאות שונות שהופיעו עם הזמן ועל ביקורת ישירה על הגופן (לדוג' ד"ר צבי רייך).
  • בכל מקרה אשמח אם תבדקו ותתקנו. יש עוד צורך בתיקון לשוני.
  • תודה רבה לויקיפדים HANAY ו"חזרתי" על התיקונים הלשוניים והמבניים.

--Yaronimus - שיחה 21:41, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

לגבי אי-דיוקים, התבקשתי:[עריכת קוד מקור]

  • עיצוב האות מודרני, בעל תגים (סריפים) מתונים ומתבסס על העיצוב הבסיסי הקדום של האות ללא הקישוטים ועיטורים שהתווספו אליה במהלך ההיסטוריה היהודית - הכתב הוא חצי-סריפי וסגנונו הוא "ירושלמי" (זו ההשראה הישירה והמיידית שלו).
  • הגופן שימש בתחילה לכיתובים קצרים, כאשר השימוש הראשון בו היה לכיתוב על שטרות הכסף של מדינת ישראל. מאוחר יותר נמצא נוח ביותר להדפסת ספרי שירה, בשל קלילותו ביחס לגופן הדפוס המקובל פרנק-ריהל והתאמתו הרבה לטקסטים קצרים - עובדתית לא נכון. החלק השני הוא השערה לא נתמכת של הכותב.
  • החל משנות ה-80 של המאה ה-20 התגלה שהגופן מתאים וקריא במיוחד בהדפסות שנערכו במדפסת, גם במדפסות בעלות איכות נמוכה נראה הגופן קריא היטב ולפיכך הפך לברירת מחדל בתוכנות עיבוד תמלילים - לא שגוי,אבל מאוד לא מדויק. יתרונו של דוד היה בהתאמתו המושלמת כמעט למדפסות מטריצה שהיו הנפוצות ביותר בתחילת שנות השמונים. המונח "ברירת מחדל" שייך למערכות הפעלה מרובות פונטים עם ממשק משתמש גראפי וכאן: א) המערכת שהייתה קיימת בשנות השמונים לעניין זה הייתה מקינטוש, ובה דוד לא היה פונט ברירת המחדל (בכלל אין מושג כזה). ב) בשנות התשעים המושג לא היה רלוונטי למדפסות לייזר והזרקת דיו. יתרונו המרכזי של דוד היה טמון אז בתכונות אחרות (הוא היה הפונט הטוב ביותר שלא היו עליו זכויות יוצרים ברורות).
  • רבים מהמוסדות והוצאות לאור מבקשים הגשת טקסטים מודפסים בגופן "דוד" (לרוב בגודל אות 12) - האמנם? היכן התימוכין.  
  • ד"ר צבי רייך, חוקר תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, כינה את האות "טכנוקרטית" וקרה משום נפוצותה הרבה במסמכים "יבשים" המודפסים באמצעים זולים יחסית (מדפסות, בניגוד לדפוס), בפסקי דין, מכרזים ומסמכים משפטיים והנדסיים‏‏ - א) לא נכון. ב) רייך אינו מומחה.

כלומר, הטקסט כולו אינו טוב. הייתשלהדוס - שיחה 20:12, 2 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

משוב מ-11 בנובמבר 2012[עריכת קוד מקור]

מרתק. תודה. 46.19.80.170 08:57, 11 בנובמבר 2012 (IST


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:23, 17 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:23, 17 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:32, 30 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדוד (גופן) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:08, 22 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדוד (גופן) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:43, 8 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]