שיחה:המבצע לביעור הבערות

חלק מהמידע שמוצג בערך זה נלקח מהאתר למבצע לביעור הבערות http://adultliteracy.huji.ac.il/about.htm אתר זה נכתב על ידי ועל ידי החוקרת הראשית בו, ועל כן אין בכך הפרה של זכויות יוצרים.

הקשר הקובני

מעניין אם יש קשר בין מבצע ישראלי זה למבצע דומה שנרך בקובה מיד לאחר המהפיכה, שנים ספורות לפני המבצע הישראלי, ואשר היה לשם דבר ומקור לחיקוי. בקובה, אגב, נתוני הפתיחה היו קשים בהרבה. בברכה, אורי • שיחה 08:02, 24 במאי 2007 (IDT)

אורי, זו שאלה שמעניינת אותי (החוקרת את המבצע) אולם לעת עתה לא מצאתי קישורים ישירים או מי שמודה שאכן הדוגמא נלקחה משם. צריך לזכור שבישראל היו מפעלי התנדבות להוראת עברית ואוריינות גם בשנות החמישים. אם כי כאשר קוראים על המבצע הקובני אי אפשר שלא להתרשם מהדמיון הצורני. מצד שני, המבצע הישראלי לא חיבר באופן ישיר בין אידיאולוגיה של האדם החדש לידיעת קרוא וכתוב. שני ספרים שקראתי על המבצע מאירים אספקטים מעניינים: MacDonald, Theodor. (1985). Making new people: Education in revolutionary Cuba. Vancouver: New Star Books. Serra, Ana. (2007). The "new man" in Cuba: Culture and identity in the revolution. University Press of Florida. שנה טובה אסתר שלי-ניומן.

ציטוט

צוטט בערך הקטע "זו בושה וחרפה ש'עם הספר' כולל אנשים אנלפבתיים וכי עלינו למחוק את הכתם הזה מעלינו. הדבר יועיל לא רק לחיבור בין הקהילות השונות של יהודים בישראל, אלא גם לחיבור בין דור ההורים לדור הילדים". האם המילה "וכי" (המודגשת) הופיעה במקור או שהיא המשך למשפט שנאמר לפני כן? אם התשובה היא הראשונה, יש להסירהּ. תומר 18:33, 21 בינואר 2008 (IST)

תומר, הקטע הוא פרפרזה על דבריו של זלמן ארן כפי שפורסמו בעיתון הארץ ב-17 לדצמבר 1963. הציטוט השלם מדבריו: "בושה וחרפה היא לעם הספר כי למעלה ממאתיים אלף מבוגרים במדינת ישראל אינם יודעים קרוא וכתוב בכל שפה שהיא, ועלינו לעשות הכל כדי לגול חרפה זו ולמחוק כתם זה מעלינו, וע"י כך לסתום את הפער לא רק בין חלקי הישוב השונים אלא גם בין הילדים לבין הוריהם." בעיתונים אחרים מהתקופה הופיעו אותם דברים בשינויים קלים. אסתר שלי-ניומן

ומה לגבי

הצלחת המבצע? אופק - שיחה 01:22, 29 ביולי 2008 (IDT)

זו שאלה מורכבת משום שהגדרת "הצלחה" תלויה במטרות שנקבעו. אם המטרה היתה "לחסל" את האנאלפבתיות לחלוטין הרי שההצלחה היתה חלקית. אמנם ב-2006 אחוז התושבים יודעי קרוא וכתוב הוא בסביבות 95% אבל זה לא היה המצב ב-1976 כאשר המבצע הופסק. קיימת גם השאלה של רמת ידיעת קרוא וכתוב שאליה שאפו להגיע, האם די בכך שאנשים יכלו לכתוב את שמם או לקרוא את הכותרות בעיתון המנוקד שער? מאידך, האם המבצע תרם להעלאת המודעות לנושא, בהחלט כן, והוא גם שיפר את הידע של אותם אנשים שלמדו. המחקר שלי עדיין לא הסתיים ואני מקווה שאוכל להעשיר את המידע בהמשך.

אסתר שלי-ניומן, 10 לנובמבר 2008; schelynewman@gmail.com

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במבצע לביעור הבערות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://adultliteracy.huji.ac.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20061208032817/http://adultliteracy.huji.ac.il/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:16, 13 באוקטובר 2023 (IDT)