שיחה:זיסי סתוי

זיסי סתוי, עורך מדור ספרות בעיתון "ידיעות אחרונות", סופר משורר מחונן ומוערך בזכות עצמו.

נהוג במקומותינו לומר על אנשים כמותו, אנשי אשכולות, עטירי ידע ברוכי כשרונות.

זיסי סתוי בעורך כאדם כמו שכותב שורות אלה, הטיב להכיר - לא היה איש נחבא אל הכלים.

לא מצטנע לא מסתתר מעין העדשה הציבורית. אך וכאן ראוי ונכון לציין להדגיש, היה בו

תום מיתום של "פרסונה" חביבה על רואיה. כל הבאים בשערי מפתן חדרו המבולגן במערכת העיתון

שהיה אז מספר אחד, ברחוב מוזס בתל-אביב, ניתקלו בסבר פנים מחייכות, בגישה עינינית רצינה

ומלומדת מצד בעליה.

אני החתום מטה בחור צעיר שוקק וחומר רוח יצירה מבקשת לעצמה לפרוץ החוצה לבטא להתבטא,

נעמו לי מילותיו של זיסי סתוי. הד קולו הרועם נשמע היום כמו אז צלול ונוקש באוזני.

לאן נעלמת כל השנים?. למה לא שמעתי עליך?. שבוע לאחר אותה פגישה זכיתי ראות את שירי

"הרגשה תל-אביבית" מודפס מופיע אחר כבוד במדור הספרות. לצד אורי צבי גרינברג ויבדל לחיים

ארוכים - המשורר רוני סומק.

על כן מצאתי לנכון להעמיד אי אלו שורות, מספר מילים להזכיר לציבור מי שמתעניין בקהל הקוראים,

פועלו ויחודו כאדם וכיוצר.

בתודה - אבי גרין

פתח-תקווה.  3.11.13

הֶסְפד[עריכת קוד מקור]