שיחה:חיים דב פרידברג
תמונה[עריכת קוד מקור]
האם יש מישהו שיכול לתרום תמונה של חיים דב פרידברג לערך? התמונה היחידה שלו שידועה לי היא התמונה הנמצאת באנציקלופדיה של תדהר.RF - שיחה 04:08, 7 באפריל 2011 (IDT)
הסרת הערך מרשימת ההמתנה-אירכוב הדיון[עריכת קוד מקור]
למרות ההשקעה הרבה, והתוצאה היפה, הערך אינו מתאים להיות ערך מומלץ. לדעתי נכונו לכותב עוד ערכים מומלצים, ואני מצפה לראות מה יהיה הערך הבא שיכתוב. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 19:55, 12 באפריל 2011 (IDT)
אני מתכבד להגיש מעמדות של הערך. אני הוא שכתבתיו, והמשתמש:דרך הוא שהוסיף את התמונה. אני סבור כי הערך חשוב ולו רק מכיוון שחוקר זה לא זכה לכבוד וההכרה המגיעים לו, על אף מפעלו הגדול בתחום הביביולגרפיה והגנאולוגיה. כמו כן, ספרו הגדול בית עקד ספרים, הוא אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו בתחום הביבליוגרפיה, במאה ה- 20. למיטב ידיעתי אין בנמצא חומר נוסף עליו, אלא אם כן מישהו מבני משפחתו המחזיק בידיעות נוספות עליו יתרום לערך. RF - שיחה 22:39, 11 באפריל 2011 (IDT)
- ערך מעניין מאוד, עם אסמכתאות, ועוסק בנושא שלא הכרתי, ודמות מעניינת ביותר. משזה נאמר, יש בערך מספר פגמים המונעים ממנו מלהיות מומלץ: הפירוט הגנאלוגי בפרק "משפחתו" הוא בלתי סביר. זו אינה כתיבה אנציקלופדית. שני פרקים גדולים מהערך הם ציטוט ארוך מהמבוא לספרו "עקד ספרים" ורשימת הספרים שכתב. אם נשמיט פרקים אלו נקבל ערך בינוני עד קצר באורכו, שבו פיסקה אחת עוסקת בתולדות חייו (המעניינים והטראגיים ללא ספק) ופיסקה שנייה בספר שכתב, שניתן להוציא לערך נפרד. כן יש אמירות רבות שאין להן סימוכין, ולטעמי דורשות סימוכין, כגון - "בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר בבית עקד ספרים, ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה)." אין לי ספק שזהו ערך טוב וחשוב על נושא מעניין. אך אינו מגיע לכלל מומלץ בשלב זה. פומפריפוזה - שיחה 07:34, 12 באפריל 2011 (IDT)
- פומפריפוזה, תודה על הביקורת המעניינת. מסכים איתך בקשר לפרק הגנאולוגיה, אבל כפי שציינתי אין בנמצא חומר נוסף עליו, אלא מה שהוא סיפר על עצמו ועל משפחתו (ואני מודע היטב למגבלות של כתיבה כזו). הערה קטנה לאמירה ללא סימוכין בקשר לקטלוגים, הדבר הפך לנוהג עד שכמעט כל ספרן, אספן וסוחר ספרים הכירו או נהגו לפיו. באופן כללי, הייתי שמח להרחיב את הערך, אולם אין ביכולתי לעשות כן. אני די חדש בוויקפידיה וכתבתי מספר ערכים (ועובד על מספר ערכים נוספים כרגע), אבל בשבוע שעבר שמעתי לראשונה על האפשרות של "ערך מומלץ", ומייד בחרתי בערך זה, דווקא מכיוון שאני מעוניין שאדם זה יקבל קצת הכרה (הוא לא ממשפחתי). RF - שיחה 11:39, 12 באפריל 2011 (IDT)
- אז ראשית, כבר עשית הרבה טוב לזכרו של חיים דב פרידברג. כבר עכשיו האינטרנט מכיר אותו, והמידע הפך לנחלת הכלל. לא צריך שהערך יהיה "מומלץ". לערך כזה אפשר לעשות קצת "יחסי ציבור" לכתוב "הידעת" לקשר לפורטלים ומפורטלים, לחפש ערכים קשורים ולקשר אליהם וכיוצא בזה, והדבר מגדיל את החשיפה. ל"מומלץ" יש קריטריונים, שעם כל הרצון הטוב שאדם כזה יקבל הכרה, קשה קצת לאלץ אותם לטובת העניין. שנית, בעניין הגנאולוגי, המדובר במידע לא אנציקלופדי במובהק. לא אתערב ולא אערוך את הערך ואסיר את המידע המיותר, כי אני מעריך את העבודה שנעשתה. אני רק אומר שלא כך כותבים ערך, זה הכל. מבחינת הכתיבה הכתיבה שלך יפה מאוד ומשובחת, ואם תמצא נושא מספיק רחב שניתן לכתוב עליו ערך יפה ומפורט, אין לי ספק שביכולתך לכתוב ערך מומלץ. אבל גם כותבים שמאוד התאמצו ומאוד רצו (מקרה בולט - אחד מטובי הכותבים כאן, גל אורן), לא הצליחו ליצור ערך מומלץ כבר בהתחלת דרכם. לשם כך יש "להשתפשף" קצת בכתיבה. אני בטוח שאם תתאמץ זה יבוא. אתה פשוט עוד לא שם. פומפריפוזה - שיחה 19:04, 12 באפריל 2011 (IDT)
- פומפריפוזה, תודה על הביקורת המעניינת. מסכים איתך בקשר לפרק הגנאולוגיה, אבל כפי שציינתי אין בנמצא חומר נוסף עליו, אלא מה שהוא סיפר על עצמו ועל משפחתו (ואני מודע היטב למגבלות של כתיבה כזו). הערה קטנה לאמירה ללא סימוכין בקשר לקטלוגים, הדבר הפך לנוהג עד שכמעט כל ספרן, אספן וסוחר ספרים הכירו או נהגו לפיו. באופן כללי, הייתי שמח להרחיב את הערך, אולם אין ביכולתי לעשות כן. אני די חדש בוויקפידיה וכתבתי מספר ערכים (ועובד על מספר ערכים נוספים כרגע), אבל בשבוע שעבר שמעתי לראשונה על האפשרות של "ערך מומלץ", ומייד בחרתי בערך זה, דווקא מכיוון שאני מעוניין שאדם זה יקבל קצת הכרה (הוא לא ממשפחתי). RF - שיחה 11:39, 12 באפריל 2011 (IDT)
ציון שם מקום הוצאה: כתיב מקורי או כתיב עכשווי[עריכת קוד מקור]
בכל הכבוד, כל התיקונים וההגהות שנעשו ברשימות הספרים המצויינים בערך, שגויים לדעתי. כאשר מציינים שם של ספר והמקום שבו יצא לאור, יש לכתוב אותם׳ בדיוק כפי שנכתבו בספר, בעת שזה יצא לאור. אין זה מקובל לתקן כתיב חסר, לשנות את שם העיר לכתיב הנהוג כיום וכו׳. כאשר כתבתי את הערך והוספתי את שם שמות הספרים שפרסם פרידברג (או כאשר ציטטתי ספרים בהם השתמשתי לכתיבת הערך), הקפדתי לכתוב את שמותיהם (ואת שמות הערים) בדיוק כפי שהודפסו. המצב בערך כיום - לאור כל השינויים האחרונים (מאז התיקון האחרון שלי) - הוא ששמות הספרים, או שמות הערים בהם יצאו לאור, ״תוקנו״ (אם על ידי בוט אוטומטי ואם ידנית). עם כל הצער שבדבר, אינני יכול להקדיש זמן לבצע עריכות בוויקיפדיה, אך אני מקווה שהערתי זו תילקח החשבון כאשר מתבצעים תיקונים כנ״ל. RF - שיחה 13:38, 2 בפברואר 2014 (IST)
- שמות מקומות ההוצאה לאור שונו בעריכה רגילה, על ידי (נקל לראות זאת בלשונית "גרסאות קודמות").
- זו סוגיה עקרונית. עד להערתך כאן ידעתי שהמוסכמה היא שבעוד אין לשנות את כתיב הכותר או ההוצאה לאור, הרי *צריך* להתאים את שם מקום ההוצאה לכתיב הנהוג כיום. הרציונל פשוט: במקום שיהיה פעם, לדוגמה, 'ווארשא', פעם אחרת 'ווארשע', ובפעמים אחרות 'ווארשה', 'וורשה' או 'וארשה' – ייכתב תמיד: 'ורשה'. אחרת זו עלולה להיות בעיה של ממש, שכן לא זו בלבד שבעברית יש שפע אפשרויות של כתיב; במרבית הספרים שראו אור בתקופת התחייה וכמובן לפניה, מוסכמות התעתיק נשענו על הכתיב היידי. כך, אם ניקח לדוגמה את מקומות ההו"ל של ספריו של פרידברג, "דראהאביטש", "ברסלוי" ו-"קראקא" הם כתיבים סתומים עבור הקורא העברי שאינו מצוי בשמות ערי מרכז אירופה ומזרחה ו/או בכללי הכתיב ביידיש.
- אבל כרגיל אצלנו, בהיעדר כלל מיוחד שנקבע כאן, אנו מיישרים קו עם הנהוג בספרות המחקר העברית (וכאמור, חשבתי שזה מה שעשיתי כאן). ובכן, נטלתי לידי ארבעה ספרים עבריים שראו אור בארבע הוצאות ספרים אקדמיות בארץ בשני העשורים האחרונים, במטרה לראות מה הנוהג. למרבה האכזבה, נראה שה"נוהג" הוא אי-אחידות; התרשמתי שבחלק מהפריטים הכתיב עודכן – ובאחרים לא... אביעדוס • שיחה ה' באדר א' ה'תשע"ד, 23:20, 4 בפברואר 2014 (IST)
- לדעתי RF צודק. כשמצטטים פרסום כותבים אותו בדיוק בצורה בה כתב אותה המחבר. כמובן שאם יש הוצאה נוספת, מאוחרת יותר, של אותו חיבור ושם הכתיב יהיה שונה יש לצטט, אם מתייחסים למהדורה המאוחרת כפי שמופיע בה. חיים לוי - שיחה 00:18, 5 בפברואר 2014 (IST)
- תודה אביעדוס וחיים. תמיד חשבתי שגם לגבי שם העיר יש להקפיד על השם כפי שהודפס במקור, אבל על פי עדותך, אביעדוס, אין המצב ברור ואחיד כיום. מעניין אם הספרייה הלאומית או מוסד אקדמי ישראלי כלשהו נתנו על כך את הדעת (אולי צריך לכתוב את גם העיר המקורית עם לינק לשם העיר כיום?) בכל אופן, נראה לי שגם אתה מסכים שלגבי שמות הספרים יש להקפיד על רישום מדוייק - ולא לתקן לכתיב מלא או חסר וכו׳. אלא שבחלק מהערכים שכתבתי, מופעל לעתים בוט אוטומטי ״המתקן״ גם את שמות הספרים. כך למשל בערך הנוכחי הוחלף שם הספר ״לוחות זכרון״ בשם ״לוחות זיכרון״. RF - שיחה 15:04, 5 בפברואר 2014 (IST)
- בספרייה הלאומית אנחנו כותבים בשדה של הדפוסת את שם העיר כפי שמופיע בספר, בלי שינויים. בשדה הזה יש שם המקום בו נדפס הספר, המו"ל והשנה בה יצא הספר לאור. אם יש תאריך עברי ולועזי כותבים את שניהם. יש שדה מיוחד של שם מקום תקני ובו כותבים את שם העיר בצורה אחידה. אם כתוב בספר ווילנע נקרא לה בשדה הזה וילנה. חיים לוי - שיחה 16:55, 5 בפברואר 2014 (IST)
- תיקונים על ידי בוט ההחלפות זו בעיה אחרת (אסביר לך בדף השיחה שלך מה אפשר לעשות).
- לצערי אינני זוכר מהו המקור שממנו שאבתי את הידיעה בדבר המוסכמה לעדכן את שם העיר (זה לא היה לאחרונה...). כאמור, בספרים שבדקתי (ההוצאות של האונ' העברית, תל אביב, בר-אילן ובן-גוריון) הייתה אי-אחידות. לקחתי עכשיו ספר נוסף (בר-אילן), ובאופן מעניין דווקא בו נראה שיש כוונה לאחידות, בכיוון של שמירה על הכתיב המקורי (אך לפחות באחת מהרשומות, של ספר משנת תרכ"א, הכתיב עודכן ל"ורשה"). בשורה התחתונה, לא ברור.
- לא ברור האם יש באמת כתובת לעניין. מסתבר שכמו בסוגיות של כתיב, כל הוצאה מחליטה על הכללים שלה (אם כי לאור תוצאות הבדיקה, חרף המדגם הקטנטן, לא אתפלא במיוחד אם אין כללים בעניין הזה וכל כותב הישר בעיניו יעשה).
- אינני בטוח אם אמנם דין רשומה בקטלוג הספרייה (שמתעדת בדיוק את הכתוב ע"ג הספר) כדין הפניה ביבליוגרפית בספרות. קחו לדוגמה את שנת ההוצאה לאור. יש ספרים שהשנה הרשומה בהם היא משחקי גימטריה, ובעוד הקטלוג נאמן לרישום המקורי (ומוסיף "[=תשע"ד]"), הרי בהפניה לספר ייכתב פשוט "תשע"ד". אביעדוס • שיחה ו' באדר א' ה'תשע"ד, 23:55, 5 בפברואר 2014 (IST)
- בספרייה הלאומית אנחנו כותבים בשדה של הדפוסת את שם העיר כפי שמופיע בספר, בלי שינויים. בשדה הזה יש שם המקום בו נדפס הספר, המו"ל והשנה בה יצא הספר לאור. אם יש תאריך עברי ולועזי כותבים את שניהם. יש שדה מיוחד של שם מקום תקני ובו כותבים את שם העיר בצורה אחידה. אם כתוב בספר ווילנע נקרא לה בשדה הזה וילנה. חיים לוי - שיחה 16:55, 5 בפברואר 2014 (IST)
- תודה אביעדוס וחיים. תמיד חשבתי שגם לגבי שם העיר יש להקפיד על השם כפי שהודפס במקור, אבל על פי עדותך, אביעדוס, אין המצב ברור ואחיד כיום. מעניין אם הספרייה הלאומית או מוסד אקדמי ישראלי כלשהו נתנו על כך את הדעת (אולי צריך לכתוב את גם העיר המקורית עם לינק לשם העיר כיום?) בכל אופן, נראה לי שגם אתה מסכים שלגבי שמות הספרים יש להקפיד על רישום מדוייק - ולא לתקן לכתיב מלא או חסר וכו׳. אלא שבחלק מהערכים שכתבתי, מופעל לעתים בוט אוטומטי ״המתקן״ גם את שמות הספרים. כך למשל בערך הנוכחי הוחלף שם הספר ״לוחות זכרון״ בשם ״לוחות זיכרון״. RF - שיחה 15:04, 5 בפברואר 2014 (IST)
- לדעתי RF צודק. כשמצטטים פרסום כותבים אותו בדיוק בצורה בה כתב אותה המחבר. כמובן שאם יש הוצאה נוספת, מאוחרת יותר, של אותו חיבור ושם הכתיב יהיה שונה יש לצטט, אם מתייחסים למהדורה המאוחרת כפי שמופיע בה. חיים לוי - שיחה 00:18, 5 בפברואר 2014 (IST)
תאריכים[עריכת קוד מקור]
לדעתי אין אחידות בין ציון שנה עברית או לועזית. אני מציע שבכל מקום בו מצויינת שנה עברית תצויין בסוגריים השנה הלועזית ולהיפך. Civispacem - שיחה 09:12, 26 בדצמבר 2023 (IST)