שיחה:חליטה (הלכה)
הוספת נושאהרהורים[עריכת קוד מקור]
רבי אבי מה זה? הוחלט להפריד הערכים? (חליטה וחליטה הלכה) מדוע? איני יכול לראות כרגע דף שיחה שם. אכתוב קצת מהרהורי ליבי ואולי זו תשובה להצדקת ההפרדה, החליטה שייכת לשורש ח־ל־ט שמשותף למילים מוחלט לחלוטין וגם החלטה (השורש מופיע פעם אחת בתנ"ך במלכים א פ"כ). השורש המקביל במקרא הוא צ־מ־ת "לצמיתות" וזה מה שעושה החליטה, צומתת -סוגרת את הבשר/בצק מלקבל ולהשפיעבה. התלמוד מתייחס לזה כחוק טבע הנתפס בכלי החוש. החליטה נזכרת שתי פעמים כמו שהזכרת בערך במניעת יציאת הדם. ומניעת החמצה. אך גם בחולין ק"ח מובא דבר קרוב שחלב שנבלע בבשר כל עוד לא תנוח הקדרה מרתיחתה לא יפלט החלב אבל אח"כ יצא. האם מדובר באותו עיקרון ממש? הנה הבדל אחד בולט - האפקט הוא רק לזמן קצוב, במקרים הנ"ל החליטה פועלת פעולה סופית.
והנה חליטה בלשונינו כיום מונח שנראה שונה לחלוטין (...רק במקרה המילה הזו..) ואולי אף הפוך במהותו, מתואר כי התהליך נועד לרכך את המזון ולהפיק ממנו טעם! בדיוק להיפך מחליטה בהלכה. וכיון שההלכה מדברת על החיים בכדור הארץ (וגם בפלנטות מניחים היום כי פועלים אותם חוקי טבע) לא יתכן להעמיד שני ערכים סותרים ללא התייחסות. הכיצד אותה פעולה פועלת תוצאות מנוגדות (כשמדובר בהלכה המים יודעים לנהוג אחרת?)
התשובה אולי כתובה בפתיח הערך ההוא "במים חמים לא רותחים" וא"כ אזדה לה קושייתי ופרחה לה.
אבל א"כ מדוע ועל מה נקראת הפעולה ההיא בשם חליטה? האם זו עוד אחת מטעויות העברית החדשה? (ושנינו יודעים שאם נתן עלים במים רותחים מאוד עדיין יתנו טעם)
זכורני בעוסקי בסוגיה שהתקשיתי בכל זה. איני זוכר שהייתה לי תשובה לבד מכיוון מסוים ע"פ דברי התוס' בחולין ק"ח (בסוגיה הנ"ל בשר ביורה) הקשו שהרי אנו רואים בעינינו שנותנים ירק בקדירה והמים רותחים ונצבעים מיידית מצבע הירק ומקבלים את טעמו, וזה סותר לדברי הגמרא שם. וכתבו כמה דברים ויש לדקדק בדבריהם. אך מתוך הדברים נראה שיש לומר שהכלל של חולין ק"ח הוא דווקא נוזלים (או "טעם") הנבלעים מחדש לתוך המאכל אך מה שכבר בלוע בו וק"ו טעמו שלו עצמו ודאי יצא מייד גם במיים רותחים!! ופעולת החליטה היא רק בשני המקרים המובאים בערך (חמץ ודם) ואין הם שייכים לפליטת ובליעת טעם הכללית אלא בהם ישנו חוק ספציפי שגורם לעצירת תהליכים. וא"כ אין סתירה חוקית בין הערכים אך עם זאת יש להבהיר מדוע נקראים שתיהן בשם חליטה אחר שפעולתן שונה (והשורש הובהר כבר שמשמעו צמיתה)
נ.ב. נדמה לי שחליטה לא נזכרת בתלמוד להתיר בשר רק בכבד. אולי אני טועה.
בקיצור באתי לומר שלא נוח לי המצב של שני הערכים הלכאורה סותרים עומדים זה לצד זה ללא הבהרה. כאילו אם כתבנו "הלכה" בצד שם הערך זה כאילו לומר "מונח זה ביקום מקביל"... אז נראה לי שחובה להבהיר את היחס והקשר הלשוני המציאותי בין שני הערכים אם ישנו כזה ואם אינו להבהיר זאת. לא ידעתי איך כי לא נתברר לי מעודי העניין אם תמצא דרך פשוטה להבהיר העניין (שיהיה קריא לקורא סביר) תכניס בערך.--אליצור יחיא - שיחה 02:49, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- אמנם רוביק רוזנטל טוען שמדובר בשני שורשים ממקורות שונים כאן אך הוא טועה לחלוטין. והמקורות של המילים ברורות מאוד. בחז"ל חליטה היא שפיכת מים רותחים או מיים חריפים על כלי או אוכל בדר"כ במטרה להצמית ולסגור ובהשאלה המילה (כבר בחז"ל בשני מקומות) נלקחה לנתינה מהירה ברותחים למטרות שונות והפוכות.--אליצור יחיא - שיחה 15:01, 13 בנובמבר 2019 (IST)