שיחה:יעקב חילביץ'
הוספת נושאקראתי את הערך בשקיקה ובעניין רב. תודה רבה, אברהם.
זוטא: "קטלינג הגיע אליו, בלי לגלות לאמריקאים את מטרת בואו". האם הוא אמור היה לגלות לאמריקאים? ולמה שהוא יידרש לכך?
ושאלה, מתוך סקרנות: "לידי הארגון הגיע מכתב סודי ששלח מטה הבולשת הבריטית ובו מידע על קשריו של חילביץ' עם הבולשת". למה שהבולשת 'תשרוף' סוכן שלה? לילה טוב ושבוע טוב, יניב • שיחה • 00:45, 31 ביולי 2011 (IDT)
- ליניב שלום, להלן תשובותי:
א. המקור להערה כי קאטלינג בא לארה"ב לפגוש את חילביץ, מבלי לגלות לאמריקאים את מטרת בואו, הוא "מבט", כתב העת של המרכז למורשת המודיעין. ההסבר: מתוך יחסי גומלין בין מדינות בעלות ברית בזמן מלחמה, יש לדווח לארץ המארחת על מטרת בואו של נציג שירות בטחוני של בעלת בריתה הבא אליה לצרכי תפקידו.
ב. בציטוט במלואו אודות המסמך של הבולשת בענין חילביץ' שהגיע לידיו של האצ"ל במלואו נאמר:
- "לאחר עבודה מאומצת, התגלגל לידי הארגון מכתב סודי ששלח מטה הבולשת הבריטית אל המזכיר הראשי של הממשלה ובו אינפורמציה על קשריו של חילביץ עם הבולשת. במסמך נאמר, בין השאר: [...] אחרי ההתקפה על משרדי הבולשת, בליל חמישי 23.3.44, אדם הידוע בקשריו עם האצ"ל יצר מגע עם מפקדת הבולשת (הוא עמד בתוקף על כך שאינו חבר בארגון). אדם זה הצהיר, כי הוא מוכן למסור שמות (וכתובות במידת האפשר) של מנהיגי וחברי האצ"ל משום שלדברי, הקו של הארגון המנוהל על-ידי מנהיגים אלה מזיק למלחמה ולעניין היהודי... דרישתו היתה כי יאפשרו לו לעזוב את ארץ-ישראל. דבר זה סודר וביום שישי ה-31.3.44 הוא היה בדרכו לחו"ל, לאחר שמסר רשימה שהכילה שמות וכתובות של ראשי הארגון. רשימה זו נראית לנו כבעלת חשיבות רבה. בעקבות רשימה זו, נערכו מאסרים ברחבי הארץ [...]
- המקור: [1]
איך הגיע המסמך לידי האצ"ל לא נאמר, אבל אוכל לתת דוגמה איך הגיעו מסמכי בולשת חשובים לארגון ההגנה בציטוט מהערך אפרים דקל על פרק בספרו "עלילות ש"י":
- "לגילוי אחר, המהווה פרק מרכזי בספר, ניתן על ידי דקל השם "הבולשת מפסידה עמל שלושים שנה". גיבור הסיפור (האמיתי) הוא איש שלטון אנגלי, שגם בעת פרסום הספר, שבע שנים לאחר האירוע, אין דקל מוסר את שמו אלא מכנה אותו "ג'ון סמית". לש"י נודע כי סמית מגלה אהדה לציונות וליישוב. נוצר עמו קשר והוא נתבקש להמציא מידע מן המקורות החסויים שהיו פתוחים בפניו. תוך כדי מסירת המידע גילה האיש דבר קיומה של מערכת תיקים, השמורה במתקן מאובטח ובה רשימות של אלפי חברי ארגוני המחתרת, ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י. 16 אנשי ש"י חדרו בעת ערב, בעזרת מדים בריטיים ותעודות מזויפות, למתקן המוגן, הוציאו את התיקים והביאו אותם לקיבוץ סמוך, בו צולמו הרשימות במשך כל הלילה במצלמות, דף לאחר דף וגליונות הצילום נתלו לייבוש על חבלי הכביסה של הקיבוץ. בין התיקים נתגלתה מעטפה סגורה הנושאת את חתימותיהם של הנציב העליון ושל המזכיר הראשי של ממשלת המנדט. המעטפה נפתחה בעדינות ונתגלתה בה פקודת מבצע בשם Broadside למאסרם של מפקדי ההגנה, שכתובותיהם צויינו בפקודה ולתפיסת נשקה של ההגנה במחסני נשק שמיקומם פורט בה. מיד החלה פעולה מהירה להעברת מפקדי ההגנה מבתיהם למקומות מסתור ולהעתקת מחסני הנשק ממקומותיהם. בתום ליל הצילומים הוחזרו התיקים והמעטפה שהודבקה מחדש, למתקן המאובטח".
יש להניח כי המסמך בענין חילביץ' גם הוא הגיע לידי האצ"ל בדרך חשאית דומה.
תיקונים עובדתיים:[עריכת קוד מקור]
שלום. שני תיקונים לטעויות בערך: א. בגין הגיע לארץ כבר באפריל 1942 ולא כמו שכתוב בפנים. ב. בגין הפך למפקד האצ"ל עוד בסוף שנת 1943 ולא כמו שצויין בערך ואני לא יודע מאיפה נלקח התאריך המוזכר כאן. תודה ויישר כח. 17:11, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
- תיקנתי. אברהם אמיר - שיחה 20:59, 6 באוקטובר 2011 (IST)