שיחה:יעקב פלמוני

חשוב מאד הן לויקיפדיה והן להיסטוריה של מדינת ישראל.

מקים בית גורדון, חוקר טבע, חיבר מאמרים רבים ששימשו בהוראת הביולוגיה והמדעים במשך שנים. מוטי ק. • שיחה 09:00, 16 ביוני 2007 (IDT)

זכות אבות

מתוך עיון בערכים אחרים באנציקלופדיה, (ובעיקר אלו העוסקים באנשי העלייה השניה והשלישית שאת חלקם זכיתי להכיר אישית), צר לי אם אינכם מבינים את מקומו הייחודי, כמו גם בין אנשי המדע הראשונים בארץ ישראל. ואולי אין זה אלא מעיד עלינו כעל חברה המתרחקת מערכיה ומקורותיה וצניעות כבר איננה מטבע עוברת לסוחר. צדק היסטורי, חינוכי ומדעי יעשה בשימור ערך זה המתאר את י.פלמוני אישיותו ועשייתו המבורכת, לטובת כולנו המשתמשים בויקיפדיה. כבוד לכולנו להכיר (ולו מעט) אדם זה.

לעם שאינו מכיר ומכבד את עברו אין עתיד.

ענת.

לעורכי ויקיפדיה, למען הסדר הטוב מן הראוי הנכון והמתבקש להציב ערך זה בין אנשי העליה השלישית באות פ' ולא ב-י' כפי שעשיתם.

ענת

בעיות אלה נפתרו. דוד שי 23:29, 22 ביוני 2007 (IDT)

לדוד שי, פולונסקי לגבי יעקב פלמוני היא עובדה הסטורית, אך כלוחם השפה העברית כשזו לא הייתה מציאות בלתי מתפשרת, נשא את שמו החדש מגיל צעיר, ואיש (פרט לקרובים ביותר) אינו מזהה אותו כפולונסקי, ולכן איני רואה טעם לחזור על שם זה מעבר לזה המסוגר בכותרת. תודה. ענת

תיקון עובדות

לעורכי ויקיפדיה שלום! כדאי שתיצמדו לעובדות: היוזמה להקמת בית גורדון היתה של חברי דגניה א', עוד לפני שפלמוני הגיע (עיינו בספרו). בעת הקמת בית גורדון י' פלמוני היה מורה בבית הספר המשותף והיה שותף לתכנון התצוגה. חשיבותו של פלמוני הוא בהתווית תכניו של הבית וניהולו במשך שנים רבות. עמליה אילן, מנהלת בית גורדון

אין סתירה בין העובדות המצוינות בערך לבין הערתך. השאלה היחידה שנותרה לא פתורה ע"י העוסקים בערך ובתולדות חייו של י. פלמוני היא האם הוזמן ע"י חברי דגניה להיות מורה בבית-הספר ומאוחר יותר התבקש להנהיג את הקמת בית גורדון (כמצויין בארכיון דגניה) - או שהוזמן על ידי חברי דגניה בזמן היותו בנהלל להקים את בית גורדון (כפי שכותבת רעייתו מנוחה) ועד שיוזמתם הוצאה לפועל היה מורה בבית-הספר.109.64.118.44 15:39, 27 במאי 2010 (IDT)

אגב, כדאי לך לקרוא את הכתוב באתר הרשמי של קבוצת דגניה א' : "יעקב פלמוני, חבר קבוצת דגניה א', היה היוזם להקמת הבית..."

להרחבה

נדרש במספר מקומות לעבד את הדברים לניסוחים אנציקלופדיים יותר.
מה שכן, ניתן להרחיב את הערך על בסיס המקורות שנוספו לו. אביעדוס • שיחה כ"ד בסיוון ה'תשע"ד, 20:09, 21 ביוני 2014 (IDT)

עריכה

הטמעתי עריכה של משתמש:79.176.72.184, המזדהה ככותבת המקורית של הערך, עם עריכה ותוספות שלי. לא הבנתי רק למה הכוונה במשפט "בשנות המהפכה סבלה הקהילה והמשפחה פוגרומים חוזרים, *ומנוחה הייתה זו שהצילה את יעקב מיד הפורעים.*" (ולא הוספתי אותו).

מדף השיחה שלי:

האם לדעתך מן הראוי לציין שעזריה אלון, גם הוא מהורושקי, סיפר שהיה נוסע אל פלמוני ברכבת העמק מכפר יחזקאל, כדי ללמוד מיעקב יסודות הטבע של ארץ ישראל, בתחילה לנהלל ואחר כך לדגניה?79.176.72.184 06:56, 18 בנובמבר 2014 (IST)

ובכן, כן, אפשר לציין זאת, תוך המצאת מקור מתאים. שימי לב שביקשתי מקור לטענה אחת, והבהרה במשפט אחר.

באופן כללי, מה שחסר כרגע לערך הוא בעיקר להבין על מה הוא נסמך, או במילים אחרות: נדרש לגבות במקורות את הכתוב בו (המאמרים הזמינים באופן מקוון שהוספתי מן הסתם אינם המקור לתוכן שכתבת...). אביעדוס • שיחה 22:10, 18 בנובמבר 2014 (IST)

המקור הוא מאמרו של א. שמיר בספר "עיונים ורחשי לב", שם גם עדותה של מנוחה על הצלתו של יעקב על ידה מיד הפורעים בצ'רנוביל. ההבהרה שבקשת ראה אתר קבוצת דגניה א.

עשיתי כמה תיקוני עריכה מתבקשים לדעתי. הכנס בבקשה את הספר בסער ביום סופה במקום המתאים, ולדעתי יש להכניס גם את מאמרה של ד"ר עפרה קינן "ולקחת תורה מפי הטבע".

הורדתי את הפגיעה בעץ המדינה בעת הקרבות כי לא מצאתי לכך מקורות. שיניתי את 1897 לתרנ"ז ע"פ רוח אישיותו של פלמוני. שיניתי דגניה א' לדגניה כי בית החינוך בו לימד היה משותף לשתי הדגניות . יש לי מקור התכתבות עם עזריה אלון, אך החלטתי לוותר על הנושא. כן עשיתי שימוש במקורות שהוספת במקום הראוי להבנתי. ענת79.176.72.184 08:45, 22 בנובמבר 2014 (IST)

אגב, אביעדוס, אין קשר בין "המלחמה שניטשה ברחוב היהודי בין העברית ליידיש" לבין "מלחמת השפות" בארץ ישראל שהחלה ביוזמת הקמת הטכניון.ענת79.176.72.184 13:42, 22 בנובמבר 2014 (IST)

אביעד, יש למחוק את ההפניה ל"מלחמת השפות" שהשתרבבה לערך בטעות, וליצר הפניה ל"צעירי ציון" התנועה אליה השתייכו יעקב ומנוחה לפי עדותה של מנוחה בספר "עיונים ורחשי לב".79.176.72.184 06:46, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אוקיי, הרוב טופל.

מאמרו של א. שמיר בספר "עיונים ורחשי לב" + עדותה של מנוחה על הצלתו של יעקב על ידה מיד הפורעים בצ'רנוביל – יש לציין את מספרי העמודים הרלוונטיים.

"דברים שניסח פלמוני במגילה" – הכוונה למגילת אבן הפינה לבית גורדון?

"מופת למורי תרבות" – למה הכוונה? אביעדוס • שיחה 19:23, 25 בנובמבר 2014 (IST)

האם בדקת את מאמרה של ד"ר קינן? מקורות לבקשתך: עיונים ורחשי לב, א. שמיר עמ' 12, מנוחה פלמוני עמ' 19 (הצלתו של יעקב על ידה), עמ' 18 (מוניטין בית הספר בין מורי "תרבות"). מגילה אחרת, לא קשורה לבית גורדון, טמונה בשורשי "ברוש המדינה". ראה סיפור נטיעת העץ ונוסח המגילה באתר קבוצת דגניה א'.ענת 109.65.113.104 06:05, 26 בנובמבר 2014 (IST) אביעדוס לא ברור לי מדוע מתערבים העורכים בניסוח של הפסקה המתארת את המגילה בשורשי עץ המדינה. הנוסח שנאלצתי לתקן היה בלתי מובן לחלוטין, "לא עברית!"ענת109.65.113.104 19:41, 26 בנובמבר 2014 (IST)