שיחה:מדיניות הקיצוב

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העברה של הערך מתקופת הצנע למדיניות הצנע. הצנע לא הייתה תקופה הסטורית אלא מדיניות כלכלית. כמו כן אני מתחיל עבודה כוללת להרחבת הערך. A&D 07:21, 27 יוני 2005 (UTC)

הביטוי "תקופת הצנע" מקובל מאוד (900 מופעים בגוגל), הרבה יותר מאשר "מדיניות הצנע" (210 מופעים), אבל אני מניח שאתה מייצג את עמדת האקדמיה בנושא זה. דוד שי 18:41, 27 יוני 2005 (UTC)
אכן, בספרים האקדמיים שאני מאמין שהם רלוונטים ליצירת הויקיפדיה כאנציקלופדיה רצינית לא מוזכר הצנע כתקופה אלא כמדיניות. למען האמת זהו רק כינוי, שמה האמיתי של המדיניות הוא- מדיניות הקיצובA&D 18:54, 27 יוני 2005 (UTC)
אם כך, אולי יש ללכת עד הסוף, ולהעביר את הערך למדיניות הקיצוב. דוד שי 20:30, 27 יוני 2005 (UTC)
כך נעשה A&D 06:23, 28 יוני 2005 (UTC)

סיבות לתבנית השכתוב[עריכת קוד מקור]

"את החלטה יש להבין על רקע מאורעות התקופה", "בניגוד למצב היום בו נראית לנו הנהגת מדיניות כזו כדבר מאוד מקומם" וכו'. טרול רפאים 5 יולי 2005 18:39 (UTC)

אני מקווה שהגהתי פתרה את הבעיה. דוד שי 5 יולי 2005 19:12 (UTC)
אני מציע שבפעם הבאה פשוט תעיר לי בדף השיחה ואני אתקן זה לא מצדיק תבנית שכתוב!--A&D 6 יולי 2005 06:51 (UTC)



לערך חסר פירוש מקוצר, כלומר זה היה מאד עוזר אילו יכתבו את מהות התקופה הזאת, אתם לא חושבים?


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:19, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

תת רמה אופיינית לערך שמגן על רעינוות שמאלנים הזויים בויקי[עריכת קוד מקור]

הערך הזה אמור היה לעסוק ברצינות בשאלה האם ההחלטה על התקצוב היתה סבירה ומוצלחת, או לא. הוא אינו מפרט שום מקור לענין, ואין שום דיון רציני פרט לציטוטים של מי שהיו חברים למדיניות והגנו עליה.

הערך אינו טורח לדון במציאות עצמה. היה מספיק מזון? איך יכול להיות שהמדינות הזאת עזרה לענין? כיצד אפשר להאכיל שני אנשים עם אותו דולר ש"אחרת היה מספיק רק לאחד"? כלכלית ועובדתית, אנשים אינם אוכלים "כפול" ממה שהם זקוקים לו, רק כי הם עשירים וידם משגת. לפיכך הטענה המרכזית כאן:

"היה חשש שבמידה ולא תונהג מדיניות הקיצוב יעלו המחירים של מוצרי המזון ומצרכים אחרים על בסיס המשוואה של היצע וביקוש - כמות הטובין קטנה מאוד בשל המחסור במט"ח בעוד שהדרישה לו גבוהה. כך המחירים עלולים לעלות; מי שתשג ידו יוכל לקנות ולאכול או להתלבש, ומי שלא - ירעב"

הטיעון הזה יכול לשמש לרגולציה על מטח (שהיתה נהוגה כמובן עד בגין, בדיוק בגלל אמונה פוליטית שמאלנית) והשימוש בו (למשל, לא לאפשר לעשירים לרכוש מט"ח ולרכוש בו נעלי גוצ'י או לא לאפשר יבוא של פטה כבד) אבל לא למנוע מכל דיחפין לרכוש מזון באותו מחיר בסיסי שעולה ליבאו (פלוס התיווך הרגיל)

כל הדיבורים בסגנון "לא היו יתרות מטח", "מדינה צעירה" וכו' הן סיסמאות שאין להן מקום בויקי ללא מראה מקום או פירוט כלכלי.

אם תבחנו את הערך של הרעב ברוסיה ב 1920, תראו שאפילו במקרה הזה, ארגוני סיוע בארה"ב סיפקו מזון. הרעיון שבישראל אנשים ירעבו לאוכל,למרות כל הקשרים עם יהדות ארה"ב, חייב הסבר והדגמה, ולא "דיבורים".

העובדה שהצנע הונהגה באותה מידה על מזון ועל "ריהוט" מראה שהטענה של רעב היתה לא רצינית. אנשים רעבים בכלל, ומדינה שאין לה מספיק מט"ח לרכוש חיטה, אינה זקוקה לעיסוק בויסות רכישות ריהוט.

רק בשולי הדברים מוזכר: להנהגת הצנע יש גם פן אידאולוגי-סוציאליסטי. בהנהגת המדינה עמדה באותה העת מפא"י כמפלגה הגדולה ביותר, שהייתה מפלגת שמאל סוציאליסטית. בבסיס הסוציאליזם עומדת השאיפה לשוויון בין כל אזרחי המדינה. מעבר לפחד המוחשי שהעולים ירעבו, היה פחד מוחשי אף יותר שיווצרו בארץ פערים אדירים על בסיס כלכלי.

האומנם? האם באמת החשש האמיתי היה "רעב", ו"גם דרך אגב אמונה בסוציליזם", או שזה בדיוק ההיפך???

הדרך לנסות ולהפוך את ישראל לקומוניזם היתה על בסיס ההפחדה "אחרת יהיה רעב".