שיחה:מטען חלול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההגדרה "פלסמה מתכתית" היא לא טובה במיוחד. במטען חלול הליינר הוא פשוט מתכת במצב צבירה נוזלי (הטמפרטורות שהיא מגיעה אליהן נמוכות בהרבה מהטמפרטורות שבהן חומר הופך לפלזמה), ולא גז של אלקטרונים ופרוטונים. ערכתי את הערך כדי להסיר את השגיאה, אם יש כותב התנגדות , הוא מוזמן לערוך חזרה.

בחומר כתוב נזכרות מספר שיטות לשיפור הסילון, חלקן הזכרתי. אולם לא מצאתי משהו על עיצוב ראש הפצצה, 2 בציור של Robert Blazek. אשמח אם מישהו יפנה אותי לחומר כתוב באינטרנט.
בהמשך לאמור לעיל; מנתחים את התנהגות הסילון בשיטות של הידרודינמיקה. אך הסילון המתכתי אינו במצב נוזלי. מדידות מראות שטמפרטורת המתכת הרבה פחות מטמפרטורת ההתכה שלה.
איתן פ 08:36, 10 במאי 2007 (IDT)


שחזרתי לגרסה קודמת. סה"כ השינוי שאתה מנסה להביא מבורך- אך יש כמה נקודות שאני לא מוכן לקבל.
* מבנה המטען- המרעום הוא לא תמיד פיזואלקטרי (יכול להיות מעטפת קריסה או הפעלה חשמלית יזומה) ולכן יש להשאיר "מרעום" בלבד.
* הפסקה הראשונה אינה מנוסחת כראוי- משפטים רבים וקצרים מדי. יש גם ביטויים בשפה נמוכה כגון "ויש לו רכיב...", "מהירות גבוהה קדימה" ו"שריון עבה למדי".יש לנסח פסקה זו מחדש.
* הסילון לא מבוסס על אנרגיה קינטית לחדירה מטרה, אלא על אנרגיה כימית- אנרגיית חום.
* הרסיסים של המטען החלול שוליים ביחס לרסיסים מפגיעה של ח"ש, ולכן אין זה המקום לציין זו. הסכנה העיקרית בחדירת מטען חלול לרק"מ היא הצתת התחמושת או חומרים דליקים אחרים בעקבותם יתלקח הכלי.
* הפסקה אודות השימושים של המטען החלול נחותה משמעותית מהפסקה בגרסה הקודמת ("אנטי טנקים"?!). אתה מוזמן להוסיף את נושא שמן תפוחי האדמה לפסקה הקודמת.
* תוספת מבורכת לגבי המבנה האווירודינמי של תחמושת נורית ושל מרחק יזימה (בשפה מקצועית- STAND OFF)- אך שוב, ניסוח לקוי ולא מובן. מה זאת אומרת "בראש הפצצה, לפני המטען"?
* ההגדרה ל"טאנדם" אינה מקובלת עליי- מי אמר שהמטען העיקרי לבטח יחדור את מיגון הטנק? צריך להשתמש בביטוי כללי דוגמת "מיועד לחדור".
לסיכום- הוספת מידע ערכי ונכון, אך פגמת במבנה, ניסוח ודיוק הערך. אני מציע לך לבצע עריכה נוספת ולשלב את התוספות שלך בערך הקיים. יתרה מכך, באם תרצה ו/או תבקש, אני מוכן לנסות לעשות זאת ולקבל את חוות דעתך
בברכה, דניוס 20:59, 10 במאי 2007 (IDT)
ערב טוב דניוס.
טעות בידך ולא אחת. מטען חלול נקרא כך אך ורק בגלל החלל (דמוי קונוס לרוב) שבמטען ואין לו קשר לנפח הריק שבראש הפצצה. מדובר בויקיפדיה עברית ולא תמצא ולו גם חיל עברי אחד שיגיד "ליינר". האנרגיה הקינטית הגדולה היא שמאפשרת חדירת השריון, בדיוק כמו שהאנרגיה הקינטית של פגז תותח אנטי טנקי היא שמאפשרת חדירת השריון, לכן חשוב להזכיר את מהירות הקצה המוביל של הסילון. הסילון עצמו אינו חם במיוחד, כאמור טמפרטורת הסילון פחותה מטמפרטורת ההתכה של המתכת. בגלל האנרגיה הקינטית הגבוהה ושטח הפגיעה הקטן, הלחץ בנקודת הפגיעה מגיע לעשרה מליון אטמוספרות וזה מה שחודר את השריון. את גל הנפץ אפשר לתאר כוקטור, ווקטור אפשר לפרק לרכיביו וזאת אולי עברית מדעית, אבל לא עברית נמוכה. ועוד ועוד.
איתן פ 21:34, 10 במאי 2007 (IDT)
אין לי בעייה עם נושא ה"ליינר". גם אני לא הייתי שלם עם עם האמירה וודאי שלא אני כתבתי זאת. לגבי פעולת הסילון וההסבר שלך אודותיו- ההסבר שלך נשמע הגיוני אך אשמח לראות סימוכין. נושא הווקטורים נכון ומדוייק- ואליו התכוונתי כשאמרתי שהוספת מידע ערכי. יחד עם זאת, עודני חושב שהניסוח היה בלתי מספק. אני מציע שמחר אני אערוך את הערך בהתאם להערותייך ותגיד לי מה דעתך. מקובל? דניוס 22:57, 10 במאי 2007 (IDT)


אין לי כונה להכנס למלחמות עריכה.
אין לי ידע מנסיון אישי ואין לי גישה לספרות מקצועית בנושא.
לא מצאתי באינטרנט ניתוח פיזיקלי-מכני של יצירת הסילון ואופי החדירה, אלא רק תאורים כלליים משהו:
http://www.globalsecurity.org/military/systems/munitions/bullets2-shaped-charge.htm
http://www.geocities.com/Augusta/8172/panzerfaust1.htm
http://www.dean.usma.edu/math/research/msce/11th_AUTS/papers/Walters.pdf
לא מצאתי סטטיסטיקה של אופי הפגיעות באנשי הצוות כתוצאה מחדירת מטען חלול. נכון שהסכנה הגדולה בפגיעה היא פיצוץ התחמושת שבטנק או הצתת הדלק בכלי רכב. בכל אופן מצאתי תאור אחד של חדירת מטען חלול לטנק אמריקאי בעירק; למרות שהחימוש לא נפגע, שני אנשי צוות נפצעו (פצעים לא חמורים) מרסיסים ומיכשור הפעלת הטנק נפגע גם הוא.
מסתבר שיש שימוש אזרחי רב למטענים חלולים. היות וזאת לא אנציקלופדיה צבאית, צריך להזכיר את כל השימושים.
הציור של Robert Blazek הוא לאו דוקא האופיני אך בפצצות מסוג שהוא מציר המרעום הוא פיזואלקטרי. נכון שהמרעום יכול להיות כל שהוא.
איתן פ 20:10, 11 במאי 2007 (IDT)
אני לא מבין אותך- ציינתי שאני מבקש את אישורך לבצע עריכה ברוח השינויים שהוספת- איך זה מתפרש כקריאה למלחמות עריכה? אני חוזר על דבריי בפעם השלישית- ומציע שאני אערוך את הערך בהתאם להערות שלך. מקובל?
דניוס 20:25, 11 במאי 2007 (IDT)
בבקשה. איתן פ 07:41, 12 במאי 2007 (IDT)

עריכה קשה[עריכת קוד מקור]

ערכתי, שכתבתי, הוספתי. דניוס 18:37, 24 בפברואר 2007 (IST)