שם הערך הוא מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל, אולם אתה מתחיל ב"פרשת ההיכל" ואומר " אחד מכתבי הקודש של הדת הבהאא'ית, ובתוכה מאוגדים חמישה מכתבים שכתב בהאא' אללה לשליטים הבאים". מכאן, האם שם הערך לא צריך להיות "פרשת ההיכל" במקום השם שאתה נתת?
האם "פרשה" היא המינוח הנכון (אני לא יודעת פרסית, פשוט באנגלית רשמו "tablet" כחלק מ(Summons of the Lord of Hosts)
האם לא צריך להתייחס שזה חלק מה-Summons of the Lord of Hosts ?
כל הכבוד על ההסברים והמקורות המעמיקים. עם זאת - יש מקומות שעדיין הניסוח בעייתי ו/או נראה לא מבוסס -
ניסוחים: "עם זאת, עד כמה שידוע, לא ניתן למצוא את נוסח המכתב בשפה הצרפתית, כמו גם את נוסחי המכתבים האחרים בכל שפה אחרת לבד מערבית ואנגלית (אם כי ייתכן שקיימים תרגומים לפרסית)." ידוע למי? איפה זה רשום?
"ועם זאת, היה דבר שבלבל את המאמינים הבהאא'יים, וזה עצם העובדה שגם לאחר שהמכתב הגיע אליו, השאה הפרסי עדיין נותר במקומו; אכן, בזוכרם את נפילתו המהירה של נפוליאון השלישי, הם ציפו שגם שלטונו של נאצר אל-דין שאה יתרסק לרסיסים, בייחוד בשל יחסו לבהאא'ים שהיה כה דכאני, שבהאא' אללה אפילו קרא לו "נסיך המדכאים"; אלא שהדבר לא קרה" מאיפה המקור לזה?
"המכתב לנאצר אל-דין שאה נחשב ליוצא דופן מבין כל המכתבים שבסדרה זו, ולא רק בגלל אורכו, אלא גם בגלל האופן שבו בהאא' אללה מציג את עצמו במכתב" נחשב על ידי מי? שים לב לויקיפדיה:חמקמילים
תשובות לשאלות הנ"ל: היי, ותודה רבה על השאלות. אני אנסה לענות עליהן ואני מקווה שהן יהיו מקובלות על דעתך:
מאחר שהמכתבים הם בתוך פרשת ההיכל ולא עומדים בפני עצמם, חשבתי שיהיה נכון לתת משפט קצר ותמציתי שאומר מה זו פרשת ההיכל באופן כללי. חוץ מזה, שכל הערך לא עוסק בפרשת ההיכל בכלל אלא במכתבים עצמם, ולכן לקרוא לו כך יגרום להטעייה משמעותית.
התרגום של "פרשה" הוא דווקא מהמילה הערבית سُورَةٌ (בתעתיק: סורה), מילה המוכרת יותר בתור "סורה", כמו הסורות שמחלקות את הקוראן (ולכן ניתן לתרגם את המילה הזו גם ל-"פרק" או "בשורה").
באופן עקרוני, זה שם העמוד שבו כלולות הפרשות השונות ושבתוכן מכתבים לשליטים השונים. התרגום של "tablet" הוא תרגום יותר ישיר למילה لَوْحٌ (בתעתיק: לוח), אשר, כמו שכתבתי בין היתר בהערות השוליים השונות, התרגום המילולי שלה לעברית הוא "לוח". בנוסף, באופן טכני, כן התייחסתי לזה בהערת שוליים 23, אבל אם בשאלה את חושבת שפרשת ההיכל היא חלק מאוגדן רחב יותר שנקרא "הזימונים של אדון האדונים" (בתרגום חופשי מ-The Summons of the Lord of Hosts), אזי התשובה היא שלא; זה פשוט השם שהאתר הבהאא'י Bahai reference library בחר לעמוד הזה. (תיקון טעות: אז כן נוהגים לאגד יחד את הפרשות השונות שכוללות מכתבים לשליטים תחת הכותרת הגדולה יותר הנ"ל, כפי שאנו למדים מערך הויקיפדיה באנגלית בכותרת הזו, אבל העמדה וההתרשמות שלי לא משתנות במיוחד; כל פרשה עומדת בפני עצמה).
באשר לניסוחים:
ובכן, עד כמה שידוע לי, כי חיפשתי ולא מצאתי בשום מקום תרגומים של המכתבים לכל שפה אחרת מערבית חוץ מאנגלית (אם כי בחיפושים שלי כן מצאתי באחת הפינות היותר מסובכות באחד האתרים הבהאא'יים מה שנדמה לתרגומים לפרסית, אך לא הייתה לי דרך לוודא את זה). כמו כן, עצם קיומו של התרגום לצרפתית מאוזכר במקור שבהערת שוליים 24.
הערת שוליים 50.
המכתב לנאצר אל-דין שאה נחשב ליוצא דופן גם על ידי משה שרון וגם על ידי אדיב טאהרזאדה (ראי ביבליוגרפיה והערות שוליים 53-49). אני גם קראתי את כל המכתבים בעצמי ובכמה שפות כדי לאשרר את זה.
כאמור, תודה רבה על השאלות, ואם את מוצאת עוד דברים - אל תחשבי פעמיים. danielrhirsch - שיחה 11:30, 20 למאי, 2018 (IDT) (עודכן: 12:02)
הי דניאל, אני אנסה להסביר את עצמי שוב. אם הערך נקרא "מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל" הרי שהערך צריך להפתח כך: "מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל הם ... ". כל ניסוח אחר אומר ששם הערך אינו מוגדר היטב או שהוא לא משקף את הכלול בערך. אי לכך, אם לא מדובר באסופת מכתבים, הרי או ששם הערך צריך להיות "פרשת ההיכל" או שצריך להשלים את המשפט כדי שישקף מה שאתה רוצה אבל שיתחיל כנדרש. בברכה אמא של גולן - שיחה21:48, 28 במאי 2018 (IDT)תגובה
אפשרות לדוגמא: מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל הם סדרה של חמישה מכתבים שבהאא' אללה כתב לשליטים הבאים בתוך "פרשת ההיכל", (בערבית: سُورَةُ ٱلْهَيْكَلِ; בתעתיק: סורת אל-היכל), שהיא אחד מכתבי הקודש של הדת הבהאא'ית" אמא של גולן - שיחה21:49, 28 במאי 2018 (IDT)תגובה
תגובה:
היי אמא של גולן. אני מתנצל על הזמן שלקח לי לענות על הערה זו, שכן משום מה ויקיפדיה לא שלח לי התראה עליה. כך או כך, אני מודה לך מראש על ההערה.
אני אהיה כנה איתך: אם הייתי צריך לסקור רק מכתב אחד מחמשת המכתבים, הרי שלא הייתה בעיה בכלל, מאחר שכל מכתב בפני עצמו יכול לעמוד בעצמו הגם מחוץ להקשר של פרשת ההיכל (ראי כדוגמה את המכתב לנאצר אל-דין שאה, שנקרא לוח אל-סלטאן בלי קשר להכללתו בתוך פרשת ההיכל). עם זאת, כאסופה, המכתבים לא עומדים מחוץ להקשר של פרשת ההיכל; להשוואה, או ליתר דיוק לצורך הנגדה, קחי את חמשת חומשי תורה - המדובר בחמישה פרקים שכל אחד עומד בפני עצמו אך גם בתוך ההקשר של התנ"ך, ועדיין הם יכולים לעמוד בפני עצמם גם כאסופה. זה לא המקרה של המכתבים המדוברים: הם אמנם מכונים כל אחד בשם אחר, אך כאסופה הם מוכרים ועומדים אך ורק בתוך ההקשר של פרשת ההיכל. משום כך, ההצעות האלה, בייחוד העריכה שעשית לאחרונה, גורמות להטעיה, ולכן הן לא מתקבלות בכלל.
אני מקווה שהתגובה מסבירה את העמדה הנחרצת שלי בנושא, ושוב, אני מודה לך מאוד על העזרה, הסיוע, התגובות, ההערות, השאלות והעריכה שכן מתקבלת.
הי דניאל, שוב, לא חייבים לקרוא להם אסופה. מה שכן חייבים זה להתחיל את המשפט שמסביר על מה הערך. דהיינו "מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל הם". את ההמשך תמשיך לפי איך שנוח לך. אמא של גולן - שיחה09:35, 3 ביוני 2018 (IDT)תגובה
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
