שיחה:מלכי-צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לדעתי יש להפוך דף ז לדף פירושונים ולהפנות ממנו לשני ערכים נפרדים:

Ramiy 19:35, 10 ינו' 2005 (UTC)

לא חשבתי על זה, אולי כדאי לעשות את זה, אבל אין לי מושג איך (מעבר לכך שיש תבנית), ואין לי כל כך זמן עכשיו. תרגיש חופשי לשנות... טרול רפאים 19:47, 10 ינו' 2005 (UTC)
אני מתנגד. זאת מדינה שאיננה קיימת. צריכים להתקיים כמה תנאים לפני שנכתוב על "מדינה" זו ערך, למשל הכרתה ע"י ממשלת ישראל והאו"ם. מה גם, יוצרים פירושון רק במקרה ושני השמות מוכרים באותה המידה. היום היתה הפעם הראשונה ששמעתי על קיומה של "מדינה" זו. גילגמש 19:49, 10 ינו' 2005 (UTC)
אני חושש שמידת ההכרה (או ליתר חוסר ההכרה) זהה. בגוגל מספר התוצאות זהה. האמת היא שהוא מתחלק לשלוש, יש גם את המלאך מלכיצדק אבל לא הצלחתי להבין מה הוא בדיוק אומר.
אני חשבתי שברור לחלוטין מהערך שהמדינה איננה קיימת במציאות, אבל בזמנו היה להם "קונסול" בישראל שרימה אנשים ויש הרבה כתבות עיתונאיות על העניין.
לידיעתך, גם אני חשבתי שמה שהופיע במזנון הוא סתם שם ואפילו די התפלאתי שלוקחים שם של אדם שמופיע בתנ"ך בשביל המטרה הזאת, רק שחיפשתי מידע בגוגל מצאתי את העובדה הזאת, כך שאני מציע שתפנה לשש"ז שהוא העלה את הנושא שם...
טרול רפאים 20:30, 10 ינו' 2005 (UTC)
אם מספר התוצאות בגוגל זהה אולי באמת יש טעם בדף פירושונים. גילגמש 20:35, 10 ינו' 2005 (UTC)

תראו בויקיפדיה יש הרבה ערכים שאין להם מקום באינציקלופדיה (ראו: לתור מוטור), אבל כשאדם מחפש משהו באינטרנט עדיף שיקבל מידע ממקור מוסמך (ויקיפדיה) מאשר מאתר מפוקפק. לגבי הערך של המדינה אני לא אומר שנשייך אותה למדינות העולם, רק אמרתי שנרשום את ההיסטוריה של סיפור הזיוף מנקודת מבט אובייקטיבית וניתן לינק לאתר של המדינה - לא יותר מזה. אבל לא יתכן שבערך "מלכיצדק" ידברו על שני נושאים שונים, צריך להפריד את זה לשני ערכים שונים - ובדיוק לשם כך נוצרו דפי הפירשונים.

Ramiy 20:42, 10 ינו' 2005 (UTC)

לא. פירושונים נוצרו כשיש יותר ממאמר אחד בעלי אותו שם על נושאים שונים ומידת הענין שהם מועררים בציבור זהה. למשל בערך פאריס יש הפניה לגיבור מיתולוגי בעל אותו שם ואין דף פירושונים. גילגמש 20:48, 10 ינו' 2005 (UTC)
פיצלתי את "מדינת" מלכיצדק לערך נפרד: מלכיצדק (מדינה בדיונית). דוד שי 05:44, 11 ינו' 2005 (UTC)

תיקונים[עריכת קוד מקור]

דברי הכותב בעניין מלכיצדק, מבלבלים. אבקש לשים לב לדברים הבאים ולעדכן. במאמר על מלכיצדק יש לציין בלשון ברורה ולהדגיש כי מלכיצדק הנו כהן לקב"ה, עוד בטרם נהגה מוסד הכהונה ובטרם ניתנה התורה. במאמר הקיים, הדבר אינו ברור. על המאמר לציין כי מלכיצדק הנו כהן לקב"ה, כהן לבורא עולם. אלילי הכנענים אינם רלוונטיים לעניין זה.

מוצאו של מלכיצדק אינו מפורט במקרא. כל שברור הוא שמלכיצדק הוא מונותאיסט המאמין בקב"ה עוד בתקופת אברהם אבינו ויתכן שאף לפני שהקב"ה פנה אל אברהם אבינו. על אברהם אבינו למשל, לא נאמר בשום מקום במקרא כי היה "כהן לאל עליון", ברם דברים אלו נאמרו במפורש על מלכיצדק.

במאמר הקיים, לא צוין דבר על מעשרות כהונה. יש לציין שעל פי הפירוש המקובל, אברהם אבינו הפריש מעשרות אל מלכיצדק ולא להיפך. הפשט של המקרא, אינו מפרט מהו הטעם שמצא אברהם לנכון להפריש מעשרות למלכיצדק.

בספר תהילים תהלים פרק ק"י פסוק 4, אנו יכולים להיווכח שוב, כי מעמדו של מלכיצדק הנו מעמד אחר ובלתי רגיל במידת היוקרה שלו ביחס לקב"ה. תהלים פרק ק"י פסוק 4 "נִשְׁבַּע יְהוָה וְלא יִנָּחֵם אַתָּה כהֵן לְעוֹלָם. עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּיצֶדֶק". זהו אותו מלכיצדק "כהן לאל עליון" שעליו מסופר בספר בראשית פרק י"ד פסוקים 18-20. מאמר דומה מפיו של הקב"ה, לא נאמר כלפי אף דמות תנ"כית מסוימת אחרת.

במקרא נאמר על מלכיצדק כי הוא "כהן לאל עליון" ולא ברור שהכוונה לאמונה מונותיאסטית טהורה. השווה דברי אברהם באותו מעמד. אריה א - שיחה 17:39, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
אמנם יש לציין שבערך מובאות השערות מדעיות כעובדות גמורות ויש לתקן זאת אריה א - שיחה 17:42, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

יש לפחות לציין כי המילים "אל עליון" אינם ברורות עד תומן. יתכן שאכן היו אלילי כנען בשמות "אל" ו "עליון", ומאידך יתכן צמד המילים "אל עליון" הוא כפשוטו, כלומר שמחבר התורה התכוון לקב"ה. עוד ייאמר בעניין זה לפחות מבחינה תחבירית של הפסוק המקורי בספר בראשית, נראה יותר סביר להניח כי המחבר המקראי של התורה התכוונן דווקא לקב"ה. גם מבחינה רעיונית , נראה תמוה כי אברהם אבינו יחלק מעשר לכהן של אלילים... נראה יותר סביר להניח כי אברהם נתן מעשר לכהן של הקב"ה, כהן מסתורי שהמקרא כפשוטו אינו מפרט עליו דבר. פרשנות מעין זו , מתיישבת מבחינה רעיונית עם הפסוק שציינתי קודם שמופיע בתהלים ק"י 4. אף מחבר אינו חייב לקבוע "מהי האמת" באופן חד משמעי. ניתן פשוט לקיים דיון רעיוני לגבי מיהו מלכיצדק, מבלי לקבוע מסמרות. הרי האמת ההסטורית, תמיד תישאר בגדר נעלם.

למה המקף?[עריכת קוד מקור]

השם מופיע בתנך ללא מקף, כך שלא ברור לי למה הוא מופיע כאן עם מקף. בברכה, טרול רפאים - שיחה 20:52, 24 באפריל 2011 (IDT)

משוב מ-23 בנובמבר 2011[עריכת קוד מקור]

ערך מצוין 79.178.25.13 14:53, 23 בנובמבר 2011 (IST)

עוד תקונים -[עריכת קוד מקור]

"המקרא אינו מפרש מי מן השניים נותן מעשר לאחר, אף כי יהיה זה סביר להניח שאברהם הלוחם, הרועה ובעל הנכסים הרבים ששב כרגע ממלחמה בה שבה בא עם שלל רב, הוא שנותן מעשר למלכי-צדק הכהן שמשרת בקודש."

עוד בילדותי - כאשר למדתי "בראשית" בגיל חמש\שש - הבנתי שלהפך הוא! מלכיצדק נתן מעשר לאברהם! כיון שמפסוק י"ח הדמות העושה היא של מלכיצדק, שברך את אברהם על נצחונו ועל שהשיב את השלל והשבויים!

יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ (מלכיצדק את אברהם!) וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן-לוֹ (מלכיצדק לאברהם!) מַעֲשֵׂר מִכֹּל <<===

זה נראה לי ברור שמלכיצדק הוא הדמות שנותנת מעשר- ובמיוחד שמיד לאחר מכן מלך סדום, גם הוא, מציע רכוש לאברהם!! - כיון שה-"נפש" היו בחלקם השבויים שלקח כדרלעומר מסדום! כלומר מלך סדום פדה את נתינו הוא!

כא וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם אֶל-אַבְרָם תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ.

אברהם מסרב לקחת את כל הרכוש - שהיה למעשה רכוש של סדום - אבל כן ביקש תשלום על ההוצאות

כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כג אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם. כד בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם <<== וזה יכל להיות "מעשר" או גם יותר!!

ועוד על מלכיצדק - יש לשער שבתורת ישראל "אל עליון" הוא בורא עולם ולא אל כנעני ! והרי אברהם גם הוא נשבע בשם "אל עליון", ולא יתכן שזה אל כנעני!

כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

  אם אברהם אבינו הגיע למסקנה הלוגית שיש בורא לעולם -  דבר שהיה ברור לדורות הראשונים - יש לשער שגם אחרים, כמו מלכיצדק, הבינו זאת - ואולי למדו מאברהם שהיה כח חזק  ומשפיע באזור !!