שיחה:פירוש העולמות המרובים

לשם ההגינות

בדף מתוארים רק היתרונות של פירוש העולמות המרובים, ואף לא חיסרון אחד. אלא שפרוש קופנהגן מקובל הרבה יותר, למעשה הרוב הכמעט מוחלט של הפיזיקאים מחזיק בפרוש קופנהגן. צריך לציין את זה וצריך לציין את חיסרונות השיטה.

כמו כן כדאי להוסיף פיסקה על ההשפעה התרבותית שיש לפירוש העולמות המרובים, שכן פירוש זה זכה לאיזכורים רבים בספרות, בטלויזיה ובקולנוע. לדוגמא הסדרה גולשים בזמן מבוססת על הרעיון הזה. טוקיוני 17:26, 20 באוקטובר 2007 (IST)

גילוי נאות: את רוב הערך כתבתי לפי הרצאות שנתן לב ויידמן, תומך נלהב ואפילו די בכיר, של התיאוריה. ציינתי את חסרונה המרכזי והוא הצורך להניח אינספור עולמות מקבילים שאי אפשר לחוש בהם או למדוד אותם. בקשר לקטע על התרבות הפופולרית, אתה צודק, אבל יש הרחבה על כך בערך יקום מקביל. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:33, 20 באוקטובר 2007 (IST)

האם פרוש העולמות המרובים נחשב לתאוריה מדעית?

אני חושב שהתשובה לכך היא שלילית. לפרוש העולמות המרובים אין יכולת הפרכה,לכן,עפ"י העקרון שקבע קרל פופר, פרוש כזה אינו יכול להחשב לתאוריה מדעית. לדעתי כדאי לציין את זה בערך.

יש על כך ויכוח רב, ולמרות שמרב הקהילה המדעית איננה דוגלת בפרוש זה יותר, עדיין נערכים כנסים מדעיים בנושא. אני הייתי נזהר מאוד לכתוב שזה לא מדע. באופן דומה כרגע תורת המיתרים (שכיום מרב הקהילה המדעית חושב שהיא אכן הבסיס לפיסיקה) היא תורה שאיננה בעלת יכולת הפרכה, ולכן יש הטוענים שהיא איננה מדע. המצדדים בתורה טוענים שאולי יום אחד כן נוכל לאמת או להפריך אותה. אותו דבר נכון לגבי פירוש העולמות המרובים. טוקיוני 13:28, 3 בינואר 2009 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://qol.tau.ac.il/tws.html/
  • In פירוש העולמות המרובים on 2011-11-23 03:05:33, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In פירוש העולמות המרובים on 2011-11-28 01:09:32, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In פירוש העולמות המרובים on 2013-05-05 09:12:56, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In פירוש העולמות המרובים on 2013-05-15 23:35:28, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 02:35, 16 במאי 2013 (IDT)

האם יש יקומים מקבילים

נהוג להשתמש במילה "יש" בתור "קיים ביקומנו, לא מן הדמיון בלבד.", ובמילה "יקום" בתור "כל הקיים". תיאוריית היקומים המקבילים יכולה רק להביא לכך שהיקום גדול מהצפוי, ולא שהיקומים מרובים, כי אז מתבררת הסתירה לעיל. אם היקומים מקבילים, הם כמו קווים מקבילים, שלא נפגשים זה עם זה. לכן כל יקום הוא בלעדי ויקומים אחרים לא קיימים מבחינתו. יקומים שאינם מקבילים, נפגשים (לאו דווקא שיהפכו משניים ליקום אחד, אלא ימשיכו בתור על-יקום), אך אינם חולקים חלל, אלא שכבת בין-חללים. כלומר, ההבדל בין מסע בתוך היקום לבין מסע בין יקומים הוא שמעבר מיקום אחד למשנהו נעשה בהכרח דרך שער קפיצה, טלפורטציה, ואין אפשרות לטוס ולהגיע דרך המרחב, בלי קשר למהירות. המסקרן הוא האם אמצע הדרך שבין היקומים שייך בעצמו ליקום מסויים.

84.95.229.179 03:59, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפירוש העולמות המרובים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.tau.ac.il/~vaidman/IQM/MWI.ppt נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130521121518/http://www.tau.ac.il/~vaidman/IQM/MWI.ppt לכתובת המקורית.
• http://www.tau.ac.il/~vaidman/IQM/MWI3.ppt נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130521124846/http://www.tau.ac.il/~vaidman/IQM/MWI3.ppt לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:09, 21 בנובמבר 2022 (IST)