שיחה:פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה/ארכיון 1

שם הערך

אני חושב שיש בעיה עם שם הערך. "מחנה עקורים" זה שם כללי מידי למאמר שמתייחס רק למחנות של עקורים יהודים אחרי מלחמת העולם השניה. קצת לא נעים לי לאמר אבל כאשר ראיתי את שם הערך לא הייתי בטוח אם אין הכוונה למחנה המגורשים (הפלסטינים בלבנון), ואולי בכלל למחנות פליטים באופן כללי? למיטב ידיעתי השם הזה אינו מקובל באופן ברור ונחרץ ככזה המייצג אך ורק את העקורים היהודים שלאחר מלחמת העולם השניה. guy 19:57, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

אתה צודק. איזה שם אתה מציע? עמית 20:09, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מציע לשנות ל- "פליטים יהודים לאחר השואה" (יש כבר הפנייה כזו לערך), או בשינוי ניסוח: "פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה". אבירם 20:42, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

למה שינית?

אבירם, למה שינית "פליטים" ל"עקורים"? היום כבר ההבדל ברור: עקורים זה מי שהממשלה שלו זרקה אותו מהבית, ופליטים זה מי שממשלה אחרת זרקה אותו מהבית... עמית 21:21, 5 נובמבר 2005 (UTC)

"עקורים יהודים" ו"מחנות העקורים" הנם שמות מקובלים לתאור הפליטים ניצולי השואה לאחר מלה"ע השנייה. הסתכל למשל על הספרים ועל הקישורים החיצוניים בערך זה - בכולם מופיעה המילה "עקורים". ואם אתה מרמז לארועים אקטואליים במחוזותינו - זה בכלל לא בר השוואה. אבירם 21:59, 5 נובמבר 2005 (UTC)

ועידות חקירה לאחר השואה

הועבר מדלפק היעוץ:

במהלך קריאה של הערך מחנה עקורים נתקלתי במידע שמציין כי טרומן הקים ועידת חקירה לבדיקת מצב מחנות העקורים. מסקנותיה, כך נכתב, "גרמו לאמריקאים ללחוץ על בריטניה לקבל 100 אלף עקורים לארץ". לפי התיאור הזה מדובר איפוא בועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שגם במסקנותיה מצויין הסעיף על אישורי עלייה ל-100,000 עקורים. עוד נכתב כי בין חברי הועידה היה המכובד James G. McDonald. על-פי הערך העברי, שם ועדת החקירה היה Anglo-American Committee of Inquiry on Palestine.

חיפוש קצר בגוגל מביא אותי לתוצאה הבאה [1], פרוטוקול הוועדה המלא. קריאה מהירה מגלה כי הפרוטוקול מדבר על אותה ועדה, אך ברשימת צוות הועדה חסר שמו של אותו אדון מקדונלד. יתר על כן, על פי ויקי האנגלית ראש הועדה לבדיקת מצב העקורים היה Earl G. Harrison, שאף שמו חסר ברשימה הנ"ל.

אם כך:

1. מה שמה של ועדת החקירה/בדיקה שעליה מדובר בערך מחנה עקורים?
2. האם הועדה הנ"ל ו-ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני א"י, אחת הן?
3. מדוע שמו של מקדונלד נפקד מפרוטוקול הוועדה השניה?

אודה לכל הפותרים תעלומה זו. צ'ס • שיחה 23:15, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

פתרון התעלומה ע"פ האנציקלופדיה העברית (כרך "ארץ ישראל" עמ' 562-563): בעקבות הביקורת על מדיניותה של בריטניה, מינה הארי טרומן את אריל הריסון לבדוק את מצב הפליטים היהודים באירופה. על פי הדו"ח שקיבל משליחו, המליץ טרומן בפני רו"מ בריטניה אטלי על מתן רשות למאה אלף פליטים מגרמניה ואוסטריה לעלות לארץ. תחת לחץ וביקורת של הממשל, דעת קהל וחוגים ליברלים ויהודים בארה"ב, הציעה בריטניה ב-1945 למנות את הועדה האנגלו-אמריקאית, שהורכבה משישה אמריקאים וששה בריטים, אשר המליצה להעניק 100,000 אשרות כניסה לא"י. למרות הלחץ הציבורי בארה"ב ומו"מ עם הממשל האמריקאי שתמך בכך, היתה לכך גם התנגדות עזה של ההנהגה הערבית. כדי למצוא מוצא מן הסבך, הוקמה ועדה מעורבת שנייה, שהורכבה מבאי כוחן של שתי הממשלות. הצעתה, שנתפרסמה בשם "תוכנית מוריסון" (ע"ש חבר הממשלה הבריטית מוריסון), דיברה בעיקר על חלוקתה של א"י לאיזורים אוטונומיים וכללה עליה נוספת של 100,000 נפש רק לאיזור יהודי זעיר בא"י. גם המנהיגות הערבית וגם הסוכנות דחו את ההצעה. ב-1946 טרומן פרסם גילוי דעת שהוא דוחה את תוכנית מוריסון. הבריטים שוב כינסו ועדה, שהן המנהיגות הערבית והן ההסתדרות הציונית סרבו להשתתף בה. הועדה המקוצצת הזו כונסה בספ' 1946 אך לא הביאה לשום תוצאות. בעקבות זאת ובעקבות הלחצים, החליטה בריטניה להביא את בעיית א"י בפני האו"ם (וההמשך ידוע). אבירם 12:24, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה רבה לך! שיניתי בהתאם. צ'ס • שיחה 16:22, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

הדברים לא כל כך מדוייקים. מצב העניינים התפתח כך: ביוני 1945 הגיע ארל הריסון מארה"ב לבדוק את מצב העקורים המחנות בגרמניה. הוא דיווח כי השומרים האמריקאים מתנהגים בקשיחות דומה לזו של הנאצים וכי יש להעלות 100 אלף עקורים לארץ ישראל (אמנם בגרמניה ישבו רק 50 אלף, אך היה ברור כי במשך הזמן יגיעו עוד יהודים מהמזרח). נשיא ארה"ב טרומן ביקש מראש ממשלת אנגליה, אטלי, להכניס לישראל 100 אלף עקורים, ודבריו הגיעו לחברי פרלמנט באנגליה, שחיפשו פתרון לבעיית ארץ ישראל. אטלי דחה את בקשת טרומן בתאנות שונות, וכדי לערב גם את האמריקאים בבעיה, יזמה אנגליה את הועדה האנגלו-אמריקאית, שמטרתה היתה לבחון את התנאים של יישוב יהודים בארץ ישראל ואת השפעתם. הועדה קבעה שיש להכניס 100 אלף יהודים לארץ ישראל ללא דיחוי. הבריטים דחו את המלצת הועדה, וביקשו דיון כולל בעתידה של ארץ ישראל, שבתוכו יבוא הדיון על העקורים. כך קמה ועדת מומחים חדשה שנקראה מוריסון-גריידי (מוריסון מהצד הבריטי הוא הרברט מוריסון, שהיה חבר קבינט ועמד בראש המשלחת הבריטית לשיחות, ואילו הנרי גריידי הוא זה שעמד בראש המשלחת מהצד האמריקאי), ומטרתה לבחון מתן אוטונומיה ליהודים ולערבים, ביטול המנדט, הישארות כוח בריטי בארץ ישראל ושלטון נאמנות בריטי בה. במאמר מוסגר - לבריטים לא היה רצון להגיע לפתרון, אלא למשוך זמן ולנטרל את ההסתדרות הציונית. הם ביקשו להשאיר במזרח התיכון כוחות צבא, וחשבו להסתמך על הערבים, שכן במלחמה בין יהודים לערבים, הערבים ינצחו, לדעתם. מלבד זאת לערבים היתה השפעה חזקה יותר במזרח התיכון. מובן כי האמריקאים הושפעו יותר מדעת הקהל היהודית באמריקה. לגבי מקדונלד, ככל שאני יודע הוא לא היה בעניינים הפוליטיים. המושך בחוטים הבריטיים היה ארנסט בווין.

תמיכה כלכלית של מדינת ישראל בניצולי השואה

הערך לא דן במצבם הכלכלי הירוד, כפי שהצטייר לאחרונה בתקשורת, ובמאבקם האחרון של ניצולי השואה בישראל. היום אושרה בכנסת הגדלת הקצבאות. האם זה המקום לכתוב אודות מצבם של ניצולי השואה בישראל? 23:18, 3 במרץ 2008 (IST)