שיחה:קבר יאסון
ירושלמים, הנה חידה. בערך נאמר "כאשר פוצצו הסלעים על מנת לפלס את הקרקע לקראת בנייתו של בניין ברחוב אלפסי 10, ולאחר שהוחלט לשמר את המקום, קיבל הקבר את מספר הבניין, ושוכן עד היום בין הבניינים הנושאים את המספרים 9 ו-11". על פי הידוע לי בניין מספר 10 צריך להימצא בין הבניינים הנושאים את המספרים 8 ו-12, בעוד שהבניינים הנושאים את המספרים 9 ו-11 מצויים מעברו השני של הרחוב. האם המשפט שגוי או שבירושלים נוהגת שיטת מספור שונה? PRRP ■ שו"ת 10:05, 20 באפריל 2008 (IDT)
- את המשפט הזה כתבתי אני, ברגע של חוסר תשומת לב. המקום אכן קיבל את הכתובת "אלפסי 10", ובשטף הכתיבה דאז, פשוט כתבתי 9 ו-11. הייתי יכול לתקן ל-8 ו-12, אבל זו רק חזרה על אותו החטר של כתיבה תוך ניחוש מושכל, וללא בדיקת העובדות בשטח, ולכן ניסחתי את המשפט מחדש תוך שימוש רק במספר "10". דניאל צבי • שיחה 21:11, ט"ו בניסן ה'תשס"ח (20.04.08)
איפה הפיראט?[עריכת קוד מקור]
התאוריה על כך שהאוניות משמעותן שמדובר במקום קבורתו של סוחר היא אכן יותר הגיונית, אבל זה לא אומר שצריך לקפח את התאוריה על שודד הים. דניאל צבי • שיחה 19:42, ו' באב ה'תשס"ט (27.07.09)
"האודיסאה של יאסון"...[עריכת קוד מקור]
אכן המערה היא קברו של סוחר;והציור אולי מראה איך שודדי ים תוקפים את ספינתו של יאסון,מאורע שעשה רושם כה חזק על חבריו של האיש-עד שחרטו אותו במערת הקבורה שלו.(בכך אולי מוסבר סגנונו הגרוע של הציור).סמוג • שיחה
- מקורות? דניאל צבי • שיחה 21:06, י' בניסן ה'תשע"א (14.04.11)
- זו רק תיאוריה שלי;ואם יש למישהו השגות על התיאוריה הזו שיפרט אותן כאן.סמוג • שיחה
- אנא קרא את הדף ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה, בדגש על סעיף 6. מקומה של התיאוריה הזו (שהיא דווקא נחמדה), קל וחומר דיון אודותיה אינו כאן (ולמעשה, לפי שורת הדין, כל הסעיף הזה דינו מחיקה). דניאל צבי • שיחה 15:25, ל' באב ה'תשע"א (30.08.11)
- זו רק תיאוריה שלי;ואם יש למישהו השגות על התיאוריה הזו שיפרט אותן כאן.סמוג • שיחה
קבר יאסון בספרות העברית[עריכת קוד מקור]
דמותו של יאסון האיש שקבור בקבר ברחוב אלפסי וגם של נכדו "מככבת" בסיפור היסטורי שנכתב בידי הסופרת והארכיאולוגית רינה הברון "עלילות חנוך נכדו של יסון שודד הים הנורא וכת אנשי “היחד” ""מאת רינה הברון פורסם לראשונה ב"משמר לילדים " ב-1964. סיפור על שודד ים ועל נכדו שהצטרף לכת אנשי "היחד " כותבי המגילות הגנוזות. זהו ככל הנראה הסיפור הראשון שנכתב על אנשי כת כותבי "המגילות הגנוזות ". לאחר הפרסום המקורי ב"משמר לילדים " הסיפור פורסם בעוד שני ספרים נוספים של רינה הברון.מסעות אל מדבר וספר( 1965) ו"מסע אל מסתורי ים המלח”,(1989)
הסיפור נמצא ברשת במגזין "יקום תרבות " ופורסם שם במלאת חודש לפטירתה של רינה הברון ביחד עם השיר הידוע של דן פגיס על הקבר.
הקבר של שודד הים: עלילות חנוך נכדו של יסון שודד הים הנורא וכת אנשי “היחד” מאת רנה הברון