שיחה:רעידת האדמה באנטיוכיה (115)
דר אהוד גלילי -ארכיאולוג ימי[עריכת קוד מקור]
85.64.116.170 14:27, 8 באפריל 2019 (IDT)בערך נכתב כי רעידת האדמה גרמה לצונמי שהכה בערי חוף רבות בעיקר בקיסריה (כ 430 קמ דרומית מאנטיוכיה) וביבנה (470 קמ דרומית מאנטיוכיה). תיאור ההרס בערי החוף הנ"ל מבוסס על פרשנות של שלם למקורות תלמודיים: 1) המקור בתלמוד הבבלי, בבא מציעא, מזכיר גל שפגע בספינה של רבן גמליאל, שחי ביבנה בין חורבן הבית (66-73 לסה"נ) למרד בר כוכבא (132-136 לסה"נ). אולם הגל שפגע בספינה לא חייב להיות גל צונאמי, ויכול להיות גל רגיל. כידוע גלי צונאמי ארוכים מאוד והשפעתם על כלי שיט הנמצאים במרחק מהחוף כמעט ואינה מורגשת. 2) מקור תלמודי נוסף מבוסס על הסבר שנתן רבי עקיבא (מדרשת שמות רבה) לאדם ששאלו "מהיכן הרעש נעשה". הרב הסביר שהרעש נעשה בשל מעשים לא ראויים שעשו בני האדם. לא נתן לקבוע על סמך מקורות תלמודיים אלו כי מדובר בגל צונאמי ולא ניתן לקשר אותם ברמת סבירות ראויה לרעידת האדמה שהתרחשה באנטיוכיה בשנת 115 לסה"נ, או לפגיעה בערי החוף קיסריה ויבנה. השפעתה של רעידת אדמה המתרחשת ביבשה במרחק למעלה מארבע מאות קילומטרים (המרחק מאנטיוכיה לקיסריה), נמוכה, ולא סביר שיצרה בים צונאמי שהשפעתו ההרסנית הגיעה עד קיסריה ויבנה. חוקרים שונים (ראה מקורות 4, 6 למטה) מסתמכים על הפרשנות של שלם וקובעים שנמל קיסריה נחרב כתוצאה מהצונאמי שפגע בו בשנת 115, בעקבות רעידת האדמה באנטיוכיה. אולם העדויות הארכיאולוגיות והגיאולוגיות להרס הנמל על ידי צונאמי אינם חד משמעיות וכך, כאמור, גם המקורות התלמודיים. לא סביר שאחד הנמלים הגדולים והחשובים בעת העתיקה נחרב באירוע קטסטרופלי בתוך כמה דקות, ולא נכתב על כך דבר על ידי היסטוריונים של התקופה. חוקרים אחרים (ראה מקורות 1, 2, 3, 5 למטה) מציעים כי האגן המערבי של הנמל, שנבנה על תשתית חולית, שקע בים במהלך השנים כתוצאה סחיפת החול על ידי הגלים והזרמים. בעת סערות חורף הפוקדות את האזור כמה פעמים בשנה, מגיעים הגלים לגבה אופייני של 5 מטרים וגבה מכסימלי של 7 מטרים. גלים בגבה 11 מטרים נמדדו בקרבת נמל חדרה באירועי סערה חריגים. אין להוציא מכלל אפשרות שגלי צונאמי הגיעו לנמל קיסריה, אולם אין בעדויות הגאולוגיות, הארכיאולוגיות וההיסטוריות ביסוס לטענה שהנמל נהרס כתוצאה מצונאמי שנגרם בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה באנטיוכיה בשנת 115.
מקורות:
1. גלילי א., צביאלי ד., סלומון ע. ורוזן ב. 2011. מתקני נמל ועגינה בקיסריה והרס הנמל ההרודיאני, הערכה מחדש על סמך חפירות וסקרים תת-ימיים. בתוך: איילון א. ואזדרכת א. (עורכים) מכמני קיסריה: עמ' 167-192.
2. Galili, E. and Sharvit, J. 1998. Ancient coastal installations and the tectonic stability of the Israeli coast in historical times. In Stewart I.S. and Vita--Finzi, C. eds. Coastal Tectonics, Geological Society, London, Special Publications, 146: 147-163.
3. Galili, E. 2017. Ancient harbors and anchorages in Caesarea. In: Ancient Caesarea-conservation and development of a heritage site. In Y. L. Fuhrmann and S. Porath (eds.), Israel Antiquities Authority: 11-27, references: 123 - 125.
4. Goodman-Tchernov, B. N., & Austin Jr, J. A. 2015. Deterioration of Israel's Caesarea Maritima's ancient harbor linked to repeated tsunami events identified in geophysical mapping of offshore stratigraphy. Journal of Archaeological Science: Reports, 3, 444-454.
5. Morhange, C. Salamon, A. Bony, G. Flaux, C. Galili, E. Goiran, J.F. Zviely, D. 2014. Geoarchaeology of tsunamis and the revival of Neo-Catastrophism in the Eastern Mediterranean. Rome "La Sapienza" Studies on the Archaeology of Palestine & Transjordan (ROSAPAT 11), 61-81.
6. Reinhardt, E.G., Goodman, B.N., Boyce, J.I., Lopez, G., van Hengstum, P., Rink,W.J., Mart, Y., Raban, A., 2006. The tsunami of 13 December A.D. 115 and the destruction of Herod the Great's harbor at Caesarea Maritima, Israel. Geology 34, 1061.
(85.64.116.170 14:27, 8 באפריל 2019 (IDT)).
85.64.116.170 14:27, 8 באפריל 2019 (IDT)