שיחת משתמש:המשוכלל

כותב זה הוא סטודנט, הפועל בוויקיפדיה העברית במסגרת קורס אקדמי.

סיעת יחיד

בכנסת, סיעת יחיד היא מסגרת בה לוקח חלק חבר כנסת מכהן אחד בלבד.

עד הבחירות לכנסת השבע-עשרה רוב סיעות היחיד נכנסו לכנסת כחלק מהליך הבחירות זאת בעקבות אחוז החסימה הנמוך. בנוסף לכך, מיום כינונה של הכנסת התופעה של התפלגות מסיעה קיימת הייתה רווחת ונפוצה.

סיעת יחיד, עד לתיקון החוק בשנת 2004, הייתה טבע בנוף הפוליטיקה הישראלית מאז קום המדינה בכל הקשת הפוליטית ואינה ייחודית למפלגות או למגזרים מסויימים.

היווצרות סיעת יחיד

אחוז חסימה נמוך

מצב שהיה קיים עד שנת 2003 שאז אחוז החסימה היווה 1.5% מסך הקולות הכשרים. מצב זה השתנה בשנת 2004 עם קבלת התיקון לחוק הבחירות, המעלה את אחוז החסימה ל- 2%. התיקון לחוק יושם לראשונה בבחירות לכנסת השבע-עשרה. סיעות כאלו היו נפוצות כמעט בכל הכנסות עד הכנסת השתים-עשרה, הבולטות ביניהן היו: סיעת מק"י אותה ייצג שמואל מקוניס בכנסת השישית, סיעת ר"ץ אותה ייצגה שולמית אלוני בכנסות התשיעית והעשירית וסיעת כך בראשות הרב מאיר כהנא בכנסת האחת-עשרה.

התפלגות מסיעה קיימת

התפלגות כזו עשויה להתרחש בעקבות מספר גורמים:

א. חילוקי דעות על רקע אידיאולוגי

בשנת 1978 פרשה חברת הכנסת גאולה כהן מהליכוד במסגרת מאבקה כנגד מדיניות הסכמי קמפ-דיוויד של ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. בפרישתה היא הקימה את תנועת התחיה.

ב. מאבקי כח אינטרסנטיים בתוך הסיעה

בשנת 1965 הוקמה מפלגת רפ"י על ידי פורשים ממפא"י. הפרישה באה בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, להיענות לדרישתו של דוד בן-גוריון שלא לקבל את הזיכוי של פנחס לבון בועדת השרים מן האחריות על פרשת "עסק הביש", מבלי שהנושא יובא בפני וועדת חקירה משפטית. סיעת רפ"י שבה לקואליציה כשהוקמה ממשלת האחדות, ערב מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה התכנסה ועידת מפלגת רפ"י שבה הוחלט על איחוד מחדש עם מה שהפך להיות מפלגת העבודה. בן-גוריון תמך באיחוד (נמנע בהצבעה) אך יחסיו האישיים עם לוי אשכול ועם הנהגת דור הביניים במפא"י מנעו ממנו להצטרף למהלך האיחוד מחדש. בעקבות כך בן-גוריון נותר חבר כנסת יחיד.

הוא המשיך בעבודתו הפרלמנטרית גם בכנסת השביעית ובמהלכה פרש ועבר לשדה בוקר.

ג. התפלגות מסיעה קיימת תמורת טובות הנאה או מינויים לתפקידים מסויימים

עם תחילת הרכבת הקואליציה, בשנת 1977, הציע ראש הממשלה הנבחר מטעם הליכוד, מנחם בגין, את תיק החוץ לחבר הכנסת מטעם סיעת המערך, משה דיין. האחרון הסכים והצטרף לקואליציה בתור חבר כנסת יחיד ובכך עורר עליו ביקורת קשה מצד קהל בוחרי המערך.

הימלטות משלטון החוק

שמואל פלאטו שרון, ממוצא פולני, היגר לצרפת בעקבות כיבוש פולין על-ידי הצבא הנאצי. שם הוא החל את עסקיו בתחום המחזור והתפתח לממדי ענק עד כדי תאגיד החולש על מגוון תחומים ברחבי העולם. בתחילת שנות ה-70 שלטונות המס בצרפת פתחו בחקירה נגדו. בשנת 1975 עלה פלאטו שרון לישראל וגם כאן הוא המשיך בענייניו העסקיים. מיד עם עלייתו לארץ הוצא נגדו, על-ידי הצרפתים, צו מעצר בינלאומי ונשלחה לישראל בקשה להסגרתו בגין עבירות מסים ומרמה בהן היה מואשם.

הקמת המפלגה "פלאטו שרון –האיש הבודד לכנסת". בשנת 1977, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הקים מפלגה במטרה לסכל את הסגרתו לצרפת. בכך ניסה לנצל את החסינות הניתנת לכל אדם המכהן כחבר כנסת. מפלגתו הייתה מפלגת יחיד ועל אף שזכה במספר קולות המספיק לשני מנדטים, היות וברשימתו לכנסת לא היו רשומים אנשים נוספים, המנדט הועבר למפלגה אחרת. במהלך כהונתו כחבר כנסת הצליח להעביר , בסיוע של הליכוד, חוק המונע הסגרת אזרחים ישראלים למדינות זרות, גם כאלו שיש עימם הסכמי הסגרה. פלאטו שרון נחקר במהלך כהונתו על פעולותיו בארץ לפני היבחרו, בין היתר על הבטחותיו למציאת פתרונות דיור "מהפכניים" לקבוצות בוחרים (מה שהיה המסר העיקרי בתעמולת הבחירות שלו). בגיו הבטחות שווא אלו הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע בשנת 1979. כתב האישום נידון מספר פעמים ואף בית המשפט העליון נדרש לכך ובסופו של דבר הורשע פלאטו שרון בשלושה סעיפי אישום. הוא נידון לשלושה חודשי עבודות שירות וחמישה עשר חודשים מאסר על תנאי.

גם בבחירות לכנסת התשיעית התמודד פלאטו שרון מטעם מפלגתו שהפכה ל"פיתוח ושלום". הפעם הוא לא הצליח לעבור את אחוז החסימה ונשאר מחוץ לכנסת.

אישור בועדת הכנסת

עצם ההתפלגות והשם החדש לסיעה טעונים אישור בועדת הכנסת. משלא ניתן אישור זה מידי הועדה חבר כנסת שפרש בגפו מסיעה קיימת נקרא חבר כנסת יחיד. דוגמא לכך הוא חבר הכנסת יונה כסה שבמהלך כהונתו בכנסת החמישית מטעם מפלגת מפא"י, פרש ממנה וביקש להקים סיעת יחיד בשם "מן היסוד". בקשתו נידונה בועדת הכנסת וזו אישרה את עצם ההתפלגות אך לא את השם אותו ביקש לסיעתו. בעקבות כך נשאר במעמד של חבר כנסת יחיד.

חוקים ותקנות ייחודיים לסיעת יחיד

הגשת אי-אמון בממשלה

בשנת 1985סיעת "כך", הגישה הצעה לסדר יום בעניין הבעת אי-אמון בממשלה עקב "מחדלים בטחוניים חמורים". יושב ראש הכנסת דאז מר שלמה הילל דחה את ההצעה בטענה שסיעת יחיד, כמו חבר כנסת יחיד, מנועה מלהגיש הצעות לאי-אמון. בית המשפט נדרש לדון בנושא העקרוני תוך נסיון להגדיר מהי סיעה. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי לא ניתן למנוע מסיעת יחיד להגיש הצעת אי-אמון בממשלה לעומת חבר כנסת יחיד שלא רשאי להגיש הצעה לאי-אמון בממשלה.‏‏‏‏משפט חוקתי, הבינתחומי הרצליה

חבר כנסת יחיד שהוצא מישיבה

בדיוני הועדות בכנסת ואף במליאה קיימת אפשרות להוציא מהישיבה חבר כנסת, במידה ואותו חבר כנסת הינו חבר בסיעת יחיד רשאי יהיה לשוב לישיבה לצורך הצבעה בלבד.תקנון הכנסת

התיקון לחוק בשנות ה-90

בעקבות התרגיל המסריח, בשנת 1990, יצאו רבבות אזרחים להפגנת מחאה בכיכר מלכי ישראל כנגד סדרי השלטון הקיימים. ריבוי מקרי השחיתות (בצורת סיעות יחיד למיניהן) בעבר ועלייתם בתקופת המשבר הפוליטי הביאו לידי תיקון חוק יסוד: "הכנסת".התיקון מתנה את ההתפלגות מסיעה קיימת בשליש מחברי הסיעה או בהתפלגות בהסכמה. בנוסף לכך, בכדי לשמור על כוחן האלקטורלי של המפלגות, הוחלט על הטלת סנקציות על חבר כנסת שלא יתפטר מיד עם הודעתו על התפלגות. בין השאר יאסר עליו להתמודד במערכת הבחירות הבאה מטעם סיעתו החדשה.

קישורים חיצוניים

אתר הכנסת

פילוג ומיזוג בסיעות הכנסת

פלאטו שרון באתר דה מארקר