שיחת משתמש:לאה אלון
יתרונות וחסרונות של ראיון מקוון[עריכת קוד מקור]
אסינכרוניות היא המאפיינת את הראיון המקוון מבחינת המקום, הן אם הראיון נערך באמצעות תוכנת מסרים מידיים, והן אם הראיון נערך באמצעות דואר אלקטרוני. לעומת זאת, מבחינת הזמן בהיבט הסינכרוני הראיון המקוון נחלק לשני סוגים, ראיון באמצעות תוכנת מסרים מיידית שהינו סינכרוני גם מבחינת הזמן, וראיון באמצעות דואר אלקטרוני שהינו אסינכרוני מבחינת הזמן. לשני סוגים אלה יתרונות וחסרונות לעיתים מקבילים ולעיתים שונים כפי שיפורט להלן.
יתרונות[עריכת קוד מקור]
חיסכון בהוצאות[עריכת קוד מקור]
חיסכון בעלויות כספיות ובזמן - לטכניקה של ראיון מקוון יכולת להתגבר על מגבלות זמן ומרחק (מימדים המגבילים מחקר סטנדרטי). המראיין אינו חייב לנסוע אל המרואיין. אין עלויות תחבורה, אין צורך לארגן הסעה למרואיינים, אין זמני נסיעה והסעה. הדבר בולט במיוחד בראיונות שנעשים לבעלי מוגבלויות, זקנים או נשים המטופלות בתינוקות.
אין עלויות הדפסה, הפקה ותעתיק, אין עלויות וזמן שכתוב מתוך הקלטה, ואין עלויות משלוח.
יתרון שמקורו בטכנולוגיה –יש אפשרות להוריד ישירות למחשב את תוצאות הראיון המקוון, כך שנחסך זמן העברה. משמע, יש חיסכון משמעותי בזמן, ובמשאבים כספיים.
אמנם יש עלויות של ציוד ועבודה לפיתוח מחקר ולשליחתו באופן מקוון, אך מעורבות החוקרים היא מינימאלית.
יתרונות אלה חלים הן על ראיונות באמצעות דואר אלקטרוני והן על ראיונות באמצעות תוכנת מסרים מידיים.
חציית מגבלות המרחק[עריכת קוד מקור]
נגישות נרחבת אל המשתתפים בהשוואה לראיונות פנים אל פנים. ההיקף הגלובלי של הרשת מאפשר מחקר שנראה קודם לכן בלתי אפשרי או כרוך בקשיים רבים. למדיום אפשרות לחצות גבולות מרחק וזמן, שעלולים להגביל מחקר מסורתי. מתאפשרת גישה לקבוצות וליחידים במרחקים גיאוגרפיים ניכרים. הדבר בולט במיוחד בראיונות שנעשים למוגבלים, זקנים או נשים מטופלות בתינוקות (oConnor & madge 2001 ). ניתן לראיין אנשים שקשה להגיע אליהם. אוכלוסיות מתמחות - מקצועיות נגישות יותר. קיימת אפשרת לחוקרים ליצור קשר עם אוכלוסיות שעבודה עמן עשויה להיות קשה.
יתרונות אלה חלים הן על ראיונות באמצעות דואר אלקטרוני והן על ראיונות באמצעות תוכנת מסרים מידיים.
מקום המפגש[עריכת קוד מקור]
אין צורך במקום מפגש פיסי. מפגש פנים אל פנים דורש מן המראיין והמרואיין לקבוע מקום מפגש פיסי. דבר שאינו בהכרח נוח לשני הצדדים, ולעיתים מקשה מאד על המחקר. בראיון קבוצתי פנים אל פנים הלוגיסטיקה עלולה להיות מסורבלת. על המראיין לנסוע אל ביתו או אל מקום עבודתו של המרואיין, מקום בו נוכחות המעסיק או עובדים אחרים עלולה למנוע מתן תשובות כנות. היבט בעייתי זה נחסך בראיון הוירטואלי, אשר לו פחות בעיות ודרישות ארגוניות.
כמובן שלצורך המפגש בסוג זה של ראיון יש להיות מחוברים לאינטרנט.
היבטים חברתיים בראיון הווירטואלי[עריכת קוד מקור]
אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הוירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הוירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמא לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973)[1]
המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001). לפי SPEARS ו- LEA ו(1994, p. 435) "בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר." משמע, יש יותר כנות ויושר בראיונות מקוונים, מאשר בראיונות פנים אל פנים. העדר רמזים חברתיים שאינם וורבליים מפחית אי הבנות הנוגעות לשונות תרבותית (SHACHAF, 2005). העדר קשר עין ולחיצת יד עשויים להיות לטובה.
בעולם הוירטואלי הפתיחות כלפי זרים, כלפי אנשים שמעולם לא נפגשו, רבה יותר. הסביבה הוירטואלית מעניקה את הזמן הדרוש על מנת להפתח באנונימיות יחסית, דבר המסייע למסתייגים ולביישנים. תקשורת אסינכרונית מבחינת המקום מגינה על אנונימיות המראיין והמרואיין גם בשל אפשרות השימוש בפסיאודונים(2002 ,BAMPTON & COWTON)[1].
כאשר נושא המחקר דורש מידע הנוגע לעמדותיו של המתראיין, עדיפות הריאיון המקוון ברורה. יש סיכוי רב יותר שמרואיין ייתן תשובה מלאה וכנה, ולאו דווקא זו התואמת את הציפיות החברתיות.
ידידותיות[עריכת קוד מקור]
סביבה ידידותית ובטוחה למשתתף.
סינכרוניות ואסינכרוניות[עריכת קוד מקור]
יתרונות האסינכורניות בזמן בראיון מקוון באמצעות דואר אלקטורני:
- המראיין יכול לנסח את השאלות, בזמן ובאופן הנוח לו, ללא הפרעות בהתאם לחופש שיש לו בהיבטי זמן ומקום.
- המראיין יכול ליטול לעצמו זמן להגיב לדיאלוג המתפתח.
- ראיון מקוון מעניק למרואיינים זמן לבנות בצורה יסודית תשובה לשאלה ספציפית, בשל האפשרות להשתהות ממושכת בין המתקשרים. דבר המאפשר למשתתפים לא להיות צמודים לזמן שאלת השאלות.
- השהות מאפשרת למשל לאתר אינפורמציה נדרשת, למרות שהחוקרים אינם יודעים אז מאילו מקורות שאב המרואיין.
- בראיון בדואר אלקטרוני אין צורך לערוך רשימות, שכן המראיין יכול תמיד לחזור ולראות את השאלות והתשובות שנענו קודם שהוא שולח שאלה נוספת למרואיין.
- מרואיינים עסוקים אינם חייבים למצוא את הזמן המשותף הנוח לשני הצדדים כדי לדבר זה עם זה. ישנה גמישות רבה בלוח זמנים למראיין ולמרואין (2002 ,BAMPTON & COWTON).
- ניתן לראיין בלשון זרה גם אם המראיין אינו שולט במידה מספקת באותה לשון לצורך של ראיון פנים אל פנים. ניתן להשתמש בכלי עזר לתרגום בביצוע סוג זה של ראיון.
היבטים טכניים של הראיון המקוון[עריכת קוד מקור]
הורדה ישירה למחשב - יתרון הנעוץ בטכנולוגיה, שהתוצאות ניתנות להורדה באופן ישיר למחשב, כך שנחסך זמן העברת החומר.
קלות בניהול הנתונים - קל יותר לנהל את הנתונים: שימוש בנתוני כניסה למחשב, קידוד, חיפוש ודלייה, תצוגה ובניית הקונספט. ניתן להזין את הנתונים ישירות לתוכנה מתאימה.
שטף הדיאלוג - יש קושי לרשום הערות במהלך הראיון בתוכנת מסרים מידיים, דבר שיש בו חסרונות, אך יש בו גם יתרונות שכן יש משהו מלהיב במידיות של השאלות והתשובות, ובכך שאין עוצרים את שטף החשיבה למען רישום הערות, כך שטף הדיאלוג חלק יותר (POLLOCK, 2004, p. 4).
גודל המדגם[עריכת קוד מקור]
היקף אוכלוסיית המחקר, הפוטנציאל למשתתפים במחקר (מספר המרואיינים)הוא גדול ביחס להיקפים בשיטות מחקר מסורתיות. ככל שמאגר המשתתפים במחקר גדול יותר יש אפשרויות למחקר חוצה תרבויות ואירגונים.
ראיון מקוון[עריכת קוד מקור]
שלום לאה, אני חושב שהתבלבלת במיקום הטקסט שלמעלה. מקומו הנכון הוא בראיון מקוון - דף השיחה של המשתמש אינו מיועד לכתיבת ערכים אלא לשיחות עם אחרים. לחילופין, את יכולה גם לכתוב את הערך ב"ארגז חול" במרחב המשתמש שלך, למשל משתמש:לאה אלון/ראיון מקוון. odedee • שיחה 02:24, 12 באפריל 2008 (IDT)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130
.
טקסט מיושר לשמאל