שינויים בשדה המגנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השדה המגנטי של כדור הארץ נתון לשינויים מתמידים, שינויים אלו יכולים להשפיע על המתרחש על פני כדור הארץ וניתן לבחון את השינויים בשיטות מחקר שונות

השדה המגנטי של כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התכונות הפיזיקליות המאפיינות את כוכב הלכת ארץ היא השדה המגנטי שלו. לשדה המגנטי יש מגוון השפעות על המתרחש על פני כדור הארץ, כגון הגנה מפני קרינה קוסמית וסיוע לבעלי חיים בניווט. השדה המגנטי דומה לשדה של מגנט דו קוטבי אשר קוטב אחד שלו באנטארקטיקה והקוטב השני שלו באוקיינוס הקרח הצפוני.

כיצד מתרחשים השינויים בשדה המגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטבים המגנטיים נמצאים בתנועה מתמדת כך שנוצרים שינויים בשדה המגנטי. בין תנועת הקוטב המגנטי הדרומי ובין תנועת הקוטב המגנטי הצפוני לא נמצאה התאמה. בשנים האחרונות, הקוטב המגנטי הצפוני נע לכיוון צפון-מערב בקצב של כ-40 ק"מ בשנה. שני הקטבים המגנטיים אינם נמצאים בנקודות גאוגרפיות מנוגדות זו לזו, וכיום המרחק בין הקוטב המגנטי ובין הקוטב הגאוגרפי גדול יותר בדרום מאשר בצפון. הידע המדעי על אופן התפתחותו של השדה המגנטי ועל השינויים הנוצרים בו אינו רב, השתנות השדה המגנטי של כדור הארץ הוגדרה על ידי אלברט איינשטיין כאחת מחמש התעלומות הגדולות בפיזיקה, אך קיימות דרכים שונות לחקור את היחלשות השדה המגנטי ומדידות הנערכות במאה הנשים האחרונות מצביעות על היחלשותו של השדה.

פלאומגנטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פלאומגנטיזם

פלאומגנטיזם הוא תחום לימוד בגאולוגיה העוסק בחקר עברו של השדה המגנטי של כדור הארץ כפי שנשמר במינרלים מגנטיים לאורך זמן. המחקר בתחום זה הגיע לידי השערה כי השדה המגנטי של כדור הארץ משתנה בצורה ניכרת הן בכיוונו והן בגודלו לאורך הזמן.

ארכיאומגנטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיאומגנטיזם הוא כינוי לחקר הבודק היסטוריה מגנטית בעזרת ממצאים ארכאולוגיים, מחקרים בינתחומיים שנערכו על ידי המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בשיתוף החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות וכן מחקר עם המכון המגנטי של Scripps מסן דייגו, בדקו את השדה המגנטי שנוצר מחדש בעת שריפתם של חרסים, לבנים, רעפים וכבשנים באתרי עתיקות בירושלים וב17 אתרים נוספים ברחבי הארץ. המחקרים הביאו לפריצת דרך במחקר הארכאולוגי שכן היא מביאה לכאורה לשיטת תיארוך חדשה היכולה להגיע לדיוק ברמה של יום בודד, להבדיל משיטת התיארוך שהייתה מקובלת עד כה באמצעות פחמן 14 שרמת הדיוק בה נמוכה משמעותית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]