שרה פייג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה פייג'
לידה 1855
Moxley, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1943 (בגיל 88 בערך)
פול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיה ז'וליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה פייג', באנגלית: Sara Page (18551943) הייתה אמנית, דיוקנאות וציירת פיגורטיבית בריטית מהתקופה הוויקטוריאנית והאדוארדית. במהלך חייה הציגה בתערוכות רבות בסלונים פריזאיים ובגלריות בריטיות, כולל האקדמיה המלכותית לאמנויות. שלושה מציוריה נמצאים בגלריה לאמנות וולברהמפטון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה פייג' נולדה ב-1855 במוקסלי, סטפורדשייר, הרביעית מתוך תשעה ילדים לסוחר עצים מצליח, סמואל פייג' ושרה פייג', שאביה תומאס וולס (1804–1876) היה עשיר מקומי. סם וולס, פייג', אחיה של שרה, היה כונס נכסים רשמי של וולברהמפטון ועורך דין במידלנדס. [1] שני ההורים מתו בשנות ה-70, [2] והותירו לילדיהם הון ניכר, שעזר להם לחיות באופן עצמאי. בין 1884 ל-1891, [3] פייג' למדה רישום בבית הספר לאמנות בוולברהמפטון, ו לאחר מכן למדה את יצירותיהם של המאסטרים מתקופת הרנסאנס באיטליה. [4] בשנת 1892, לאחר שחזרה מאיטליה, היא הציגה באיגוד האמנים המלכותי ברמינגהם ציור ונציאני מוזהב.

פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרומדה, 1902

שרה פייג' הגיעה לפריז בערך ב-1892 ולמדה אצל ויליאם-אדולף בוגרו, טוני רובר-פלרי וגבריאל פרייר מהאקדמיה ז'וליאן. היא הציגה בתערוכת אגודת הציירים הצרפתית משנת 1893. [5] בסלון פריז ובאקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון. ציוריה מ-1892 עד 1896 כללו דיוקנאות של בני משפחתה המורחבת. בשנים הבאות היא המשיכה לצייר דיוקנאות נשיים, כגון: ביאטריס (1899), תיאודורה (1903), בלונדינה (1914), איזובל (1915, 1916), הנרייט (1935).

ב-1897 היא התיישבה בפרבר מגורים עשיר של פריז עם אווירה אמנותית חזקה, וקיימה שם סטודיו משלה. היא לקחה שיעורים נוספים מהאמנים המבוססים והמובילים של הסגנון האקדמי פסקל דגנן-בוורט וגוסטב-קלוד-אטיין קורטואה, שהתגוררו גם הם בשכונה הזאת.

הצלחתה הגדולה ביותר הייתה ציור השמן בקנה מידה גדול של אנדרומדה בשנת 1902. בשנת 1904 התגוררה בפריז בשדרת ניל 16, וזוהה כציירת מיניאטורות. [6] הציור ״הרוחץ״, שהוצג ב-1911 וב-1935, דומים לאנדרומדה בסגנון, בקומפוזיציה ובטכניקה. ככאלה, ניתן לראות בהם דוגמאות טובות לסגנון האקדמי הצרפתי של מוריה.

משנת 1909 לערך, פייג' למדה אצל ציירת המיניאטורה גבריאל דבילמון-שרדון, נשיאת אגודת ציירי המיניאטורות הצרפתיים. ב-1910 השתתפה בתערוכת המיניאטורות בגלריה ג'ורג' פטיט, כשהיא מציגה תמונה של ילדים הולנדים. [7] יצירותיה המיניאטוריות שהוצגו ב-1921 בגלריה ברונר, זכו לביקורת חיובית בכתב העת לאמנות מודרנית. [8]

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייג' חזרה לאנגליה בערך בשנת 1934. את שנותיה האחרונות בילתה עם אחותה אליזבת פייג' בפארקסטון, דורסט, שם נפטרה בשנת 1943. באותה שנה, אחותה אליזבת תרמה לגלריה לאמנות וולברהמפטון דיוקן קטן לזכרה של אחותה הציור "לחישת האביב" ניתן לגלריה ב-1977. [9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה פייג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Round the Gallery (clipping)". Express and Star Newspaper. January 1928.
  2. ^ Memorial at All Saints Church, Moxley
  3. ^ Wolverhampton Local Studies. DX-831/4/1
  4. ^ "Artist's Gift to the Art Gallery: The Woverhampton's Collection". Express & Star. WAVE - The Museums, Galleries, and Archives of Wolverhampton. 23 February 1926.
  5. ^ Palais des Champs Elysees. Explication des ouvrages de peinture, sculpture, architecture, graveure and lithographue des artistes vivants. Paris. 1893. p. 123.
  6. ^ Algernon Graves (1906). The Royal Academy of Arts; a complete dictionary of contributors and their work from its foundation in 1769 to 1904. Vol. 6. London: Henry Graves & Company and George Bell and Sons. p. 39.
  7. ^ New York Tribune: 4. 23 January 1910
  8. ^ evue moderne des arts and de la vie. 28 February 1921.
  9. ^ "Whisper of Spring". Art UK. Retrieved 21 September 2014.