תאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תֵאַ‏ה היא טיטאנית, שעל פי המיתולוגיה היוונית ילדה לאחיה היפריון את הליוס, אל השמש, סלנה, אלת הירח ואאוס, אלת השחר.

פירוש השם "תאה" (יש ההוגים זאת "תיאה") הוא, בפשטות, "אלה". לעתים כונתה גם "אאוריפסה" ותוארה כמי שמביאה עימה גוונים של זוהר והילה.

במדע המודרני נהוג לכנות בשם "תאה" גרם שמימי היפותטי, שבהתנגשו בכדור הארץ יצר את הירח (זו אחת התאוריות לאופן היווצרותו של הירח).


שנים עשר הטיטאנים במיתולוגיה היוונית

אוקיינוס וטתיסהיפריון ותאהקואאוס ופויבהקרונוס וריאה
מנמוסינהתמיסקריוסיאפטוס

בניו של יאפטוס: אטלספרומתאוסאפימתאוסמנויטיוס
Cornelis Cornelisz. van Haarlem 002.jpg
Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.