תאוריית מצבי הרגולציה
תאוריית מצבי הרגולציה או "המודים" של הרגולציה (Regulatory mode theory), יחד עם תאוריית הרגולציה של המיקוד (regulatory focus theory) פותחה על ידי פרופסור א. טורי היגיניס, חוקר מוטיבציה מאוניברסיטת קולומביה.
התיאוריה מתארת שתי גישות עיקריות למצבים שונים: תנועתיות (Locomotion) והערכה (assessment)
התיאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאוריה מתארת כיצד אנשים ניגשים למצבים שונים כדי להשיג את המטרה שלהם. על פי התאוריה אנשים שונים ניגשים לממש את מטרתם ב2 מצבי עצמי יסודיים.
אנשים במצב של "תנועתיות" על פי היגינס מרוכזים בביצוע הדברים בפועל וברצון למימושם בשטח. מנגד, אנשים במצב של "הערכה" יעדיפו לברר מה הדבר הנכון ביותר לעשות וינתחו דרכים שונות לעשות אותו[1].
לדוגמה - בנסיעה בחניון. אדם במצב של "תנועתיות" יכנס לחניה הראשונה שיראה כדי שלא יתפסו אותה לפניו וכדי לבצע את המשימה לשמה הגיעה לחניון - מציאת חניה לרכב. אדם במצב של "הערכה" ינסה לחפש את החניה הכי מתאימה ו"נכונה" במצב הנתון (קרובה לפתח, מוצלת וכו')[2]
בנוסף, אנשים במצב של "הערכה" עסוקים יותר בערכם העצמי ובצורה בה הם נתפסים בעוד אנשים במצב של "תנועתיות" שמים את לבם יותר על המטרה מאשר על ערכם העצמי. בהקשר לכך, זיי, בולג'ר, והיגינס הראו כי אנשים במצב של "הערכה" מרוויחים מכך שהתמיכה הניתנה להם על ידי בני זוגם איננה בולטת בעוד אנשים במצב של "תנועתיות" מרוויחים מכך שהם רואים שבן זוגם מסייע להם[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Higgins, Tory (2012). Beyond Pleasure and Pain: How Motivation Works. New York: Oxford University Press. p. 131.
- ^ Arie W. Kruglanski, Erik P. Thompson, E. Tory Higgins, M. Nadir Atash, To "do the right thing" or to "just do it": Locomotion and assessment as distinct self-regulatory imperatives., Journal of Personality and Social Psychology 79, 2000, עמ' 793–815 doi: 10.1037/0022-3514.79.5.793
- ^ Katherine S. Zee, Justin V. Cavallo, Abdiel J. Flores, Niall Bolger, Motivation moderates the effects of social support visibility., Journal of Personality and Social Psychology 114, 2018-05, עמ' 735–765 doi: 10.1037/pspi0000119