תבנית:ערך מומלץ 13 במאי 2019
המבצרים הצלבניים, ששרידיהם בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה, שימשו כעמוד השדרה של ממלכת ירושלים. חשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים, והם שימשו גם כמרכזים מנהלתיים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית.
המדינות הצלבניות התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ועל מערכת ביצורים חזקה, שהיא, כדברי פרופסור יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבנים לא רק תכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים שהיוו סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות בנייה שהפכו לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים. בתוך תקופה קצרה עברו הצלבנים מבניית מצודות פשוטות ואף פרימיטיביות לבניית מבצרים מורכבים וחדשניים שתוכניתם מעידה על הבנה בכל היבטי האדריכלות הצבאית. הצלבנים לא הסתפקו בהעתקה, אלא פיתחו דגמי מצודות ייחודיים, ובראשם "הקסטרום הכפול", הידוע גם כמצודה קונצנטרית.
מרבית הביצורים הצלבניים סבלו מתהליכי הרס ובליה אגרסיביים, ורוב המבצרים בארץ ישראל נהרסו עד היסוד. השרידים שנותרו ואלו שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, מאפשרים שחזור של הישגי האדריכלות הצבאית הצלבנית ושל תפקידם של המבצרים הצלבניים במערכת הקולוניאלית, שבסיכומו של דבר כשלה ונעלמה מעל במת ההיסטוריה.