תהודה סימפתית
תהודה סימפתית או רטט סימפתי היא תופעה הרמונית שבה מיתר פסיבי או גוף רטט מגיב לרעידות חיצוניות שאליהן יש לו דמיון הרמוני.[1] המקרה הקלאסי מודגם באמצעות שני מזלגות כוונון בתדירות דומה. כאשר מכים במזלג אחד ומחזיקים אותו ליד השני, נגרמות רעידות במזלג שלא הכו בו, אף על פי שאין ביניהם מגע פיזי. באופן דומה, מיתרים יגיבו לתנודות של מזלג כוונון כאשר קיימים יחסים הרמוניים מספיקים ביניהם. ההשפעה בולטת ביותר כאשר שני הגופים מכוונים יחד או באוקטבה זה מזה (בהתאמה להרמוניה הראשונה והשנייה, כפולות שלמים של התדר המושרה), שכן כך יש את הדמיון הגדול ביותר בתדר הרטט. תהודה סימפתית היא דוגמה לנעילת תדרים המתרחשת בין מתנדים מצמודים, במקרה זה מחוברים דרך אוויר רוטט. בכלי נגינה, תהודה סימפתית יכולה לייצר אפקטים רצויים ובלתי רצויים כאחד.
על פי "מילון המוזיקה והמוזיקאים ניו גרוב":[2]
"אנו פוגשים את תכונת הרטט הסימפתטי בצורתה הישירה באקוסטיקה בחדר בשקשוק של זגוגיות חלונות ולוחות נעים בנוכחות צלילים חזקים מאוד, כאלה שעשויים להיות מופקים על ידי אורגן מלא. כשהדברים האלה משקשקים (אפילו אם הם לא משקשקים בקול) אנרגיית הקול הופכת לאנרגיה מכנית, וכך הצליל נספג. חיפויי עץ וכל דבר אחר שהוא קל משקל ויחסית חסר מעצורים הם בעלי אותה השפעה. כושר הספיגה הוא הגבוה ביותר בתדר התהודה, בדרך כלל קרוב או מתחת ל-100 הרץ".
תהודה סימפתית בכלי נגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהודה סימפתית יושמה על כלי נגינה מתרבויות ותקופות זמן רבות, ועל כלי מיתר בפרט. בכלים עם מיתרים לא משוככים (כגון נבל, גיטרות וקוטוס), מיתרים יהדהדו בתדרים הבסיסיים או הצלילים שלהם כאשר מיתרים קרובים אחרים נשמעים. לדוגמה, מיתר A ב-440 הרץ יגרום למיתר E ב-330 הרץ להדהד, מכיוון שהם חולקים צליל על של 1320 הרץ (ההרמוניה השלישית של A וההרמוניה הרביעית של E). תהודה סימפתית היא גורם בגוון של כלי מיתר. גיטרות גשר זנב כמו פנדר יגואר נבדלות בגופן מגיטרות עם גשרים קצרים, בשל התהודה המופיעה בגשר הצף המורחב שלהן.
כלים מסוימים בנויים עם מיתרים סימפתיים, מיתרי־עזר שאינם מנוגנים ישירות אך מפיקים באופן סימפתי צליל בתגובה לצלילים המושמעים על המיתרים הראשיים. ניתן למצוא מיתרים סימפתיים בכלי נגינה הודיים כגון סיטאר, כלי הבארוק המערביים כגון ויולה ד'אמור וכלי נגינה עממיים כגון ה-hurdy-gurdy. חלק מהפסנתרים בנויים עם מיתרים סימפתיים, תרגול המכונה מיתוּר aliquot. תהודה סימפתית היא לפעמים אפקט לא רצוי שיש למתן בעת תכנון מכשיר. לדוגמה, כדי לשכך את התהודה בקצוות המיתרים המחוברים ליתדות, חלק מהגיטרות החשמליות משתמשות בעצי מיתר ליד יתדות הכוונון שלהן. באופן דומה, אורך המיתר מאחורי הגשר חייב להיעשות קצר ככל האפשר כדי לבלום את התהודה.
אזכורים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התופעה מתוארת על ידי ההוגה והדרשן ר' יצחק עראמה (נפטר ב-1494) בספרו "עקידת יצחק"[3] כמטאפורה להשפעה הדו-צדדית בין האדם לעולם. כל דבר שאדם עושה מהדהד עם העולם כולו ובכך גורם למעשים דומים בכל מקום. האדם הוא המיתר הפעיל, זה שפרטו עליו, והעולם הוא הכלי הפסיבי שמיתריו מהדהדים לאותם תדרים שהאדם "פורט" על עצמו.
כי יחס גדול וקשר אמיץ יש בין הפעולות אשר יפעלום כתות האנשים מטוב ועד רע ובין טבע המציאות בכלליו ופרטיו. עד שיאמן כי בתקון ויושר פעולותיהם בכלל יתקיים ויתחזק טבע כל הנמצאות. ובקלקולם והפסדם יתקומם ויתקלקל גם הוא...
ולזה ייתכן שימצא בין שניהם יחס גדול ממין היחס אשר אמרו חכמי הנגון שימצא בין שני כלי זמר השוים והנערכים על ערך א' ויחס א' לגמרי. כי בהניע טור מהאחד יתעורר אל קולו הטור שכנגדו בכלי השני מפני היחס השוה אשר ביניהם. ואולי שעל זה היחס היה כנור דוד מנגן מאליו ומתעורר אל ערבות קולו ונועם שיריו כמו שדרשו חכמינו ז"ל (ברכות ג':) על אומרו עורה כבודי (תהילים נ״ז:ט׳) כי כדאי היה נעים זמירות ישראל לכוין במלאכת המוזיק"א זה השיעור.
והנה בני העולם הכולל הוא כעין הכלי הראשון אשר יש לו סדר וערך קבוע בכל מערכותיו עליונים ותחתונים לגמור על ידיהם מלאכת פרנסות העולם ומעשהו. לעומתם יהיו נערכים ומסודרים טורי סדרי בנין העולם הקטן החלקי לקבל פעולותיהם על נכון. אולם בהיטיב הכלי הקטון סדור מערכותיו יתדותיו ומיתריו לפי הערך הראוי ומתייחס אל סוד המציאות וטבעו בכללו וחלקיו הנה באמת בהניע אותם יתעוררו לעומתם טורי העולם הגדול ומיתריהם. ויוסכמו שניהם יחד זה לפעול וזה להפעל באופן שיושלם על יד שניהם הנהגת המציאות על הצד היותר נאות שאפשר כי כן יסד מלכו של עולם...
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ von Helmholtz, Hermann (1885). On the sensations of tone as a physiological basis for the theory of music (באנגלית). Longman. p. 36.
- ^ Lewcock, Ronald; et al. (2006). Sadie, Stanley; Tyrrell, John (eds.). "Acoustics". Grove Music Online. Oxford University Press. "Resonance, reverberation and absorption" section. נבדק ב-17 באוגוסט 2016 – via OxfordMusicOnline.com.
{{cite web}}: (עזרה) This is the online edition of The New Grove Dictionary of Music and Musicians, Second Edition, with newer revisions. - ^ עקידת יצחק, באתר ספריא, פרק "נגון עולם", שער 12ב