תוכנית ג'ונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכנית ג'ונסון הוצעה על ידי ג'וזף ג'ונסון, שבראשית 1961 התמנה ביוזמתו של הנשיא קנדי לנציג ארצות הברית בוועדת הפיוס של האו"ם לטיפול בנושא הפליטים (שהוקמה עוד ב-1949 וכללה את ארצות הברית, צרפת וטורקיה). תוכנית ג'ונסון כללה את שובם של 100,000 פליטים פלסטינים לשטח ישראל, פיצוי לכל הפליטים בגין רכושם שאבד, ושיקום רוב הפליטים.

בתמורה התחייבה ארצות הברית למכור לישראל את טילי ההוק שהיו חשובים להגנת ישראל. דוד בן-גוריון התנגד למהלך זה, ובסופו של דבר קנדי השתכנע לסגת מעמדתו הראשונה והסכים לנוסחה מרוככת ובלתי מחייבת של זיקה בין מכירת ההוקים לישראל לבין נכונות של בן-גוריון לקבל את התוכנית.

ב-1962 במסגרת המאמצים לקדם את היוזמה נפגשו ג'וזף ג'ונסון ומו שרינגטון עם שגריר ישראל באו"ם קומיי ומירון, ובנפרד עם ריפאעי (ירדן), טראזי (סוריה), חכים (לבנון) ומוחמד ריאד (הרפובליקה הערבית המאוחדת).[1]

בהתאם לנוסחה זאת נותקה ההחלטה על העסקה מכל קשר מחייב עם סוגיית הפליטים. הטילים עצמם סופקו לישראל רק ב-1965, כשקנדי כבר לא היה בחיים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם בן-צבי, מטרומן ועד אובמה: עליתם וראשית שקיעתם של יחסי ארצות הברית-ישראל, תל אביב: משכל, 2011.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.