תכנון לפלישה נאצית לאורוגוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפלישה הנאצית המתוכננת לאורוגוואי
Planned Nazi coup and invasion of Uruguay
מיקום "מחלקת סלטו" באורוגוואי, שם התרחשו רוב הפעילויות הנאציות.
מיקום "מחלקת סלטו" באורוגוואי, שם התרחשו רוב הפעילויות הנאציות.
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכי הסכסוך 19371941 (כ־4 שנים)
מקום

אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
עילה השתלטות על אורוגוואי באמצעות הפיכה צבאית בשביל ליצור שם מושבה גרמנית של מהגרים
תוצאה נכשל

תוכנית פיהרמן הייתה תוכנית של מהגרים גרמנים באורוגוואי לפלישת גרמניה הנאצית אל אורוגוואי. היא נקראת על שם העומד בראשה, ארנולף פיהרמן, אשר איגד קבוצת גרמנים תומכי האידאולוגיה הנאצית, אשר קיבלו תמיכה מממשלת גרמניה הנאצית ושגרירות גרמניה במונטווידאו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכזה של התוכנית עמד ארנולף פיהרמן, אזרח גרמני שהיגר בסוף מלחמת העולם הראשונה לסלטו שבאורוגוואי. במרץ 1937 פיהרמן נבחר להיות נשיא מרכז התרבות הגרמני-אורוגוואי בסלטו, אשר זה עתה הוקם. חודשיים לאחר מכן, הוא השתתף בחגיגות המקומיות לכבוד האימפריה האיטלקית שהייתה אז תחת משטרו הפשיסטי של מוסוליני.

בסוף שנות ה-30 הקדיש פיהרמן את רוב זמנו לצילום ואקטיביזם נאצי. הוא החל להפיץ חוברות תעמולה נאצית אנטישמיות, והוא זוהה כמנהיג של קבוצה נאצית שפעלה בסלטו ובעיר השכנה קונקורדיה, בארגנטינה.

התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיהרמן חשב שכמו בלגיה וצרפת, אורוגוואי יכולה להפוך לקרש קפיצה לפלישה למדינות שכנות, במיוחד ארגנטינה וברזיל. התוכנית של פיהרמן הייתה שחייליו יתארגנו בשני גדודים של ארטילריה ופרשים במונטווידאו, שתי פלוגות בקולוניה דל סקרמנטו, פריי בנטו, ריברה וארטיגס ובמקביל גדוד נוסף בסלטו. עוד פירטה התוכנית כי היהודים, המנהיגים הפוליטיים והבונים החופשיים יירדפו ויושמדו. לפי התכנון, הפלישה הייתה אמור להסתיים תוך 15 ימים.

כאשר נודע למדינת אורוגוואי על תוכנית הפלישה, פיהרמן נעצר בקונקורדיה והועבר לתחקור בבואנוס איירס כדי לתת הסברים על תוכנית כיבוש נוספת, הפעם בפטגוניה. מאחר שלא נמצאו סיבות ממשיות לעצור אותו, לבקשת בית המשפט הוא חזר לאורוגוואי בספטמבר 1941, שם העיד על תוכניות הכיבוש של אורוגוואי. בפברואר 1944 ניתן גזר הדין של הקבוצה של פיהרמן, הוא קיבל את העונש הכבד ביותר מבניהם, שנת מאסר. בנובמבר 1946, לרגל הביקור השנתי בבתי הכלא, שוחררו פיהרמן וחסידיו בשל התנהגות טובה[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "El Mercosur que querían los nazis". Diario EL PAIS. אורכב מ-המקור ב-15 ביוני 2013. נבדק ב-8 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)