תקופת צינון (זכויות צרכנים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בחקיקה ובפרקטיקה של זכויות הצרכן, תקופת צינון היא פרק זמן לאחר רכישה שבו הרוכש יכול לבחור לבטל רכישה ולהחזיר סחורה שסופקה, מכל סיבה שהיא, ולקבל החזר מלא. [1]

חוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות רבות העבירו חוקים היוצרים תקופות צינון עבור עסקאות ספציפיות, אם כי, התנאים שבהם הם עשויים לחול והעסקאות המכוסות על ידי החוקים, משתנים באופן משמעותי לפי תחום השיפוט. לדוגמה, בתוך ארצות הברית, הממשלה הפדרלית מטילה תקופות צינון של 72 שעות עבור עסקאות צרכניות רבות שהושלמו בבית או מחוץ למקום העסקים המסורתי של המוכר. מדינות רבות בארצות הברית קבעו גרסאות דומות לחוק של תקופת צינון, ומציעות חוקים דומים למגוון נוסף של עסקאות, כגון רכישות בזמן שיתוף וחוזי מועדון בריאות. לדוגמה, קליפורניה מספקת תקופות צינון לעסקאות צרכניות רבות, כולל רכישות ביטוח, אחריות לרכב, שירותי שיניים ושירותי הרזיה. [2] האיחוד האירופי מאפשר לתושבי המדינות החברות לבקש החזרים עבור סחורות ושירותים שנרכשו מחוץ לחנות, כגון בטלפון, בהזמנה בדואר או בתגובה למכרז מדלת לדלת, לבטל את העסקה, להחזיר כל רכישה ו לקבל החזר בתוך ארבעה עשר יום. [3]

מדיניות החזר כספי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם ללא תקופות-צינון מחויבות בחוק, קמעונאים רבים מעניקים לרוכשים מרצונם פרק זמן מוגדר שבמהלכו הם עשויים להחזיר מוצרים שלא נפגעו ונשארו במצב בר מכירה. [4]

תחומי שיפוט מסוימים דורשים מהקמעונאים להציע מדיניות החזרה. לדוגמה, באיחוד האירופי, הוראת זכויות הצרכן משנת 2011 מחייבת את המדינות החברות להעניק לרוכשים את הזכות להחזיר סחורה או לבטל שירותים שנרכשו מעסק הרחק ממתחם מסחרי רגיל, כגון עסקה במסחר מקוון, הזמנה בדואר או במכירה של סוכן שעובר מדלת לדלת, למעט חריגים מוגבלים, תוך שבועיים במקרה רגיל, או שנה אם המוכר לא הודיע בבירור לרוכש על זכויותיו מרגע קבלת הסחורה, לקבלת החזר מלא. [5] הוראת זכויות הצרכן מיושמת בבריטניה על ידי תקנות חוזי הצרכן (מידע, ביטול וחיובים נוספים) משנת 2013.

כלכלה ניסויית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות של תקופות צינון נחקרו בכלכלה ניסיונית בהקשר של מה שנקרא משחק האולטימטום. במשחק הזה, צד אחד מציע לחלק פשטידה (נניח 10 דולר). אז צד אחר יכול לקבל או לדחות את ההצעה. כאשר ההצעה (נניח, 8 דולר עבור הצד הראשון ו-2 דולר עבור הצד השני) מתקבלת, הצדדים מקבלים את התשלומים המתאימים. כאשר ההצעה נדחית, שני הצדדים מקבלים אפס. תקופות צינון יכולות להפחית את שיעורי הדחייה של הצעות לא הוגנות כאשר הצדדים רואים שהסיכון בהימור גדול עבורם. [6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Martha Coakley. "Cooling-Off Periods, Right to Cancel a Sale". Attorney General of Massachusetts. נבדק ב-2013-10-08.
  2. ^ "Consumer Transactions With Statutory Contract Cancellation Rights". California Department of Consumer Affairs. State of California. נבדק ב-19 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Guarantees and returns". Your Europe. European Union. 7 במרץ 2018. נבדק ב-16 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Collins, Kelvin (4 בדצמבר 2017). "Refunds and Exchanges: What to Know Before You Go Shopping". Better Business Bureau. נבדק ב-16 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Consumer Rights: 10 ways the new EU Consumer Rights Directive will give people stronger rights when they shop online". European Commission. 2011-06-23. נבדק ב-2013-10-08.
  6. ^ Oechssler, Jörg; Roider, Andreas; Schmitz, Patrick W. (2015). "Cooling Off in Negotiations: Does it Work?". Journal of Institutional and Theoretical Economics (באנגלית). 171 (4): 565–588. CiteSeerX 10.1.1.333.5336. doi:10.1628/093245615x14307212950056. ISSN 0932-4569.