לדלג לתוכן

FHIR

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Fast Healthcare Interoperability Resources (ראשי תיבות: FHIR; בעברית: משאבי תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית מהירה במערכות בריאות) הוא תקן המתאר אלמנטים בדידים של נתונים (הידועים בשם "משאבים") וכן ממשק תכנות יישומים (API) להעברה של רשומות רפואיות אלקטרוניות. התקן נוצר על ידי ארגון תקני הבריאות Health Level Seven International (HL7).

FHIR נבנה על בסיס תקני תבניות נתונים קודמים מ-HL7, כמו HL7 גרסה 2.x ו-HL7 גרסה 3.x. אבל הוא קל יותר ליישום מכיוון שהוא משתמש בחבילה מודרנית מבוססת-רשת הכוללת פרוטוקול RESTful מבוסס HTTP, ובחירה בין JSON, XML או RDF לייצוג נתונים.[1] אחת ממטרותיה היא להקל על יכולת תפעוליות בינית בין מערכות בריאות מדור קודם, כדי להקל על אספקת מידע רפואי לספקי שירותי בריאות וכן ליחידים במגוון רחב של מכשירים, ממחשבים למחשבי לוח לטלפונים סלולריים, וכדי לאפשר למפתחי יישומים של צד שלישי לספק יישומים רפואיים הניתנים לשילוב בקלות במערכות קיימות.

FHIR מספק אלטרנטיבה לגישות ממוקדות-מסמכים על ידי חשיפה ישירה של משאבים כשירותים. לדוגמה, אלמנטים בסיסיים של שירותי בריאות כגון מטופלים, אשפוזים, דוחות אבחון ותרופות ניתנים לאחזור ולעריכה באמצעות כתובת ה-URL של המשאב.

הטיוטה הראשונית של FHIR פורסמה בבלוג של גרהאם גריב[2] באוגוסט [2011].[3] בפברואר [2014] פרסמה HL7 את גרסה מספר 1 של FHIR. גרסה 2 פורסמה באוקטובר [2015], וגרסה 3, שהוגדרה כגרסה הראשונה של "סטנדרט לשימוש ניסיון", פורסמה במרץ 2017. גרסה 4, ה- "גרסה הנורמטיבית" הראשונה, פורסמה ב-30 באוקטובר [2019].[4]

ארכיטקטורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

FHIR מאורגן לפי משאבים (למשל: מטופל, אבחנה).[5] ניתן לפרט משאבים כאלה יותר על ידי הגדרת פרופילי FHIR (לדוגמה, קישור לרשימת ערכים ספציפית). ניתן לפרסם אוסף של פרופילים כמדריך יישום (IG). מכיוון ש-FHIR מיושם על גבי פרוטוקול HTTPS (HTTP מאובטח), ניתן לאחזר ולנתח משאבי FHIR על ידי פלטפורמות ניתוח לאיסוף נתונים בזמן אמת. בתפיסה זו, ארגוני בריאות יוכלו לאסוף נתונים בזמן אמת ממודלים של משאבים מוגדרים. ניתן להזרים משאבי FHIR למאגר נתונים שבו ניתן לתאם אותם עם נתוני אינפורמטיקה אחרים. מקרי שימוש פוטנציאליים כוללים מעקב אחר מגפות, הונאת תרופות מרשם, אזהרות אינטראקציות שליליות בין תרופות, והפחתת זמני ההמתנה בחדר מיון.[6]

מספר מימושים כבר נבדקו בהצלחה בתוך ארצות הברית ומחוצה לה, כשהמימוש של SMART (Substitutable Medical Applications, reusable technologies), המאפשר יצירת יישומי FHIR, נחשב פופולרי במיוחד. יישומי קוד פתוח של מבני נתונים, שרתים, לקוחות וכלים של FHIR כוללים יישומי עזר מ-HL7 במגוון שפות, ו-HAPI-FHIR ב-Java.[7]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, הוועדה האמריקאית למדיניות טכנולוגיות מידע (IT) במערכות הבריאות, בשיתוף עם הוועדה האמריקאית לתקני IT בבריאות אישרו המלצות לממשקי תכנות יישומים ציבוריים (פתוחים) יותר. דו"ח כוח המשימה JASON על "תשתית מידע בריאותית איתנה" סימן את FHIR כגישת ה-API המועמדת הטובה ביותר, וכי ממשקים כאלה צריכים להיות חלק משלב 3 של הקריטריונים של "שימוש משמעותי" בחוק טכנולוגיית מידע בריאותית לבריאות כלכלית וקלינית.[8][9] בשנת 2020, המרכזים האמריקאים לשירותי מדיקר ומדיקייד (CMS) פרסמו את כללי החקיקה שלהם לתפעוליות בינית וגישה לחולים (CMS-9115-F). הכללים מחייבים שימוש ב-FHIR על ידי מגוון משלמים בפיקוח CMS.[10] באופן ספציפי, הכלל דורש ממשקי API של FHIR עבור גישה למטופל, ספריית ספקים וחילופי משלם-למשלם.

משרד הבריאות הישראלי פועל כדי לקדם הנגשת מידע למטופלים ומטפלים באמצעות אימוץ תקן FHIR בארגוני הבריאות בישראל. בשנת 2020 הוקם צוות IL CORE במטרה להתאים את הרכיבים הנחוצים ללוקליזציה ורגולציה במערכת הבריאות בישראל.[11] המשרד, בשיתוף עם החברה לתועלת הציבור 8400, הקים את קהילת FHIR IL אשר מטרתה לעודד את אימוץ התקן במערכת הבריאות הישראלית תוך שיתוף פעולה בין הארגונים לתעשייה. במסגרת פעילות משותפת של המשרד ו- 8400 הושקו מספר פרויקטים ראשונים ליישום FHIR בקופות החולים ובתי החולים, וזאת לצד פרויקטים נוספים שמקודמים בארגוני הבריאות באופן עצמאי.[12] כמו כן, משרד הבריאות מקצה תקציבים לקופות החולים ובעתיד לארגונים נוספים לצורך הקמת תשתית FHIR.[13]

בכנס "אלי הורוביץ לכלכלה וחברה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בדצמבר 2020, העריך משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, כי עלות ההטמעה של מודולים מרכזיים של FHIR במערכת הבריאות בישראל מוערכת בכ-400 מיליון ש"ח על פני 5 שנים. במרץ 2022 יצאו משרד הבריאות, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית ורשות החדשנות בקול קורא "לפיילוטים בתחום הבריאות הדיגיטלית - לבניית אפליקציות SMART on FHIR".[14]

בשנת 2023 החלה ממשלת ישראל בהליך חקיקה לקידום שיתוף מידע בין ארגונים במערכת האקולוגית של הבריאות הישראלית לטובת החולה, בדגש על העצמת המטופל וחסימת מידע מופחתת.[15] החקיקה המוצעת מתייחסת גם לצורך בסטנדרטיזציה של הנתונים על ידי אימוץ תקן FHIR ושימוש בטרמינולוגיות סטנדרטיות, כגון SNOMED-CT, הן במערכות מקור והן בתהליך חילופי הנתונים. שיתוף המידע יהיה בהסכמת המטופל, והסכמה זו תינתן על פי סלי נתונים.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]