ILSRS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סכמה של שיטת ה־ILSRS משמאל מוצג פוטנציאל מורס והקרניים שלוקחות חלק בתהליך רמאן (מסומנות ב, ) ומנגנון היינון, במקרה זה קרן UV (מסומנת כ-) כאשר ההפרש בין קרני רמאן שווה להפרש האנרגיה בין רמות הויברציה (מסומת ב) ישנה ירידה בכמות היונים שנמדדים במערכת. כמות היונים שנמדדת במערכת מיוצגת מימין, שם ניתן לראות ירידה בכמות היונים סביב תדירות המעבר.

ILSRS- Ionization loss stimulated Raman-spectroscopy היא שיטת ספקטרוסקופית מסות למדידת ויברציות מולקולריות המבוססת על עירור ראמאן מאולץ. בשיטה זו נעשה שימוש בעירור רמאן מאולץ להקטנת כמות היונים שנוצרים בספקטרוסקופ מסות. שימוש בשיטה זו מאפשר סריקת תחומי תדרים רחבים ברמת רזולוציה בינונית-גבוהה הן מבחינת תדר הוויברציה והן מבחינת הבדלי המסות. שיטה זו משמשת בעיקר להבחנה בין קונפורמרים שונים (מבנים שונים של מולקולה בעלת הרכב זהה, בדומה לאיזומרים) של מולקולות ביולוגיות קטנות.

תיאור פעילות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטת ה-ILSRS נעשה יינון מולקולרי, כאשר המבנה המולקולרי הנבחן עובר ממצב היסוד הויברציוני למצב מעורר תהליך היינון הופך ללא יעיל ולכן נוצרת החסרת יונים. תהליך היינון מבוצע בדרך כלל באמצעות לייזר נסרק ב תחום ה-UV והעירור הויברציוני באמצעות תהליך רמאן מאולץ שנוצר על ידי שתי קרני לייזר שהפרש אורכי הגל ביניהן נסרק. אורך הגל של אחת מהקרניים בתחום הנראה משתנה (נסרק), כאשר הפרש אורכי הגל בין הקרניים תואם להפרש בין רמות אנרגיה ויברציוניות יווצר עירור. מנגנון היינון יהפוך ליעיל פחות ולא יוכל ליינן את המולקולות מהרמה המעוררת וכך נמדדת ירידה בכמות היונים במערכת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]