Pearl

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Pearl
עטיפת האלבום
אלבום אולפן מאת ג'ניס ג'ופלין
יצא לאור 11 בינואר 1971
הוקלט 1970-71
מקום הקלטה אולפני סאנסט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בלוז רוק
שפה אנגלית
אורך 34:10
חברת תקליטים קולומביה
הפקה פול רוטשילד
כרונולוגיית אלבומים של ג'ניס ג'ופלין
I Got Dem Ol' Kozmic Blues Again Mama!
(1969)
Pearl
(1971)
In Concert
(1972)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [1]
Robert Christgau A–
Rolling Stone (favorable)
Rolling Stone Album Guide [2]

Pearl עברית: פנינה) הוא אלבום האולפן השני והאחרון של הזמרת-יוצרת האמריקאית ג'ניס ג'ופלין כאמנית סולו, אשר יצא לאור לאחר מותה, ב-11 בינואר 1971, על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס.

היה זה האלבום היחיד שהקליטה ג'ופלין עם Full Tilt Boogie Band, להקת ההופעות האחרונה שלה. האלבום הגיע למקום הראשון בבילבורד 200, ונשאר במקום הזה במשך תשעה שבועות. כמו כן, הוא הגיע למעמד של פלטינה מרובעת מטעם ה-RIAA.[3]

האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלבום צליל מלוטש יותר מאלו שג'ופלין הקליטה עם Big Brother and the Holding Company ו-Kozmic Blues Band, בזכות המומחיות של המפיק פול א. רוטשילד ונגני הליווי החדשים שלה. רוטשילד היה ידוע בתור המפיק של The Doors, והוא וג'ופלין עבדו היטב יחד. התוצאה הייתה אלבום שהדגיש את היכולות הווקאליות יוצאות הדופן של ג'ופלין.

Full Tilt Boogie Band היו הנגנים שליוו אותה בסבב ההופעות האחרון שלה, בקנדה, בקיץ 1970. רבים מהשירים באלבום הוקלטו בהופעה חיה, חודשיים לפני שג'ופלין והלהקה התחילו להקליט את האלבום בלוס אנג'לס. 

כל תשע הרצועות בהן ג'ופלין שרה אושרו ועובדו על ידה. הם כוללים את הלהיט מספר אחד "Me and Bobby McGee", שבו היא ניגנה גם בגיטרה אקוסטית, ואשר נכתב על ידי קריס קריסטופרסון ופרד פוסטר; "Trust Me", שנכתב על ידי בובי וומאק, במיוחד עבור ג'ופלין; השיר מאת הווארד טייט, "Get It While You Can", המציג את המנעד הרחב שלה; והשירים המקוריים "Move Over" ו-"Mercedes Benz", שאת האחרון כתבו יחד עם ג'ופלין בובי ניוורת ומייקל מקלור.

ג'ופלין שרה בכל הרצועות, מלבד "Buried Alive in the Blues", אשר נותרה כרצועה אינסטרומנטלית של Full Tilt Boogie מאחר שהיא מתה לפני הוספת השירה, אולם היא אישרה את הקטע האינסטרומנטלי. לכותב השיר, ניק גרבניטס, הוצע לשיר אותו כמחווה לג'ופלין, אך הוא סירב. ההקלטות, אשר החלו בתחילת ספטמבר 1970, הסתיימו עם מותה הפתאומי של ג'ופלין ב-4 באוקטובר 1970. בסשן ההקלטות האחרון שלה, שהתקיים ביום חמישי, ה-1 באוקטובר, לאחר הפסקה של מספר ימים, הוקלט שיר הא-קפלה, "Mercedes Benz", השיר האחרון שהקליטה לפני מותה.[4]

את עטיפת האלבום צילם בארי פיינשטיין בלוס אנג'לס,[5][6] והוא מראה את ג'ופלין כשהיא יושבת על ספה ויקטוריאנית עם משקה ביד.[7]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1999 יצאה הוצאה מחודשת של Pearl בדיסק, אשר כללה בונוס של ארבע הקלטות חיות שלא פורסמו קודם לכן, מסיבוב ההופעות ("Festival Express") ממנו הגיעו חלק מהשירים באלבום המקורי. בשנת 2003 דורג האלבום במקום מספר 122 ברשימת רולינג סטון של 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.[8] מהדורת מורשת יצאה בדיסק כפול ב-14 ביוני 2005, עם רצועות בונוס נוספות, כולל מסר יום הולדת לג'ון לנון עם השיר "Happy Trails", ואיחוד של Full Tilt Boogie Band במחווה אינסטרומנטלי לג'ופלין. הדיסק השני כלל סט מורחב מ-Festival Express, אשר הוקלטו בין ה-28 ביוני וה-4 ביולי 1970.

האלבום יצא לאור בפעם השלישית על גבי דיסק ב-2012, בשם The Pearl Sessions. הוא הכיל גרסאות חלופיות לשירים שיצאו במהדורת הוויניל של האלבום המקורי מ-1971. הקלטות של ג'ופלין ופול רוטשילד מדברים בין הטייקים נותנים למאזינים הצצה לתהליך היצירתי המוזיקלי שלהם.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד 1
מס' שםכותב(ים) משך
1. Move Over Janis Joplin 3:39
2. Cry Baby Jerry Ragovoy, Bert Berns 3:55
3. A Woman Left Lonely Dan Penn, Spooner Oldham 3:27
4. Half Moon John Hall, Johanna Hall 3:51
5. Buried Alive in the Blues Nick Gravenites 2:24
צד 1
מס' שםכותב(ים) משך
1. My Baby Jerry Ragovoy, Mort Shuman 3:44
2. Me and Bobby McGee Kris Kristofferson, Fred Foster 4:29
3. Mercedes Benz Janis Joplin, Bob Neuwirth, Michael McClure 1:46
4. Trust Me Bobby Womack 3:15
5. Get It While You Can Jerry Ragovoy, Mort Shuman (Howard Tate 1966 rendition) 3:23
רצועות בונוס 1999
מס' שםכותב(ים) משך
11. Tell Mama Clarence Carter, Marcus Daniel, Wilbur Terrell 6:32
12. Little Girl Blue Richard Rodgers, Lorenz Hart 3:50
13. Try (Just a Little Bit Harder) Jerry Ragovoy, Chip Taylor 6:52
14. Cry Baby Jerry Ragovoy, Bert Berns 6:29
רצועות בונוס מהדורת מורשת 2005
מס' שםכותב(ים)הערות משך
11. Happy Birthday, John (Happy Trails) Dale Evans  1:12
12. Me and Bobby McGee Kristofferson, Fosterdemo version 4:46
13. Move Over Joplinalternate version 4:27
14. Cry Baby Ragovoy, Bernsalternate version 4:59
15. My Baby Ragovoy, Shumanalternate version 3:59
16. Pearl Full Tilt Boogie Bandinstrumental 4:29
מהדורת מורשת 2005, דיסק 2 - Live from the Festival Express Tour
מס' שםכותב(ים)הערות משך
1. Tell Mama Clarence Carter, Marcus Daniel, Wilbur TerrellToronto, June 28, 1970 6:49
2. Half Moon John Hall, Johanna HallToronto 4:38
3. Move Over Janis JoplinCalgary, July 4, 1970 4:41
4. Maybe Richard BarrettWinnipeg, July 1, 1970 3:57
5. Summertime Ira Gershwin, DuBose Heyward, George GershwinWinnipeg 4:39
6. Little Girl Blue Richard Rodgers, Lorenz HartCalgary 5:10
7. That's Rock 'n' Roll Full Tilt Boogie BandToronto 5:03
8. Try (Just a Little Bit Harder) Jerry Ragovoy, Chip TaylorToronto 9:11
9. Kozmic Blues Janis Joplin, Gabriel MeklerToronto 5:29
10. Piece of My Heart Jerry Ragovoy, Bert BernsToronto 5:21
11. Cry Baby Jerry Ragovoy, Bert BernsToronto 6:31
12. Get It While You Can Jerry Ragovoy, Mort ShumanCalgary 7:20
13. Ball 'n' Chain Big Mama ThorntonCalgary 8:15

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Full Tilt Boogie Band
נגנים נוספים
  • בובי וומאק – גיטרה אקוסטית על "סמוך עלי"
  • בובי הול – קונגה, כלי הקשה
  • פיל בדלה, ג'ון קוק, וינס מיטשל – קולות רקע
  • סנדרה קראוץ' – תוף מרים
סיוע טכני
  • פול א. רוטשילד - מפיק
  • פיל מייסי, רוברט הונבלו - מהנדס
  • בארי פיינשטיין, טום וילקס - צילום ועיצוב הסוואה הפקות

במצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים שבועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצעד (1971) מקום
Australian Kent Music Report 1
Canadian RPM Albums Chart[9] 1
Dutch Albums Chart[10] 1
German Albums Chart[11] 3
Italian Albums Chart[12] 83
Norwegian Albums Chart[13] 1
UK Albums Chart[14] 20
US Billboard 200[15] 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ AllMusic, "Janis Joplin & the Full Tilt Boogie Band: Pearl"
  2. ^ Janis Joplin, Rolling Stone, ‏2023-08-20 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ The Story Behind Janis Joplin’s ‘Mercedes Benz’, WS Journal, 7/10/2015
  5. ^ McClellan, Dennis (21 באוקטובר 2011). "Barry Feinstein dies at 80; rock music photographer". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Los Angeles Times obituary for Barry Feinstein says he photographed Pearl album cover
  7. ^ Gartner, Paul. "Janis Joplin: "Pearl"". New Sounds. thegazz.com.
  8. ^ Pearl - Janis Joplin, 500 Greatest Albums of All Time
  9. ^ "RPM 100 Albums". Archived at Library and Archives Canada. 13 במרץ 1971. אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Dutch Albums Top 100". 1 במאי 1971. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "RIANZ - Janis Joplin Pearl".
  12. ^ "Italian Albums- Janis Jopiln Pearl".
  13. ^ "VG Lista - Album Top 40". 12 בספטמבר 1971. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Official Albums Chart Top 30". 27 במרץ 1971. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Billboard 200 Albums Chart". 27 בפברואר 1971. {{cite web}}: (עזרה)