Time to Live

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Time to Live או בקיצור TTL (בעברית: זמן חיים), הוא מנגנון המגביל את זמן החיים של מידע במחשב או ברשת.

ניתן להשתמש ב-TTL כחותם זמן או מונה המוצמד או משולב בתוך המידע. ברגע שהזמן המוגדר חלף, המידע מושלך. ברשתות מחשבים, TTL מונע מחבילת מידע להסתובב באופן אין סופי ברשת. בישומי מחשב TTL משמש לשפר את זיכרון המטמון ולהגביר את הפרטיות.

חבילת IP[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוטוקול האינטרנט ה-TTL הוא שדה בין 8 סיביות. הוא מיוצג במבנה הפתיח (header) של IPv4 בשם TTL, ובמבנה הפתיח של IPv6 בשם Hop Limit. הערך המקסימלי של TTL הוא 255. ערך ה-TTL נחשב לזמן המרבי שבו חבילת מידע יכולה להיות ברשת האינטרנט.

ערך ה-TTL נקבע על ידי השולח של חבילת המידע, ומופחת ב-1 על ידי כל נתב שחבילת המידע מנותבת דרכו. אם הערך מגיע ל-0 לפני שחבילת המידע הגיעה ליעדה, היא מושלכת ומנגנון ה-ICMP מחזיר שגיאה לשולח שהייתה חריגה ממשך הזמן המוקצב במהלך המעבר. המטרה של מנגון ה-TTL היא למנוע מצב שבו חבילת מידע שלא מצליחה להגיע ליעדה, תסובב באופן אין סופי ברשת האינטרנט, ולבסוף תביא לקריסתה עקב מספר רב של חבילות מידע שזמן השהייה שלהן בלתי מוגבל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]