לדלג לתוכן

Zimride

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Zimride
נתונים כלליים
מייסדים לוגאן גרין
ג'ון זימר
ראג'אט סורי
תקופת הפעילות 22 במאי 2007 – הווה (17 שנים)
מיקום המטה סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה שירותים
 
www.zimride.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Zimride מבית Enterprise Holdings הייתה חברה אמריקאית לקארפול שחיברה בין נהגים ונוסעים בנסיעות בין–עירוניות, תוך שימוש ברשתות החברתיות. התוכנית שווקה עבור אוניברסיטאות ועסקים כשירות להתאמות בין אנשים. החברה הוקמה במאי 2007. היא מותגה מחדש בשם Lyft במאי 2013, ונמכרה לבסוף ל-Enterprise Holdings ביולי אותה שנה. נכון ליולי 2013, היו לשירות למעלה מ-350 אלף משתמשים והיו לה שיתופי פעולה עם פייסבוק ו-Zipcar.

בינואר 2015 החברה הפסיקה את האפשרות לשיתוף נסיעות והחלה להציע שירותי התאמות בתוך אוניברסיטאות ועסקים[1]. ב-31 בדצמבר 2020, השעתה החברה את כל הפעילות שלה[2].

תחילת הפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה על ידי לוגן גרין, ג'ון זימר וראג'אט סורי[3]. גרין פיתח את Zimride לאחר שנסע בטרמפ מקמפוס אוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה כדי לבקר את חברתו בלוס אנג'לס. הוא השתמש בלוח מודעות הנסיעות של קרייגסליסט, אך רצה למנוע את החרדה שנגרמה מחוסר הידיעה מי הנוסע או הנהג. הוא החל לעבוד על האפליקציה לאחר שפייסבוק פתחה את ה-API שלה למפתחים חיצוניים[4].

זימר הושפע מהמושבים הריקים בנסיעה שלו מאפסטייט ניו יורק לניו יורק בעודו אנליסט בליהמן ברדרס. בתור סטודנט באוניברסיטת קורנל, זימר לקח מספר קורסים בתחבורה[5]. לאחר שלמד על ההתקדמות מתעלות מים לרכבות ולאחר מכן לכבישים מהירים, הוא ראה בנסיעה משותפת את הצעד הבא לקראת יעילות תחבורתית. הוא ציין כי 80% מהמושבים במכוניות שבכבישים האמריקאים ריקים, וטען כי נסיעה משותפת היא "הזדמנות עצומה ליצור יעילות לחסוך הרבה כסף ולהפחית את טביעת הרגל הסביבתית שלנו[6]".

זימר וגרין הכירו באמצעות חבר משותף ושוחחו לראשונה בפייסבוק. גרין פרסם פרטים על החברה החדשה שלו בשם "Zimride", שעניינה את זימר, שניהל יומן ובו רעיונות לנסיעה משותפת[7]. שם החברה מגיע מזימבבואה, שם גרין ראה כיצד המקומיים פיתחו מערכת תחבורה ציבורית עממית.

ב-2007 גייסה Zimride ‏250 אלף דולר מ-fbFund של פייסבוק, אחרי שזו בחרה בהם יחד עם עשרה סטארטאפים נוספים מתוך 1,000 מועמדים, והתרחבה לשישה עובדים[8]. בנוסף, היא הצליחה למכור את המוצר שלה לשתי אוניברסיטאות - סטנפורד ודרטמות'[9].

באוגוסט 2010, Zinride הודיעה על סבב גיוס כספים ראשון של 1.2 מיליון דולר[10] בשנת 2011, Zimride השלימה סבב גיוס נוסף של 6 מיליון דולר בסדרה A מה שהביא את סך ההשקעות בה ל-7.5 מיליון דולר.

בשנת 2007, גרין וזימר השיקו את הגרסה הראשונה של תוכנית הנסיעה המשותפת באוניברסיטת קורנל; תוך שישה חודשים, נרשמו לשירות 20% מהסטודנטים[11]. גרין וזימר קידמו את השירות בצורה ייחודית; השניים התחפשו לצפרדעים וחילקו עלונים לסטודנטים. מאוחר יותר, במהלך סבב גיוס של ליהמן ברדרס, זימר זוהה על ידי מגייס פוטנציאלי, שראה אותו לובש חליפת צפרדע בקמפוס. עד שנת 2007, Zimride הייתה פעילה בקמפוסים של קורנל ו-UCSB. זימר עזב מאוחר יותר את עבודתו בליהמן ברדרס כדי לעבוד במשרה מלאה עם גרין על Zimride[12].

באפריל 2012, ל-Zimride היו 29 עובדים, והיא אפשרה יותר מ-26 אלף נסיעות משותפות[13][14]. השירות היה פעיל ביותר מ-125 אוניברסיטאות[15]. כל אוניברסיטה שילמה כ-10,000 דולר בשנה כדי להשתמש בפלטפורמה[16]. הנסיעה בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס הייתה המסלול הפופולרי ביותר ב-Zimride.

בשנת 2012, Zimride עיצבה מחדש את אתר האינטרנט שלה כך שיתאים למובייל. הגרסה החדשה של האתר עוצבה על ידי פרנק יו, מנהל המוצר והעיצוב המוביל של לינקדאין[17].

ליפט ומכירה ל-Enterprise Holdings

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2012 הכריזה Zimride על ליפט, שמאפשרת למשתמשים להזמין נסיעות לכל מקום. לאחר הצמיחה המהירה של ליפט, שינתה Zimride את שמה לליפט במאי 2013, ולבסוף מכרה את המוצר המקורי ל-Enterprise Holdings ב-13 ביולי 2013[18].

המשתמשים בחרו תחילה רשת שהוקמה על ידי תאגיד או אוניברסיטה מסוימים. נהג יכול היה לפרסם נסיעה ומספר מושבים פנויים במכוניתו, יחד עם פרטים נוספים כמו עישון והעדפות מוזיקליות, מה שאפשר לנוסעים למצוא התאמה בדרכם ליעד[19]. השירות חיבר רק אנשים שעובדים באותה חברה או לומדים באותו בית ספר, וצימצם את החרדה וחוסר האמון שהיו, לפי זימר, הסיבה העיקרית לכישלון של קארפול בעבר.

יצירת פרופיל Zimride היא בחינם. האתר משתמש באלגוריתם שמתחשב במרחק לאיסוף מישהו ובזמן הסטייה שנדרש להורדת נוסע. לאחר מכן האתר מדרג את האפשרויות ומקצה ציון להתאמות הטובות ביותר. הנהגים מחליטים מה לגבות מהנוסעים, למרות ש-Zimride מציעה חיובים מומלצים בהתבסס על עלויות הדלק. הנוסעים יכולים לשלם באמצעות PayPal או כרטיס אשראי, ויקבלו החזר כספי מלא אם הנהג לא יאסוף אותם. המסלולים בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס ובין סן פרנסיסקו לאגם טאהו הם מסלולים ציבוריים, כלומר נהגים יכולים למכור מושבים במכוניותיהם לקונים, שרוכשים את הנסיעה כמו כרטיס טיסה. רוב משתמשי Zimride הן נשים.

השותפות עם Zipcar

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009, Zimride פתחה בשיתוף פעולה עם Zipcar כדי להציע למשתמשים ששכרו רכב להציע נסיעות למשתמשים. שיתוף הפעולה נרקם שנים קודם לכן, כשזימר הציע את הרעיון למנכ"ל Zipcar עוד כשעבד בליהמן ברדרס.

האתר מנה מעל 350 אלף משתמשים רשומים נכון ליולי 2013. נציגים מאוניברסיטת דרום קליפורניה ציינו כי Zimride “שונה מאוד מקריאת מודעה ריקה. הוא התקבל היטב בקמפוס”. רויטרס ציינו כי “ההבטחה של מותג Zimride היא להפחית פליטות CO2, להקטין את העומס השנתי על תשתיות התחבורה שלנו ולעזור לכל המעורבים לחסוך כסף. ייתכן שיש להם סיכוי להפוך את הנסיעה המשותפת לסקסית”. בשנת 2009, זימר וגרין נבחרו לגמר ברשימת “היזמים הצעירים הטובים ביותר באמריקה” של Business Week.

Zimride שיתפה פעולה עם חברת הקונצרטים Live Nation ועם פסטיבלי המוזיקה Bonnaroo, Coachella ו-Lollapalooza כדי לקיים תחרויות נסיעה משותפת שמעניקות למשתמשים פרסים. Zimride גם שיתפה פעולה עם ג'ק ג'ונסון, דייב מת'יוס בנד ושריל קרואו כדי לספק נסיעה משותפת לאירועים שלהם.

משתמשי Zimride הפכו לעיתים לחברים במהלך הנסיעות. המטרה של זימר עבור Zimride הייתה להביא “קהילות יחד ולעזור לאנשים לחסוך כסף”.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Zimride Is Closing Its Public Ride-Sharing Service To Focus On Corporates And Students". TechCrunch (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-09-10.
  2. ^ "Important Update". Zimride (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-01-31.
  3. ^ Susskind, Alex M.; Maynard, Mark (2019). The next frontier of restaurant management : harnessing data to improve guest service and enhance the employee experience. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 978-1-5017-3652-0. OCLC 1075077371.
  4. ^ Two Startups Harness Facebook's Power to Connect Riders to Rides, ABC News, ‏12 בפברואר 2009
  5. ^ Haydn Shaughnessy, How To Win Friends AND Cut Your Travel Costs, Forbes (באנגלית)
  6. ^ Booking a ride in someone else's car Watch the Video SmartPlanet, archive.ph, ‏2013-02-02
  7. ^ Semil Shah, "In the Studio," Why Zimride's John Zimmer Left Wall Street to Start a Company, TechCrunch, ‏2012-04-19 (באנגלית-US)
  8. ^ Warren, Katie. "How Lyft's cofounders, Logan Green and John Zimmer, went from organizing carpools on college campuses to running a ride-hailing company worth $29 billion". Business Insider. נבדק ב-2019-04-25.
  9. ^ Josie Garthwaite, With $6 Million in New Financing, Zimride Has Some Car Seats to Fill, Wheels Blog, ‏2011-09-21 (באנגלית)
  10. ^ Alexia Tsotsis, Carpool Community Zimride Lands $1.2 Million In Seed Funding, TechCrunch, ‏2010-08-23 (באנגלית-US)
  11. ^ Sarah Kessler, Zimride Brings Carpooling To The Masses, Mashable, ‏2011-08-17 (באנגלית)
  12. ^ Andrea Eldridge, Scripps Howard News Service, Compute: Recycle electronics and make greenbacks, East Valley Tribune, ‏2012-04-06 (באנגלית)
  13. ^ Dean Takahashi, Zimride raises $6M for ride-sharing car service, VentureBeat, ‏2011-09-21 (באנגלית-US)
  14. ^ Carpooling In A Facebook World Is Still Kind Of A Pain, HuffPost, ‏2012-04-03 (באנגלית)
  15. ^ Jeff Hargarten, UMN Morris acquires ride-sharing network, The Minnesota Daily
  16. ^ 2009 Finalists: America's Best Young Entrepreneurs: Zimride - BusinessWeek, web.archive.org, ‏2009-10-12
  17. ^ Rip Empson, Zimride Nabs LinkedIn Design Lead, Brings Its Ridesharing Service To Mobile, TechCrunch, ‏2012-04-05 (באנגלית-US)
  18. ^ "Enterprise acquires Zimride ride-matching business". St. Louis Post-Dispatch. 12 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Susan Carpenter, Here's a (cheap, green) ticket to ride from S.F. to L.A., Los Angeles Times, ‏2011-08-17 (באנגלית-US)