הצגת המקור של הדף "אגן הים התיכון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אזור גאוגרפי|אחר=תוכנית רדיו באותו שם|ראו=[[אגן הים התיכון (תוכנית רדיו)]]}}

[[קובץ:500px-Mediterranean.basin.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מפת תבליט של תחומי אגן הים התיכון, שגבולותיו מסומנים בקו אדום עקלקל: כולל כיתובים (באנגלית) מעל [[אגן הים התיכון#מדינות אגן הים התיכון|מדינות אגן הים התיכון]] של יבשה וכן על האיים]]

'''אגן הים התיכון''' (נודע גם בשמותיו המאזכרים את טריטוריות הריבונות הקיימים על היבשה והאיים, סביבו ובתוכו: '''מדינות הים־התיכון''' או '''[[ארצות הים התיכון]]''') הוא האזור הגאוגרפי שמסביב ל[[הים התיכון|ים התיכון]].

אגן הים התיכון הוא אזור טרנס-[[יבשת]]י, הטומן בחובו – את הים התיכון, את ה[[אי]]ים שבתוכו, ואת האזורים הסמוכים ל[[חוף]] בשלוש יבשות – [[דרום אירופה]], [[דרום-מערב אסיה]] ו[[צפון אפריקה]]. את אגן הים התיכון ניתן לאפיין לפי מאפיינים פיזיים-[[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] או פוליטיים, אך בעיקר לפי קריטריונים [[אקלים|אקלימיים]] ו[[תרבות]]יים.

מקובל לראות בתחום תפוצתו הטבעי והפוטנציאלי של [[זית אירופי|הזית]] [[כלל אצבע]] לתיחומו של אגן הים התיכון. הגדרה זו זהה איפוא לתחומו של [[אקלים ים תיכוני אלה תירוש המלכה|האקלים הים התיכוני]] באירופה, בדרום-מערב אסיה ובצפון אפריקה. אלא שהגדרה זו איננה מושלמת, וישנם אזורים בעלי אקלים ים תיכוני שעץ הזית איננו גדל בהם, או שהם רחוקים מהים התיכון מכדי להיכלל באגנו, כדוגמת אזורים סביב [[הים השחור]] או [[הרי זגרוס]] ב[[איראן]].

המדינות שחלק משטחן כלול באגן הים התיכון נקראות [[ארצות הים התיכון]]. חלק ממדינות אלה, אף אם הן שוכנות לחופי הים התיכון ממש, כמו [[טורקיה]] או [[צרפת]], נכללות באגן הים התיכון רק בחלק קטן משטחן. מדינות אחרות כמו [[פורטוגל]] או [[ירדן]] נכללות בארצות הים התיכון מבחינה אקלימית ותרבותית אף שאינן שוכנות לחופיו.

[[קובץ:Antibes.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר [[אנטיב]] שלחופי הים התיכון ב[[צרפת]]. מורשתו התרבותית של הים התיכון והאקלים המאפיין אותו הופכים את אגן הים התיכון ליעד פופולרי לתיירים.]]
[[קובץ:Pietra bismantova.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוף של אזור גבעות ב[[הרי האפנינים|אפנינים]]]]
[[קובץ:View over Rio Douro at Porto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר [[פורטו]] ב[[פורטוגל]]. אף שהיא שוכנת לחופי [[האוקיינוס האטלנטי]], שייכת פורטו לאגן הים התיכון. המסחר ותעשיית היין עיצבו את תולדותיה כמו את תולדות האזור כולו.]]
[[קובץ:Forteresse de Dubrovnik.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומת העיר העתיקה ב[[דוברובניק]] שב[[קרואטיה]], יעד פופולרי לתיירות.]]

==גאוגרפיה==
===מיקום גאוגרפי===
אגן הים התיכון משתרע על שטח של כ-1.35 מיליון [[קמ"ר]] יבשתיים וכ-2.5 מיליון קמ"ר [[הים התיכון|ימיים]]. כנקודתו הצפונית ביותר נחשבים מורדות [[הרי האלפים]] ב[[ונציה|וונציה]], נקודתו המערבית ביותר [[קאבו דה רוקה]] ליד [[ליסבון]]. במזרח מסמנים את גבולותיו בפאתי [[המדבר הסורי]] ובדרום פאתי [[מדבר סהרה]], אף שגבולו הדרומי של אגן הים התיכון שרירותי למדי, משום ששם, בנקודות מסוימות, משיק [[אקלים מדברי|האקלים המדברי]] לאקלים שבחופי הים התיכון, כמו ב[[פורט סעיד]].

אגן הים התיכון נחלק לאזורים ב[[אירופה]], ב[[אפריקה]] וב[[אסיה]]. באירופה הוא כולל חלקים מ[[פורטוגל]], [[ספרד]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[סלובניה]], [[קרואטיה]], [[בוסניה-הרצגובינה]], [[מונטנגרו]], [[אלבניה]], [[יוון]] ו[[טורקיה]] האירופית, וכן את המדינות הקטנות [[אנדורה]], [[מונקו]], [[סן מרינו]], [[קריית הוותיקן]] ו[[מלטה]]. חלקו האסיאתי כולל את טורקיה האסיאתית, את [[סוריה]], [[לבנון]], [[ישראל]], [[ירדן]] ו[[קפריסין]]. באפריקה משתייכים לאגן הים התיכון חלקים מ[[מצרים]], [[לוב]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]] ו[[מרוקו]].

===אקלים===
[[קובץ:Klimadiagramm-deutsch-Roma (Rom)-Italien.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים אקלימי של [[רומא]]]]
[[קובץ:Klimadiagramm-metrisch-deutsch-MarseilleMarignane-Frankreich-1961-1990.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים אקלימי של [[מרסיי]]]]
את אגן הים התיכון מאפיין [[אקלים ים תיכוני|האקלים הים תיכוני]], אחד מסוגי האקלים [[אקלים סובטרופי|הסוב-טרופיים]]. (מקומות מסוימים כל כך יבשים שהם כבר מוגדרים [[אקלים צחיח למחצה|כצחיחים למחצה]]{{אנ|Mykonos}}). אקלים זה הוא הנדיר ביותר בעולם מבחינת תפוצתו – רק בין 1.7 ל-3 אחוזים מפני הקרקע בעולם הם בעלי אקלים זה. באגן הים התיכון כ-50 עד 60 אחוזים מתפוצתו של האקלים הים התיכוני. מחוץ לו מאפיין האקלים הים התיכוני רק אזורים קטנים של מערב [[קליפורניה]], של מרכז [[צ'ילה]], של [[דרום אפריקה]] ושל דרום ודרום-מערב [[אוסטרליה]].

האקלים הים תיכוני באגן הים התיכון נובע מהשפעתם של שני גורמים שנמצאים בסמוך לו: במהלך הקיץ משפיעה [[הרמה של האיים האזוריים]] על מזג האוויר בכך שהיא מתרחבת על פני כמעט כל אגן הים התיכון. התוצאה היא קיץ שטוף שמש ובעל רוחות חלשות – בצורה פשטנית ניתן לומר שאקלים המדבר חוצה בקיץ את [[קווי הרוחב של הסוס]] לכיוון צפון. בחורף מתרחש תהליך הפוך: הרמה נסוגה דרומה ומותירה את אגן הים התיכון בתחום השפעתן של רוחות המערב. התוצאה היא שרשרת אופיינית של [[ציקלון|ציקלונים]] חורפיים שנעים דרומה מעל ל[[צפון אירופה]] בהשפעת הרמות האקלימיות ב[[סיביר]] וב[[סקנדינביה]] ומגיעים לאגן הים התיכון. שם הם נטענים שוב ושוב באדי מים מן הים התיכון, ומורידים משקעים עד ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].

את האקלים הים תיכוני מאפיינים שתי עונות מתונות יחסית: חורפים מתונים ועשירים במשקעים וקייצים חמים ושחונים. תחום תפוצתו של עץ הזית מתלכד עם ה[[איזותרמה]] של חמש מעלות [[צלזיוס]] ב[[ינואר]]. באזורים הגבוהים יותר שורר בדרך כלל מזג אוויר קריר יותר. קיימים הבדלים נוספים בתוך האקלים הים תיכוני בין אזורים צפוניים ודרומיים, מערביים ומזרחיים.

במערב אגן הים התיכון יורדת כמות גבוהה יותר של משקעים. הדבר נכון במיוחד למורדותיהם המערביים של רכסי ההרים היבשתיים, שעליהם יכולים הציקלונים החורפיים להוריד את המשקעים שהם נושאים מן הים. כך למשל עוברת כמות המשקעים בחוף הליגורי (ב[[ג'נובה]]) וב[[צפון פורטוגל]] את קו 1000 המילימטר, וב[[רומא]], ב[[אלג'יר]] וב[[גיברלטר]] יורדות גם כן כמויות נאות של משקעים. [[לבנט|חלקו המזרחי של אגן הים התיכון]] מושפע יותר מהאקלים המדברי – כמויות משקעים של יותר מ-500 מילימטר נמדדות רק במורדות המערביים של ההרים (ב[[לבנט]], במונטנגרו ובמערב יוון), בעוד שהמורדות המזרחיים יבשים בהרבה.

חלקו הצפוני של אגן הים התיכון הוא באופן כללי קריר ולח יותר מחלקו הדרומי. פרק הזמן השחון בקיץ מתארך ככל שמרחיקים [[מגרב|דרומה]] [[הים הלבנטיני|ומזרחה]]. לדוגמה, בעוד שב[[אביניון]] יש בממוצע רק 45 ימים שחונים בשנה, הרי שב[[ירושלים]] יש 200 ימים שחונים בשנה.

את האקלים הים תיכוני מאפיינת שונות גבוהה בכמות המשקעים ובטמפרטורות. במיוחד [[לבנט|במזרחו של אגן הים התיכון]], יכול החורף לעיתים להימשך לתוך חודש מרץ ולהיות מלווה ב[[שלג]]. מנגד, ייתכנו פרקי זמן ארוכים של טמפרטורות מעל 40 ועצירות גשמים ממושכות. הגשמים החורפיים יכולים להיות עזים ביותר, כך שביום אחד יכולה לרדת כמות משקעים של כמה חודשים ממוצעים. כתוצאה מכך ייתכנו הצפות ו[[שחיקה (גאולוגיה)|שחיקה]] מוגברת של הקרקע, המזיקות לחקלאות. גם רצף של כמה שנות בצורת מאפיין את האקלים הים תיכוני ויכול להזיק לחקלאות.

[[מגרב|בדרומו]] [[לבנט|ומזרחו]] של הים התיכון גובל האקלים הים תיכוני באקלים של [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] ובאקלים [[מדבר]]י. אקלים הערבה אופייני לאזורים בהם כמות המשקעים נמוכה מ-300 מילימטר בשנה ומצוי באזורים נרחבים של החוף המצרי והלובי, אך גם באזורים מסוימים בספרד. ב[[רצועת עזה]] למשל יורדים רק כ-130 מילימטר גשם בשנה. בקצהו הדרומי של הים התיכון מגיע המדבר ממש עד החוף.

בצפונו של [[הים האדריאתי]] האקלים מתון יותר. במישור [[פו (נהר)|נהר הפו]], ב[[ונציה|וונציה]] ובחוף הסלובני אין תקופה שחונה מובחנת והטמפרטורות מתונות. גבולו הצפוני של האקלים הים תיכוני הוא בעמק [[רון (נהר)|נהר הרון]], שם יש מאפיינים של אקלים זה אף ב[[קו רוחב|קו הרוחב]] 45.

לאגן הים התיכון כמה [[רוח]]ות ייחודיות:
*[[מיסטרל (רוח)|מיסטרל]], רוח יבשה מכיוון צפון בעמק הרון
*[[חמסין]], רוח יבשה וחמה מן המדבר בחוף הלבנט
*[[שירוקו]], רוח חמה מכיוון דרום-מערב או דרום המנשבת מכיוון הסהרה מעל הים התיכון ונטענת שם בלחות
*[[בורה (רוח)|בורה]], רוח חורף קרה מאוד ולעיתים קרובות סוערת מאוד ב[[דלמטיה]]
*[[מלטמי]], רוח קיץ צפונית ב[[הים האגאי|ים האגאי]]

===פני השטח===
[[קובץ:Pyrenees summit in summer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוף הררי סלעי אופייני ב[[הפירנאים|פירנאים]]]]
[[קובץ:Northern-corsica-houses.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החוף בצפון [[קורסיקה]]: הרים הנושקים לחוף הים הם חיזיון נפוץ]]

===אגני מים===
[[קובץ:Rhone delta.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[דלתה]] של [[רון (נהר)|נהר הרון]]]]

==גאולוגיה==
[[קובץ:Matterhorn002.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ה[[מטרהורן]] משמש המחשה לעוצמתם של הכוחות [[טקטוניקת הלוחות|הטקטוניים]] הפעילים באגן הים התיכון. בתמונה ניתן לראות שלוש שכבות [[סלע]]ים:
{{ש}}
למטה – [[סלע משקע|סלעי משקע]] חומים שמקורם בלוח האירופי;
{{ש}}
באמצע – [[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] כהים שמקורם ב[[קרום כדור הארץ|קרום]] האוקייני של [[ים טתיס]];
{{ש}}בפסגה המושלגת – סלעים מותמרים אפורים שמקורם בלוח האפריקאי]]
אגן הים התיכון מצוי באזור מפגש של כמה [[טקטוניקת הלוחות|לוחות טקטוניים]]: בדרום [[הלוח האפריקאי]] הנע צפונה לעבר [[הלוח האירו-אסיאתי]], בצפון-מזרח ניצב ביניהם כטריז [[לוח אנטוליה]] הקטן ובמזרח – [[לוח ערב]], שחלקו המערבי, [[הלוח הלבנטיני]], מהווה את גבולו הדרום-מזרחי של האגן.

האגן עוצב באמצעות התנגשות הלוחות, שנבעה מתנועת הלוח האפריקאי-ערבי צפונה לעומת לוח אירואסיה. תנועה זו סגרה את [[ים טתיס]] – [[אוקיינוס]] קדום שהפריד בעבר בין [[אירואסיה]] ל[[יבשת-על|יבשת-העל]] [[גונדוונה]]. בה בעת – לפני כ-170 מיליון שנה, במהלך ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]] – התפתח אגן נאו-טתיס, בטרם סגירת האוקיינוס בצדו המזרחי. התנגשות הלוחות הרימה מערכת [[רכס הרים|רכסי הרים]] נרחבת הנמשכת מ[[הרי הפירנאים]] ו[[הרי האטלס]] ועד ל[[הרי זגרוס]] (Zagros Mountains) ב[[איראן]]. [[אורוגנזה]] זו נודעה בשם [[הקימוט האלפיני]] – קימוט שיצר את [[האלפים]] והתרחש בעיקר במהלך ה[[אוליגוקן]] (לפני 34–23 מיליון שנה) וה[[מיוקן]] (לפני 23–5.3 מיליון שנה). האגן התרחב במהלך התנגשויות אלה ונוצרו בו קימוטים ו[[אזור הפחתה|אזורי הפחתה]]. לפני כ-6 מיליון שנה, בסוף המיוקן, נסגר נאו-טתיס במערבו ב[[מצר גיברלטר]] בשל התרוממות [[חצי האי האיברי]] מ[[קרקעית הים]] עקב תנועתו של הלוח האפריקאי צפונה כלפי אירופה, תנועה שתחמה את [[הים התיכון]]. תנועה זו גרמה למחזור אירועים הנקרא [[האירוע המסיני]], ובו חלה נסיגת ים והצפה מחודשת 69 פעמים.{{הערה|1=[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V6X-42MFDBW-4&_user=10&_rdoc=1&_fmt=&_orig=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=b2e7486321d0ab6da3a024023f94741d Astrochronology for the Messinian Sorbas basin (SE Spain) and orbital (precessional) forcing for evaporite cyclicity] {{PDF}}}}

===פעילות גאולוגית===
[[קובץ:Atlas Mountains tectonic plates.png|ימין|ממוזער|250px|הלוחות הטקטוניים באזור [[הרי האטלס]]: למטה – אפריקה, למעלה – אירואסיה]]
אגן הים התיכון פעיל מאוד מבחינה טקטונית, והשלכות של פעילות זו ניכרות בפעילות [[סייסמולוגיה|סייסמית]] ו[[התפרצות געשית|געשית]]. התנגשות הלוחות ניכרת גם ב[[גאומורפולוגיה]]: מרבית האגן וגבולותיו נכללים באזור הקימוט האלפיני, שרכסי ההרים הגבוהים שלו הנמשכים אל תוך היבשות, תוחמים חלקים גדולים מחופיו. קימוט זה יצר את המפה המוכרת של הים התיכון בקרבו את [[חבל הבלקן|חצי האי הבלקני]] ואת [[חצי האי האפניני]] לאירופה, התקרבות שיצרה את רכסי [[הרי הבלקן]] ו[[הרי האלפים]] בהתאמה. גם גבול הלוחות במערב האגן היה פעיל מאוד בעבר: ב[[שלישון]] התרחשה סדרה של אירועי [[העתק|שבירה]] ו[[אורוגנזה|קימוט]] שניתקה את [[חצי האי האיברי]] מ[[אפריקה]] וחיברה אותו ל[[אירופה]] תוך בניית רכס [[הרי הפירנאים]], והאיים [[קורסיקה]] ו[[סרדיניה]] התנתקו מאירופה והתקרבו ל[[איטליה]] תוך סיבוב של 90 מעלות נגד סיבוב השעון.

בחלקו המזרחי של האגן מתרחשות [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] רבות, יותר מאשר בחלקו המערבי. הסיבה לכך היא קיום גבולות טקטוניים פעילים רבים יותר באגף זה של האגן: [[העתק צפון אנטוליה]] המפריד בין לוח אנטוליה הנע מערבה בקצב של עד 20 ס"מ בשנה, לבין [[הלוח האירואסייתי]] שמצפון לו. דוגמה לתוצאות הרות האסון של פעילות [[העתק]] זה היא [[רעידת האדמה באיזמיט (1999)]] בעוצמה של 7.4 ב[[סולם ריכטר]]. העתק פעיל נוסף הוא [[הבקע הסורי-אפריקני]], האחראי לתזוזת [[לוח ערב]] למרחק של 105 ק"מ צפונית ללוח האפריקאי. אזור נוסף הנפגע תדיר מפעילות סייסמית הוא [[חצי האי הבלקני]].

[[קובץ:Italy volcano map.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת [[הר געש|הרי געש]] ב[[איטליה]]]]
מפגש הלוחות העיקרי בין הלוח האפריקאי ולוח אירואסיה חוצה את [[הים התיכון]] לרוחבו ומצוין ב[[הר געש]], רבים מהם ב[[איטליה]]:
* '''[[אטנה]]''' – הר הגעש הפעיל והגבוה ביותר ב[[אירופה]] ואחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם.
* '''[[וזוב]]''' – אחד מהרי הגעש האלימים ביותר על פני כדור הארץ. ההתפרצות הידועה ביותר שלו אירעה ב[[התפרצות הר הגעש וזוב (79)|שנת 79]], וכתוצאה ממנה נחרבו מספר ערים ב[[מפרץ נאפולי]] ובהן [[פומפיי]] ו[[הרקולנאום]].
* '''[[סטרומבולי]]''' – אחד מן [[האיים הליפאריים]] המתאפיינים ב[[התפרצות געשית|התפרצויות]] תכופות. הר הגעש מתנשא לגובה 926 מטרים ומכונה "ה[[מגדלור]] של [[הים התיכון]]" משום פעילותו המתמדת עם הפוגות קצרות בלבד.
פעילות געשית זו היא תוצאה של [[אזור הפחתה]] בו חודר הלוח האפריקאי אל מתחת ללוח אירואסיה, ואחת הנקודות העמוקות ביותר בו היא [[שקע קליפסו]] (Calypso Deep) שעומקו 5,267 מ' מתחת ל[[פני הים]].

===מסלע===
ה[[תצורה (גאולוגיה)|תצורות]] העתיקות ביותר נמצאו בצפון [[מזרח אפריקה]], בחלק מן ה[[שילד]] האפריקאי – שריד ל[[האורוגנזה הכל-אפריקאית|אורוגנזה הכל-אפריקאית]] מן ה[[נאופרוטרוזואיקון]], לפני כ-900 מיליון שנה. כמו כן, חצי האי האיברי מורכב ברובו מ[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] מן ה[[קרבון]] ואף עתיקים יותר. שאר אגן הים התיכון מורכב ברובו מסלעי ה[[שלישון]], כאשר התנגשות הלוחות העלתה את קרקעית הים לגובה של כמה קילומטרים. [[אבן גיר|אבן הגיר]] הדומיננטית עברה תהליכי [[בליה]] ויצרה [[טופוגרפיה]] תלולה מאוד. סלעי האגן הנוכחי מתוארים כצעירים מאוד ומורכבים מ[[סחף]] [[נהר]]ות ומ[[סלע יסוד|סלעים געשיים]] (בעיקר [[בזלת]]) שנוצרו בפעילות געשית ערה לאורך הגבולות שבין הלוחות.

===סוג הקרקע===
[[קובץ:Terra Rossa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמת [[טרה רוסה]] ב[[איסטריה]] שב[[קרואטיה]]]]

==מדינות אגן הים התיכון==
על מדינות אגן הים התיכון נמנות המדינות הבאות{{הערה|שם=ענר|{{השילוח|ערן לרמן|"ומלפנים – הים התיכון"|ומלפנים-הים-התיכון|[https://hashiloach.org.il/issues/השילוח-1/ גיליון 1], אוקטובר 2016}}}}:
{{טורים|תוכן=
* {{דגל|צרפת||+}}
* {{דגל|מונקו||+}}
* {{דגל|ספרד||+}}
* {{דגל|ישראל||+}}
* {{דגל|מלטה||+}}
* {{דגל|אלבניה||+}}
* {{דגל|מונטנגרו||+}}
* {{דגל|קרואטיה||+}}
* {{דגל|סלובניה||+}}
* {{דגל|איטליה||+}}
* {{דגל|יוון||+}}
* {{דגל|קפריסין||+}}
* {{דגל|טורקיה||+}}
* {{דגל|תוניסיה||+}}
* {{דגל|מצרים||+}}
* {{דגל|סוריה||+}}
* {{דגל|לבנון||+}}
* {{דגל|אלג'יריה||+}}
* {{דגל|מרוקו||+}}
* {{דגל|לוב||+}}
}}

==הגות ותרבות ים-תיכונית==
קיימים מאפיינים ייחודיים של "תרבות ים-תיכונית" שבאה לידי ביטוי בתחומים רבים בהם מוזיקה ואוכל ולפי ד"ר [[ערן לרמן]] למדינת ישראל חלק משמעותי בעיצובה הנוכחי.{{הערה|שם=ענר}}

במקביל, קיימים מאפיינים ייחודיים של "הגות ים-תיכונית" אשר בולטת אצל מספר הוגים בולטים במאה ה-20, בהם [[טה חוסיין|טָה חוסֵין]] ממצריים, [[אלבר קאמי]] מאלג'יריה, [[אורחאן פאמוק]] מטורקיה ו[[ז'קלין כהנוב]] שנולדה בקהיר ו[[עלתה לישראל]] והמשיכה ליצור בה.{{הערה|שם=ענר}}

לרמן מסביר את הייחודיות של "אגן הים התיכון" בהיותו "במידה רבה ההיסטוריה של ערש התרבות המערבית, ושל התהוותן של זיקות גומלין בין ציוויליזציות שהשפיעו עמוקות זו על זו".{{הערה|שם=ענר}}

==אוכלוסייה==
אגן הים התיכון היה מיושב בצפיפות יחסית עוד מ[[פרהיסטוריה|התקופה הפרה-היסטורית]]. בשל מבנהו הטרנס-יבשתי היה באגן הים התיכון וישנו עד היום מגוון גדול של עמים, שפות, דתות ותרבויות. מספר האוכלוסין הכולל תלוי בבחירת הגבולות המדויקים של האזור, אבל ניתן להעריכו בכ-250 מיליון תושבים בשנת 2005.

===קבוצות אוכלוסין ושפותיהן===
ההרכב האתני של אגן הים התיכון הוא מגוון: בצפון אפריקה ובלוואנט, עד לגבול טורקיה, יש רוב לקבוצות אתניות [[ערבים|ערביות]], אך גם באזורים אלה יש קבוצות מיעוט בולטות. במיוחד ב[[מרוקו]] וב[[אלג'יריה]] מהווים התושבים ה[[ברברים (עם)|ברברים]] המקומיים מיעוט חשוב. ב[[ישראל]] ה[[יהודים]], על ארצות מוצאיהם ועדותיהם השונות, הם קבוצת הרוב.
בחלקה שנושק לים התיכון, [[טורקיה]] היא הומוגנית יחסית מבחינה אתנית. בנוסף ל[[טורקים]] חיים בה מיעוטים קטנים מאוד של [[יוונים]] ו[[ארמנים]], לאחר שרובם גורשו משם בשנים שלפני הקמת טורקיה המודרנית. ה[[כורדים]], המיעוט האתני הגדול בטורקיה, חיים לחופי הים התיכון בעיקר באזור [[אדנה]].

מאז הקמת [[מדינת לאום|מדינות הלאום]] באירופה, יש חפיפה גבוהה בין שטחי המדינות לפיזור הקבוצות האתניות באירופה. עם פירוק המדינה הרב-לאומית הרשמית האחרונה באירופה, [[יוגוסלביה]], שלווה בטיהורים אתניים ובמלחמות אזרחים, יש רק ב[[בוסניה-הרצגובינה]] כמה קבוצות אוכלוסין שוות משקל. במדינות אחרות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], כדוגמת [[ספרד]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[סלובניה]] ו[[יוון]] יש רק מיעוטים אתניים קטנים יחסית. ה[[קטלוניה|קטלנים]] בספרד וה[[קורסיקה|קורסיקאים]] בצרפת מחשיבים את עצמם כקבוצות אתניות נפרדות. במקומות רבים חיות קבוצות מיעוט של המדינות השכנות באזורי הגבול עם מדינות אלה, כך למשל ב[[איסטריה]] שבה חיים איטלקים, סלובנים וקרואטים. ביוון ישנם מיעוטים [[אלבנים]] ו[[מקדוניה|מקדונים]] שאינם זוכים להכרה רשמית מן הממסד. במדינות אחרות ישנן קבוצות מהגרים, בעיקר של [[עובדים זרים]] מצפון אפריקה, שחיים על פי רוב באזורי ריכוז מצומצמים ובתנאים קשים.

ה[[צוענים]] הם קבוצה אתנית שחיה בכל ארצות אירופה, ושיעורם באוכלוסייה נע בין 0.5% ליותר מ-5%.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{השילוח|ערן לרמן|"ומלפנים הים התיכון"|ומלפנים-הים-התיכון|[https://hashiloach.org.il/issues/השילוח-1/ גיליון 1], אוקטובר 2016}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563017705171|אזור הים התיכון}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:הים התיכון]]
[[קטגוריה:אפריקה: אזורים]]
[[קטגוריה:אירופה: אזורים]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:אקלים ים-תיכוני]]
[[קטגוריה:האזור הפלארקטי]]