אדית הינקלי קווימבי
 | |
| לידה |
10 ביולי 1891 רוקפורד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1982 (בגיל 91) מנהטן, ארצות הברית |
| שם לידה |
Edith Hinkley |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
המכללה לרופאים וכירורגים של אוניברסיטת קולומביה (1942–1960) |
| בן או בת זוג |
שירלי לאון קווימבי (1915–?) |
  | |
אדית הינקלי קווימבי (באנגלית: Edith Quimby; 10 ביולי 1891 - 11 באוקטובר 1982) הייתה חוקרת רפואית ופיזיקאית אמריקאית, ידועה בתור אחת המייסדים של תחום הרפואה גרעינית. עבודתה עסקה בפיתוח אבחון וטיפול יישומים של צילומי רנטגן. אחד הדברים בהם התמקדה היה הגנה הן על אלה שמתעסקים בחומר רדיואקטיבי והן ווידוא שמי שמטופל בעזרתו נחשף לרמה המינימלית ההכרחית לצורך הטיפול.
ראשית חייה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה ב-10 ביולי 1891 ברוקפורד אילינוי. ב-1912, היא סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה במכללת וויטמן בוושינגטון. לאחר תקופה קצרה בה לימדה בתיכון בניסה, אורגון, הוענק לה מענק מחקר עבור לימודי תואר שני באוניברסיטת קליפורניה.
קריירה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1919 היא עברה לגור בניו יורק, שם היא עבדה בבית החולים לסרטן כעוזרת פיזיקאי לג'ואקיני פאילה, דבר שנחשב נדיר מאוד עבור אישה באותה תקופת זמן; היא הפכה לפיזיקאית-שותפה שם ב-1932.קשרי העבודה שלה עם פאילה נמשכו ארבעים שנים נוספות. ב-1919 היא הצטרפה למרכז למחקר רדיולוגי, ונותרה בבית הספר לרפואה של קולומביה עד 1978. המחקר שלה בבית-החולים לסרטן התעמק במינונים בטוחים של קרינה לצרכים רפואיים, על ידי התבוננות באנרגיה הנפלטת על ידי חומרים פוטנציאליים לרפואה גרעינית, כמו גם את כמות הקרינה הנספגת על ידי הגוף ממקורות שונים. היא גם חקרה את הפוטנציאל של חומרים מסונתזים רדיואקטיבית לטיפול בסרטן[1] וליישומי מחקר רפואי אחרים.
בשנת 1941 הצטרפה לפקולטה של אוניברסיטת קורנל לרפואה בתור עוזרת פרופסור לרדיולוגיה. בשנה שלאחר מכן, היא הפכה פרופסור מן המנין של פיזיקה גרעינית בבית הספר לרופאים ומנתחים באוניברסיטת קולומביה. היא קודמה לדרגת פרופסור בשנת 1954 ופרשה ב-1960.
קווימבי זכתה בפרסים רבים על עבודתה לאורך הקריירה שלה ולקחה חלק במספר אגודות מדעיות. בשנת 1940, היא הייתה האשה הראשונה שזכתה במדליית ג'נוואי מהחברה האמריקאית רדיום. בשנה שלאחר מכן, היא זכתה במדליית זהב של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה, עבור עבודתה אשר "שמה כל רדיולוג בחוב". היא נבחר כנשיאת החברה האמריקאית רדיום בשנת 1954. ב-1963, המכללה האמריקאית לרדיולוגיה העניקה לה מדליית זהב של כבוד. היא הייתה אחד מהחברים הראשונים של האגודה האמריקאית של פיזיקאים ברפואה.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־1962 היא פרסמה מאמר שכותרתו "השפעות אחרונות של קרינת רנטגן לטיפול בלוטת התריס"[2] בו הציעה להפסיק עם כל רנטגן הטיפולים (טיפול בקרינה) עד שנדע טוב יותר כיצד סוג של טיפול משפיע על חולים בטווח הארוך. בנוסף, הייתה שותפה לכתיבת מאמר שכותרתו "היסודות הפיזיים של הרדיולוגיה"[3].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא הייתה אחת משלושת ילדיו של ארתור .ס. הינקלי, חקלאי ואדריכל, והארייט הינקלי. היא נישאה לפיזיקאי שירלי ליאון קווימבי בשנת 1915.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- New York Times, October 13, 1982, p. 28.
- Physics Today, December, 1982, pp. 71-72.
- A Preliminary Report EDITH H. QUIMBY, Sc.D., and DONOVAN J.McCUNE, M.D Columbia University, New York, N.Y.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עובדות, מתוך אתר yourdictionary
- מאמר בנושא קרינה רדיואקטיבית, מאת אדית הינקלי קווימבי שפורסם באוגוסט 1947, מתוך האתר של RSNA.
- על פרס מפעל החיים, מתוך האתר של AAPM.
- מידע כללי, מתוך אתר ehs, אוניברסיטת מישיגן, בריאות ובטיחות סביבתית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טיפול קרינתי (רדיותרפיה), אתר "האגודה למלחמה בסרטן"
- ^ Quimby, E.H.; Werner, S.C. (1949), Late Radiation Effects in Roentgen Therapy for Hyperthyroidism. JAMA.1949;140(12):1046–1047. (doi:10.1001/jama.1949.02900470050018)
- ^ Glasser, O.; Quimby, E. H.; Taylor, L. S.; Weatherwax, J. L. (1944), Physical Foundations of Radiology, New York: Hoeber
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אדית הינקלי קווימבי".