אה"מ האזרד (1894)
 | |
| אה"מ "האזרד", 1910 לערך, צילום: ארנסט הופקינס. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
ספינת תותחים נושאת טורפדות מ-1901 אוניית בסיס לצוללות |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | "דרייאד" (Dryad-class) |
| סדרה קודמת | "אלארם" (Alarm-class) |
| סדרה עוקבת | אין |
| אוניות בסדרה | 5 |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנת הצי בפמברוק (אנ') |
| תחילת הבנייה | 1 בדצמבר 1892 |
| הושקה | 14 בפברואר 1894 |
| תקופת הפעילות | 24 ביולי 1895 – 28 בינואר 1918 (22 שנים) |
| אחריתה | טבעה בהתנגשות ב-28 בינואר 1918 |
| מיקום | מצר סולנט |
| מלחמות וקרבות | פעולות השייטת הרב-לאומית בכרתים (1898) |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 1,070 טון |
| אורך | "262-6 רגל (80.0 מ') |
| רוחב | "30-6 רגל (9.3 מ') |
| שוקע | 13 רגל (4.0 מ') |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 18.2 קשר (33.7 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 120 איש |
| הנעה | 2 מנועי קיטור 3-צילינדרים תלת-דרגתיים בהספק כולל של 3,500 כוחות סוס (2,600 קילוואט) |
| צורת הנעה | זוג מדחפים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
2 תותחי 4.7 אינץ' 4 תותחי 6-pounder מכונת ירייה נורדנפלט 5 צינורות טורפדו 18 אינץ' |
אה"מ "האזרד" (באנגלית: HMS Hazard) הייתה ספינת תותחים נושאת טורפדות מדגם "דרייאד" (אנ') של הצי המלכותי הבריטי. היא הושקה ב-1894 והוסבה ב-1901 לאוניית בסיס לצוללות (אנ'), הראשונה בעולם. ב-2 בפברואר 1912 התנגשה "האזרד" בצוללת A3 (אנ'). הצוללת טבעה ואיתה כל 14 אנשי הצוות. "האזרד" עצמה טבעה ב-28 בינואר 1918 לאחר שהתנגשה באוניית בית החולים "וסטרן אוסטרליה" (Western Australia).
מבנה האונייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית האונייה הייתה חלק מתוכנית ההתחמשות הימית שיזמה הממשלה ב-1889.[1] ספינות התותחים נושאות הטורפדות מסדרת "דרייאד", אורכן "262-6 רגל (80.0 מ'), רוחבן "30-6 רגל (9.3 מ'), והדחקן 1,070 טון, לא היו כלי שיט קטנים במושגי התקופה; הן היו גדולות מרוב המשחתות של מלחמת העולם הראשונה. "האזרד" צוידה בשני מנועי קיטור תלת-דרגתיים אנכיים מתוצרת פיירפילד (Fairfield), בעלי הספק אינדיקטורי של 3,500 כוחות סוס, שסובבו שני מדחפים. את הקיטור סיפקו שני דודים מסוג שהותקן בקטרי קיטור. מהירותה המרבית 18.2 קשרים (33.7 קמ"ש), קיבולת הפחם בין 100 ל-160 טון פחם, ומספר אנשי צוותה – 120 מלחים וקצינים.[2]
החימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]חימושה של "האזרד" כלל שני תותחים ימיים מהירי-ירי 4.7 אינץ' (12 ס"מ) (אנ'), שני תותחי 6-pounder ומכונת ירייה 5-קנים מסוג נורדנפלט (Nordenfelt). חימושה העיקרי כלל חמישה צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) (אנ').[2] כאשר הוסבה ב-1914 לשולת מוקשים, הורדו ממנה שניים מחמשת צינורות הטורפדו.[2]
תולדות שירותה בצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מִסְקַר הַצִּי של 1897
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 ביוני 1897 השתתפה "האזרד" במסקר הצי (אנ') שנערך בספיטהד לציון יובל היהלום של מלכה ויקטוריה.[3]
השייטת הרב-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1897–1998 הוצבה "האזרד" בכרתים, והייתה חלק מהשייטת הרב-לאומית (אנ') שהורכבה מאוניות של הצי האוסטרו-הונגרי, הצי הצרפתי, הצי הקיסרי הגרמני, הצי המלכותי האיטלקי, הצי הרוסי הקיסרי והצי המלכותי הבריטי. מפברואר 1897 עד דצמבר 1898 עסקו אוניות השייטת בהרגעת הרוחות באי עקב מרידת תושביו היווניים-נוצרים נגד השלטון העות'מאני. ההתערבות הצבאית נועדה לכאורה לשמור על השלום בין התושבים הנוצרים והמוסלמים, אך למעשה כוונה למנוע את התפרקותה של האימפריה העות'מאנית מנכסיה ואת סיפוחה של כרתים לממלכת יוון. האדמירלים הבכירים של השייטת היוו יחד "מועצת אדמירלים" רב-לאומית, אשר ניהלה את ענייני האי. בתחילת ספטמבר 1898 הורתה המועצה להעביר את בית המכס בקנדיה (כיום הרקליון) לידי הבריטים, על מנת להקים מערכת גביית מיסים למימון הוצאות הניהול של האי. ב-6 בספטמבר 1898 תקף המון מוסלמים כוח קטן של חיילים ומלחים בריטיים בבית המכס ובמחנה הבריטי ובית החולים בצדו האחר של האי, וטבח מאות מהתושבים הנוצרים. "האזרד" הייתה האונייה היחידה במקום בעת האירוע, והיא פתחה באש תותחים על העיר; חיילי הצבא העות'מאני, שהופקדו על שמירת הסדר, לא סייעו לבריטים ולנוצרים ואף לא התאמצו להשיב את הסדר על כנו.[4][5][6][7] ארבעה מאנשי צוותה של "האזרד" נהרגו ועוד כמה נפצעו. לוטננט לוּאֶס, מפקד האונייה, הועלה לדרגת קומנדר לאחר האירוע. רופא האונייה (אנ') ויליאם ג'וֹב מיילווֹרד (אנ') עוטר בצלב ויקטוריה על אומץ ליבו. אנדרטת זיכרון למלחים שנהרגו הוקמה בבָּרָקָה-עילית (Upper Barrakka) במלטה.[8]
אוניית בסיס לצוללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]_and_submarine_No2.jpg)
ב-1901 הוסבה "האזרד" לאוניית בסיס לצוללות, האונייה הראשונה בעולם שמילאה תפקיד זה.[2] היא הוכנסה לשירות פעיל ב-20 באוגוסט 1901. מפקדה הראשון, קפטן רג'ינלד בייקון (אנ'), היה גם המפקד של פַּלגת הצוללות הראשונה (First Submarine Flotilla), שכללה חמש צוללות מדגם "הולנד" (אנ'), הצוללות הראשונות שהוכנסו לשירות בצי המלכותי הבריטי. בסיס הפַּלגה היה בבַּארוֹ (אנ').[9] היא השתתפה במִסְקָר הצי בספיטהד ב-16 באוגוסט 1902 לכבוד הכתרתו של המלך אדוארד השביעי.[10]
ההתנגשות עם צוללת A3
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בפברואר 1912, תחת פיקודו של לוטננט צ'ארלס ג' ס' ליטל, התנגשה "האזרד" בצוללת הוד מלכותו A3 (אנ') ליד האי וייט. ההתנגשות ארעה כשהצוללת תירגלה עלייה לפני המים, ובאסון קיפחו את חייהם כל 14 אנשי צוותה. היא נמשתה מהקרקעית ב-13 במרץ והחללים הובאו לקבורה.[11][8]
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1914 שירתה "האזרד" כאוניית בסיס של פלגת הצוללות הרביעית.[3]
אובדנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בינואר 1918, בערפל כבד, התנגשה "האזרד" באוניית בית החולים[3] "וסטרן אוסטרליה" (SS Western Australia). "האזרד" נחצתה לשניים וטבעה, ואיתה ירדו למצולות ארבעה מאנשי צוותה. ההתנגשות ארעה בחלקו המזרחי של מצר סולנט (אנ'), המצר המפריד בין האי וייט לאי הבריטי, כחצי מייל מזרחית למצוף וורנר (Warner buoy).[2][3][12] שני חלקי הטרופת שוכבים במהופך בעומק של 30 מ'; חלקים אחדים חסרים בה, כי נמשו על ידי צוללים. הטרופת נמצאת באמצעו של נתיב ספנות סואן, ומאחר שגם הראות דלה, היא אינה מושכת צוללים.[13]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Brown, Les (2023). Royal Navy Torpedo Vessels. Barnsley, UK: Seaforth Publishing.
- Clowes, W. Laird (1897), The Royal Navy: a history from the earliest times to the present. Vol. VII. London, S. Low Marston. Digitized copy in Internet Archive.
- Colledge, J. J.; Warlow, Ben (2006) [1969]. Ships of the Royal Navy: The Complete Record of all Fighting Ships of the Royal Navy. (Rev. ed.). London: Chatham Publishing.
- Compton-Hall, Richard (1983). Submarine Boats: The beginnings of underwater warfare. London: Conway maritime press.
- McTiernan, Mick, A Very Bad Place Indeed For a Soldier. The British involvement in the early stages of the European Intervention in Crete, 1897–1898. London, King's College, September 2014.
- Winfield, R.; Lyon, D. (2004). The Sail and Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815–1889. London: Chatham Publishing.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "חוק ההגנה הימית של 1889" (אנ') נועד לשמר את העיקרון של "Two-power standard" (אנ'), כלומר להבטיח שכוחה של בריטניה במספר ובגודל אוניות המלחמה שלה לא יפחת מזה של שתי מעצמות אחרות כלשהן יחד.
- ^ 1 2 3 4 5 Winfield (2004), p. 307.
- ^ 1 2 3 4 "HMS Hazard at the Index of 19th Century Naval Vessels". Archived from the original on 15 August 2017. Retrieved 24 February 2009.
- ^ McTiernan (2014), p. 34.
- ^ Clowes (1897), vol. VII, pp. 447-448.
- ^ "British Justice" in: "The British in Crete, 1896–1913".
- ^ "Iraklion, 25th August…" in: "The British in Crete, 1896–1913".
- ^ 1 2 "HMS Hazard at BattleshipsCruisers.co.uk". Retrieved 24 February 2009.
- ^ Compton-Hall (1983), pp. 115 and 122.
- ^ "Naval Review at Spithead". The Times. No. 36847. London. 15 August 1902. p. 5.
- ^ Compton-Hall (1983), p. 159.
- ^ Maritime Archaeology Trust, "Forgotten Wrecks of World War 1".
- ^ Pritchard (1987), p. 87.