לדלג לתוכן

מדחף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדחף אונייה בעל חמישה להבים

מדחף או פרופלור או רוטור (בהקשר של מסוקים) הוא רכיב מכני הממיר תנועה סיבובית לדחף כדי להניע כלי רכב כגון: מטוס, אונייה, או צוללת, דרך תווך זורם, דוגמת נוזלים (למשל, מים) או גזים (למשל, אוויר). המדחף מבצע זאת על ידי סיבוב של לפחות שני להבים מעוקלים, סביב ציר מרכזי, בדרך הדומה לסיבוב בורג בתוך חומר מוצק. בכלי טיס להבי המדחף פועלים ככנפיים מסתובבות, ויוצרים כוח באופן המתואר בשילוב שבין משוואת ברנולי והחוק השלישי של ניוטון, כאשר הם יוצרים הפרש בלחץ האוויר על המשטח הקדמי לעומת המשטח האחורי של הלהבים ועל ידי הנעת הזורם (אוויר, במקרה של מטוס) שבו הם פוגשים, אל אחורי המדחף.

ישנם שני סוגי מדחפים:

  • מדחף פסיעה קבועה זהו מדחף אשר זווית התקיפה שלו קבועה, את שינוי המהירות כלי השיט מבצעים על ידי שינוי מהירות סיבוב הלהבים.
  • מדחף פסיעה משתנה במדחף זה ניתן לשנות את זווית התקיפה של הלהבים, כך שניתן לשנות את מהירות כלי הרכב על ידי שינוי זווית התקיפה, פעולה המקטינה את בלאי המנוע (כאשר יש צורך בנסיעה לאחור אין צורך להפעלת מנוע בכיוון הפוך אלא רק בשינוי זווית התקיפה). מדחף מסוג זה מותקן גם במסוקים (כרוטור ראשי), בהם הזווית משתנה גם תוך כדי תנועת הרוטור וגם עקב פקודה ידנית. כמו כן מותקנים מדחפים כאלה במטוסי נוסעים ותובלה, כאשר היפוך הפסיעה משמש לעצירת המטוס בנחיתה, מיד לאחר הנגיעה במסלול.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.