אז'ן גלה
 | |
| לידה |
18 בינואר 1857 אפינאל, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוקטובר 1930 (בגיל 73) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Marcel Eugène Emile Gley |
| ענף מדעי |
פיזיולוגיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
קולז' דה פראנס |
| פרסים והוקרה |
קצין בלגיון הכבוד (28 בנובמבר 1920) |
  | |
אז'ן גלה או מרסל אז'ן אמיל גלה (בצרפתית: Marcel Eugène Émile Gley; 16 בינואר 1857 - 25 באוקטובר 1930) היה פיזיולוג ואנדוקרינולוג צרפתי, פרופסור בקולז' דה פראנס בפריז. הוכיח את חשיבות התפקוד הפיזיולוגי של יותרת התריס.[1]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אז'ן גלה נולד ב-1857 באפינאל במחוז ווז' שבצרפת. הוא החל ללמוד רפואה באוניברסיטת מונפלייה ובמקביל למד ספרות. את לימודי הספרות סיים בהצטיינות באוניברסיטת נאנסי ב-1877 ואחר כך נרשם לפקולטה לרפואה. שם למד פיזיולוגיה אצל אנרי-אטיין בוני (Beaunis). עבודת הגמר שלו לתואר דוקטור ברפואה בשנת 1881 הייתה מחקר ניסויי על מצב הדופק התרדמני בעת עבודה אינטלקטואלית. בהמשך גלה השתלם במעבדתו של אטיין ז'ול מארה בקולז' דה פראנס פריז. הוא התמנה למדריך ואחר כך למרצה בפקולטה לרפואה בפריז, והיה מדריך לפיזיולוגיה כללית במוזיאון הלאומי לטבע. ב-1908 התמנה לפרופסור לביולוגיה כללית בקולז' דה פראנס. גלה נבחר לחבר האקדמיה הלאומית לרפואה וכיהן כיושב ראש שלה. כמו כן היה מזכירה הכללי של החברה לביולוגיה.
פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריו עסקו במגוון רחב של תחומים מן הפיזולוגיה הניסויית, בינהם חקר הסוכרת הניסויית, חקר הרעלנים של החידקים ומחקרים פרמקולוגיים. חלק חשוב מעבודתו הוקדשה לתחום האנדוקרינולוגיה. בעקבות שארל בראון-סקאר וארסן ד'ארסונוואל עשה גלה כמה תגליות בתחום זה: בשנת 1890 גילה את חשיבותן של ה"אונות הלוואי" (accessory lobules) של בלוטת התריס או בשמם הסופי - בלוטות הפאראתירואיד, ארבע בלוטות אנדוקריניות סמוכות לבלוטת התריס, או צמודות לצד האחורי שלה שנתגלו עוד בשנת 1880 (על ידי סאנדסטרם) אך תפקידם לא היה ברור. גלה מצא שסיבת הטטניה הקטלנית - כיווצים שרירים בלתי פוסקים ופרכוסים קלוניים - אחרי ניתוחי בלוטת המגן הייתה כריתת הבלוטות הקטנות האלה. הוא הוכיח שהסרת בלוטות יותרת התריס אצל חיות מעבדה עלולה לגרום למותן בגלל טטניה. בעקבות תגלית זו, בלוטות הפאראתירואיד או יותרת התריס כונו לפעמים "בלוטת גלה"[2].
גלה גילה כי ברקמת בלוטת התריס יש כמויות גדולות בהרבה של יוד מאשר ביותרת התריס. כמו כן מצא שהסרת בלוטת התריס גורמת להפרעה במטבוליזם של היוד. הוא השתמש בתמציות של בלוטת המגן בטיפול במיקסדם, מחלה אנדוקרינית שנוצרה עקב אי ספיקה של בלוטת המגן.
בשנים 1897-1892 התנהל פולמוס מדעי בין אז'ן גלה ובין ופיזיולוג ווטרינר צעיר בשם מוסי (Moussu) לגבי הספציפיות של תפקודי בלוטת התריס ושל בלוטות יותרת התריס. בשנת 1897 גלה סיווג את החומרים שכונו בשנת 1905 הורמונים על ידי סטארלינג, ושהוא עצמו קרא להם "הַרמוזונים".
גלה הגדיר בעבודתו "ארבעה שיעורים על הפרשות פנימיות" מהם הקריטריונים של הגדרת הורמון:
1. הימצאותו בדם. 2. ספציפיות הבלוטה המפרישה אותו. 3. ספציפיות פעילותו של החומר שהופרש.
מחקרו על הרעילות של נסיוב הצלופח שימש להסברת ההמוליזה, פעילות הנוגדנים והחיסון.
יחד עם שארל רישה (איתו התיידד עוד בימי הלימודים בנאנסי) ערך את כתב העת "Journal de physiologie et de pathologie générale" (ז'ורנל לפיזיולוגיה ולפתולוגיה כללית).
אז'ן גלה היה נשוי לאלבה פיראֶק.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס אוזיריס של המכון של צרפת
- חבר ויושב ראש האקדמיה הלאומית לרפואה של צרפת
- 1920 - חבר לשם כבוד של האקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה
- אות לגיון הכבוד של צרפת, בדרגת אביר
- עיטור מסדר הכתר של בלגיה, בדרגת קצין
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כיכר בעיר הולדתו אפינאל קיבלה את שמו.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Traité de physiologie (ספר לימוד מקיף לפיזיולוגיה)
- Essais de philosophie et d’histoire de la biologie (מסות לפילוסופיה ועל ההיסטוריה של הביולוגיה)
- Études de psychologie physiologique et pathologique, (מחקרים לפסיכולוגיה פיזיולוגית ופתולוגית)
- 1914 Les sécrétions internes, principes physiologiques, applications à la pathologie (ההפרשות הפנימיות, עקרונות פיזיולוגיים, יישומים בפתולוגיה)
מאמרים מובחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1891 Sur les fonctions du corps thyroïde". C. R. Soc. Biol. 43. 841-847 (על תפקוד הגוף התירואידי)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Claude Debru - Essays in the History of the Physiological Sciences proceedings of a symposium held at the University Louis Pasteur 26-26 march 1993 Rodopi BV, Amsterdam Atlanta 1994
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר לזכרו La Nature N°2847 - ב-15 בדצמבר 1930 - באתר Glubik science.
- עבודת הגמר של גלה בנאנט,1881
Étude expérimentale sur l'état du pouls carotidien pendant le travail intellectuel Thèse de médecine de Nancy n° 129, 1881.
John T Potts Parathyroid hormone: past and present 10.1677/joe.1.06057 J Endocrinol December 1, 2005 187 311-325
- ארבעה שיעורים על ההפרשות הפנימיות, בספריית biodiversity
ברשת, ארכיון אוניברסיטת טורונטו (בצרפתית)