דופק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישוש דופק בעורק הרדיאלי
נקודות מומלצות למדידת הדופק

דופק הוא הכינוי להתכווצות והתרחבות קצבית של עורק באמצעות זרימת דם על ידי הלב. באמצעות הדופק ניתן לבדוק את מספר פעימות הלב בדקה, כלומר את קצב הלב.

ניתן להרגיש את הדופק בעורקים הקרובים לעור. הדופק הסטנדרטי של ילדים גדולים ומבוגרים (גיל 10+) במצב מנוחה הוא 60–100 פעימות לדקה.
הדופק מושפע מנפח הפעימה של הלב - כמות הדם שמזרים הלב בכל פעימה; ומכמות הדם שהלב צריך להזרים בדקה - תפוקת לב. במצב מנוחה, על הלב להזרים בדקה אחת את כל כמות הדם שבגוף, בממוצע - 4.5 ליטרים אצל אישה ו-5.5 אצל גבר. בזמן מאמץ, פעילות גופנית, התרגשות או פחד, על הלב להזרים יותר דם על מנת לספק יותר חמצן לשרירים, ולפיכך הדופק עולה.

אצל ספורטאים, אשר מתאמנים דרך קבע במצב של דופק מהיר, שריר הלב מתפתח וגדל, וכך גם גדל נפח הפעימה של הלב ובהתאם יורד קצב פעימות הלב במצב מנוחה. ערכי דופק במצב מנוחה לספורטאים הם 40–60 לדקה, וכך גם לאנשים אשר שומרים על כושר גופני גבוה. במאמץ אצל אדם ממוצע תפוקת הלב גדלה עד פי 6 מהתפוקה הרגילה.

בעת היריון עולה קצב הלב אצל האשה בממוצע ב-15 פעימות לדקה, עקב תפוקת לב גבוהה יותר.

טכיקרדיה היא מצב של קצב לב העולה על הקצב הנורמלי בזמן מנוחה, למרות שהאדם עצמו נמצא במנוחה.

ערכי דופק תקינים לפי גיל[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי דופק במנוחה[2]
גיל דופק
ילוד–שנתיים 100–190
שנתיים–עשר 60–140
עשר ומעלה 60–100


דרכי מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה נהוג לבדוק את הדופק המקסימלי בנוסחה הבאה: 220-הגיל, כלומר על פי הנוסחה הדופק המקסימלי של תינוק בן יומו הוא: 220, ואילו הדופק המרבי של אדם בן 20 הוא: 200. כיום נהוג לחשב את הדופק המקסימלי בדרכים שונות ומגוונות.

בדרך כלל מודדים את הדופק בעזרת מישוש עורק החישור בקרבת שורש כף היד או בעזרת מישוש עורק תרדמני בצוואר. לעיתים מודדים דופק באתרים אחרים בגוף כדי להתרשם מאספקת הדם לאזור. למשל, מישוש העורק השוקתי האחורי באזור הקרסול לשם קבלת ידיעה על זרימת דם תקינה לגפה התחתונה.

במדידת דופק בעזרת מישוש עורק החישור מניחים שתי אצבעות בין גיד השריר כופף שורש היד החישורי (הגיד הבולט ביותר בקדמת האמה) לגידי האגודל הסמוכים לו (באזור שורש האגודל) ולוחצים בעדינות על המקום עד שמאתרים את הפעימות (ראו תמונה). מדידה בעזרת האגודל עלולה לתת תוצאה כוזבת שכן גם בו ניתן לחוש פעימות. לחישוב מספר פעימות הלב בדקה מונים 15 שניות ומכפילים את התוצאה בארבע, או שמשתמשים בשיטת מנייה והכפלה אחרת על פי הנוחות ולפי רמת הדיוק הנדרשת (ככל שזמן המנייה ארוך יותר כך התוצאה מדויקת יותר). אצל תינוק המדידה מתבצעת בעורק הזרוע שחולף בחלקה הפנימי של הזרוע באותו אופן שמתבצעת המדידה אצל מבוגר. בהחייאה מודדים דופק בעורק התרדמני שנמצא בצוואר.
כיום ניתן למדוד דופק תוך שימוש בסמארטפון. המכשיר עושה זאת על ידי (אנ') מדידת שינויים מחזוריים בתמונות הווידאו שהוא מצלם[3][4]. שיטה זו דומה לשיטה בה מודד אוקסימטר את הדם במרפאות, בתי חולים וכדומה.

דופק בפסיכופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדופק משמש בתחום הפסיכופיזיולוגיה כמדד לדחק ולעומס קוגניטיבי[5]. במצבים אלה חלה עליה בפעילות מערכת העצבים הפראסימפתטית וכחלק ממנה מתגבר הדופק. חלון הזמן של נתוני הדופק אשר דרוש לצורך זיהוי מצבים אלו נע בדרך כלל בין 30 שניות ל-5 דקות, אולם נמצא כי ניתן לזהות מצבי דחק ועומס קוגניטיבי גם באמצעות חלון זמן קטן של 4 שניות בלבד[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דופק בוויקישיתוף

חיזוי דופק מרבי באתר של מכון וינגייט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערכי הממוצע משתנים ממקור למקור
  2. ^ https://www.hadoctor.co.il/מהו-דופק-תקין/מחלות-לב/
  3. ^ https://www.researchgate.net/publication/49627485_A_Novel_Method_to_Detect_Heart_Beat_Rate_Using_a_Mobile_Phone
  4. ^ https://www.researchgate.net/publication/233776340_Smartphone-Based_Photoplethysmogram_Measurement
  5. ^ Giorgos Giannakakis, Dimitris Grigoriadis, Katerina Giannakaki, Olympia Simantiraki, Alexandros Roniotis, Manolis Tsiknakis, Review on Psychological Stress Detection Using Biosignals, IEEE Transactions on Affective Computing 13, 2022-01-01, עמ' 440–460 doi: 10.1109/TAFFC.2019.2927337
  6. ^ Tehila Hirsh, Yotam Sahar, Oren Musicant, Assaf Botzer, Shraga Shoval, Relationship between braking intensity and driver heart rate as a function of the size of the measurement window and its position, Transportation Research Part F: Traffic Psychology and Behaviour 94, 2023-04, עמ' 528–540 doi: 10.1016/j.trf.2023.03.013