איליניווק

קונפדרציית אילינוי המוכרת בשמות איליניווק או איליני הייתה קבוצה של שבטים אינדיאנים שחיה באזור הצפוני של עמק נהר המיסיסיפי בצפון אמריקה אשר על שמה נקראת כיום מדינת אילינוי שבארצות הברית. השבטים שנמנו בקופדרציה נקראו קסקסקיאה, קהוקיה, פאוריה, תמרואה, מואינגוונה, מישיגמאה, אלביאוי, אמונוקואה, צ'פוסה, צ'ינקואה, קואירקואנטאנון, אספמינקיה, מרואה, מטצ'ינקואה, מוצ'יבוסה, נגוויצ'י, טאפוארה.

כאשר מגלי ארצות צרפתיים חקרו לראשונה את אזור קנדה הם גילו את אוכלוסיית אלגוקיאן. מה שאנו יודעים היום על האיליני מגיע בעיקר מ"יחסי היישועים" - דיווחים כתובים ששלחו המסיונרים שחיו בקרב קבוצות ילידיות שונות חזרה לצרפת.

מקור השם איליניווק מגיע משפת האנישינאבה ומשמעותו "דוברי השפה הפשוטה". יחד עם זאת האיליניווק קראו לעצמם בשם "אינוקה" והם דיברו ניבים שונים של שפת מיאמי-אילינוי שהיא בת למשפחת השפות האלגונקיאניות.

במאה ה-17 סבלו האיליני משילוב של מחלות אירופאיות והתרחבות האירוקווי לשטח הימות הגדולות. האירוקווי כבשו את השטחים על מנת למצוא שטחי ציד חדשים. הם קיימו מסחר פרוות עם האירופאים וקיבלו עבורן אלכוהול, וטובין שונים.

לפי סיפור שתועד על ידי ההיסטוריון פרנסיס פרקמן, מלחמה נוראה נערכה כנגד האיליני בעקבות רצח משנת 1769 של אחד מראשי שבט האוטווה בשם פונטיאק על ידי בן לשבט פאוריה. לפי הסיפור הפאוריאנים נמחקו לחלוטין במלחמה במקום שנקרא כיום פארק סטארבד רוק. האגדה בוטלה על ידי ההיסטוריון הוארד פקהם ב-1947.