לדלג לתוכן

אקווה וירגו

אקווה וירגו
Aqua Virgo
שרידי האמה
שרידי האמה
מידע כללי
סוג אמת מים רומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מרקוס ויפסניוס אגריפה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 19 לפני הספירה
תאריך פתיחה רשמי 19 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 20 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°54′37″N 12°37′37″E / 41.91022222°N 12.62688889°E / 41.91022222; 12.62688889

מסלול אקוה וירגו (מסומן אדום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אקווה וירגו (Aqua Virgo) הייתה אחת מ-11 אמות המים שסיפקו מים לרומא העתיקה.

עם נפילתה של האימפריה הרומית והפסקת תחזוקת האמה זו נסתמה ופסק השימוש בה וזו נהרסה. כאלף שנים מאוחר יותר, נבנתה באותו נתיב האקווה וירגינה.

אמת המים הושלמה בשנת 19 לפנה"ס על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפה, בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס. מקורה של האמה בסמוך לאבן המיל השמינית של הויה קולאטינה, כ-3 ק"מ מהויה פראנסטינה.

על פי האגדה התגלה המעיין על ידי בתולה שהביאה שלושה חיילים רומאיים צמאים למעיין, שנקרא על שמה.

אורכה של האמה כ-20 ק"מ בהם יורד גובה מפלס המים כ-4 מטרים, עד הגעתה למרכזו של שדה מרס. בשיאה הביאה האמה לעיר כ-103,916 מטרים מועקבים של מים מדי יום. לאורך מרבית מהלכה, עוברת האמה מתחת לפני הקרקע.

לדברי ההיסטוריו פרוקופיוס, בשנת 537 ניסו הגותים לעבור דרך האמה ולתקוף את רומא.

לאחר נפילת האימפריה הרומית, נזנחה האמה. האמה נבנתה מחדש על ידי האפיפיור אדריאנוס הראשון בסוף המאה השמינית בשם "אקווה וירגינה".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקווה וירגו בוויקישיתוף