הצגת המקור של הדף "ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה"

{{מדינה במלחמה
|שם=[[ארצות הברית]] {{ש}}ב[[מלחמת העולם הראשונה]]
|דגל=[[קובץ:US flag 48 stars.svg|100px|גבול]]
|כיתוב דגל=[[דגל ארצות הברית]] 
|צד בעימות=[[מדינות ההסכמה]]
|תאריך כניסה לעימות=[[6 באפריל]] [[1917]]
|העילה למלחמה=[[מברק צימרמן]] (רשמית)
|תאריך סיום העימות=[[11 בנובמבר]] [[1918]]
|אירועי הסיום= [[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת השלום בפריז]]
|ראש המדינה בפועל=[[וודרו וילסון]]
|מפקדים בולטים=[[ג'ון פרשינג]]
|מפקדה ראשית=
|אוכלוסייה=103,200,000{{הערה|1=[http://www.census.gov/statab/hist/HS-01.pdf גודל אוכלוסיית ארצות הברית 1900 - 1984]}}
|פוטנציאל לגיוס=10,000,000
|תקציב לאומי=
|תקציב צבאי=
|צבא היבשה=[[חיל המשלוח האמריקאי]] 
|גודל הצבא=1,000,000 חיילים
|הצי=
|גודל הצי=
|חיל האוויר=
|גודל חיל האוויר=
|אבדות בנפש=116,516 הרוגים {{ש}}204,000 פצועים
|אבדות בציוד=
|אבדות בשטח=
}}
'''[[ארצות הברית]]''' נכנסה ל'''[[מלחמת העולם הראשונה]]''' לצד [[מדינות ההסכמה]] ב-[[6 באפריל]] [[1917]], כשלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, בעקבות פרסומו של [[מברק צימרמן]]. אף על פי שנגררה אל המלחמה בחוסר רצון בולט של רוב אזרחיה ומנהיגיה, יצאה ממנה בסופה כמנצחת הגדולה, כ[[מעצמת על]] כלכלית וצבאית וכמנהיגה [[מוסר]]ית של [[העולם המערבי]]. ארצות הברית גייסה ושלחה ל[[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|חזית המערבית]] ב[[צרפת]] כמיליון חיילים במסגרת [[חיל המשלוח האמריקאי]] תחת פיקודו של [[גנרל הצבאות]] [[ג'ון פרשינג]]. לכוח היו 53,402 הרוגים בשדה הקרב, 63,114 הרוגים שלא בקרב (מתוכם 25,000 מתו ב[[השפעת הספרדית|שפעת הספרדית]]) ו-204,000 פצועים. על אף שהמשמעות הצבאית של הכוח האמריקאי בלחימה לא הייתה גדולה, הדחיפה המורלית שנתנו החיילים הרעננים לבעלי בריתם הייתה מכרעת.

==רקע==
בניגוד למדינות אירופה, שהיו קשורות זו בזו ברשת סבוכה של [[ברית]]ות וחוזים שנבעו ממדיניות של [[מאזן כוחות]], ארצות הברית החזיקה בתפיסה של [[התבדלות|בדלנות]] ביחסי החוץ שלה, בהתאם ל[[דוקטרינת מונרו]]{{הערה|1=ראו למשל [[הנרי קיסינג'ר]], '''דיפלומטיה''', הוצאת שלם, 2009 עמוד 205}}. לפיכך, בעוד מדינות אירופה נגררו עד מהרה להשתתפות במלחמה בהתאם לבריתות ההדדיות, נותרה ארצות הברית כמשקיפה מן הצד. על אף שהנשיא [[וודרו וילסון]] ו[[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקאי]] הצהירו על [[מדינה נייטרלית|נייטרליות]], לא הייתה ארצות הברית נייטרלית לגמרי. מראשית המלחמה סייעו אנשי עסקים אמריקאים ל[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באמצעות [[הלוואה|הלוואות]], משלוח סחורות תעשייתיות ו[[תחמושת]]{{הערה|1=[http://www.lewrockwell.com/orig3/dwyer3.html ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה], John J. Dwyer}}. הציבור בארצות הברית הביע סלידה ממלחמה והסתבכות בענייני "העולם הישן". וילסון נבחר מחדש במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1916]] על בסיס [[מצע]] של שלום והסיסמה "הוא שמר אותנו מחוץ למלחמה". בנוסף, עלה במערכת בחירות זו באופן ניכר כוחם של ה[[סוציאליזם|סוציאליסטים]], שהתנגדו למלחמה. הבריטים ניסו לעורר את דעת קהל האמריקאית לתמיכה במלחמה נגד גרמניה על רקע מוסרי, כיוון שגרמניה הפרה את ריבונותה של [[בלגיה במלחמת העולם הראשונה|בלגיה הנייטרלית]], אליה פלשה ללא התגרות מצדה. סיסמת תעמולה זו הייתה "זכרו את בלגיה".

==הכניסה למלחמה==

ב-[[7 במאי]] [[1915]] הוטבעה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] אוניית הנוסעים הבריטית [[לוסיטניה (אונייה)|"לוסיטניה"]]. האונייה נפגעה מ[[טורפדו]] ששוגר אליה מ[[מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה|צוללת גרמנית]]. בעקבות פגיעת הטורפדו טבעה הספינה ו-1,198 נוסעים נספו, בהם 128 אמריקאים. התקפה זו של צוללת גרמנית על [[אוניית נוסעים]] עוררה זעם במישור הדיפלומטי, אך עדיין ההתנגדות בציבור להילחם במלחמתה של אירופה הייתה גדולה ועזה יותר משאיפת הנקם. אפילו המחאה הדיפלומטית של וילסון עוררה כעס בקרב תומכי ה[[בדלנות]], שחששו פן תתדרדר למלחמה. [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] האמריקאי, [[ויליאם ג'נינגס ברייאן]], התפטר ביוני משסבר שממשלתו תוקפנית יתר על המידה כלפי גרמניה.

בראשית 1917 סבלו בריטניה וצרפת מהתדלדלות כוחות בחזית. מיליוני חיילים מן [[האימפריה הבריטית]] ומ[[צרפת]] נהרגו בקרבות ללא הישג, בצבא הצרפתי פרצו [[מרד|מרידות]] חיילים עקב התנאים הקשים והימשכות המלחמה וב[[רוסיה]] גברה התסיסה שהביאה לבסוף ל[[מהפכת אוקטובר]]. בריטניה שיוועה לסיוע בכוח אדם מכריע שיכול היה להגיע רק מארצות הברית. כיוון שהמדיניות האמריקאית כלפי בית וכלפי חוץ התבססה על טיעונים משפטיים ומוסריים ולא על בריתות, הייתה מטרתה של בריטניה לייצר עבור ארצות הברית [[עילה למלחמה|עילה חוקית למלחמה]]. 

[[קובץ:Zimmermann-telegramm-offen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברק צימרמן בגרסתו המפוענחת]]
ב-[[17 בינואר]] 1917 יירט [[חדר 40|הביון הבריטי]] מברק שנשלח משר החוץ של גרמניה, [[ארתור צימרמן]], אל [[שגריר]] ארצו בארצות הברית, עבור השגריר ב[[מקסיקו]]. במברק, שנודע כ"[[מברק צימרמן]]", הייתה הצעה שהגרמנים יעבירו למקסיקו סכום כסף גדול שיאפשר לה לכבוש מחדש את "נחלותיה ההיסטוריות" ([[טקסס]], [[ניו מקסיקו]] ו[[אריזונה]]) וינסו להסית את [[יפן]] כנגד ארצות הברית. חשיפת המברק נתנה בידיו של וילסון עילה למלחמה. ב-[[3 בפברואר]] ניתק וילסון את [[יחסים דיפלומטיים|היחסים הדיפלומטיים]] של ארצו עם גרמניה.

בניגוד למקובל ביחסים בינלאומיים עד אז, כניסתה של ארצות הברית למלחמה לא הוצגה כנובעת מאינטרס אמריקאי צר, אלא מתוך [[רטוריקה]] של "שוטר שלום" מוסרי הבא להציל את העולם מעצמו. תפיסה זו של מה נכון וראוי לעולם נבעה מה[[אתוס]] האמריקאי. בנאומו של וילסון במליאה משותפת של שני בתי הקונגרס ב-[[2 באפריל]] אמר הנשיא:

{{ציטוט|תוכן=דבר מפחיד הוא... להוליך עם גדול ושוחר שלום זה למלחמה האיומה והנוראה שבכל המלחמות... אך הצדק יקר מן השלום, ואנו נלחם על הדברים שנשאנו תמיד קרוב ביותר ללבנו, על ה[[דמוקרטיה]], על זכותם של אלה המכירים בסמכות להשפיע על ממשלותיהם, על זכויותיהן וחירויותיהן של אומות קטנות, על שלטונו האוניברסלי של הצדק באמצעות אספת עמים חופשיים שתביא שלום וביטחון לכל האומות ותהפוך את העולם עצמו לחופשי סוף סוף.

אין לנו ריב עם אזרחי גרמניה. אין בלבנו כלפיהם אלא רגשות של אהדה וידידות. לא הם דחפו את ממשלתם להיכנס למלחמה הזאת... זו הייתה מלחמה שהוחלט עליה כפי שהוחלט על מלחמות בימים הקדומים, האומללים, שבהם לא נועצו השליטים בעמיה| מירכאות=כן|מקור=הנרי קיסינג'ר, '''דיפלומטיה''', עמוד 35. עברית: דוד בן-נחום|אנגלית=}}

ב-[[6 באפריל]] 1917 הכריזה ארצות הברית מלחמה על גרמניה וב-[[7 בדצמבר]] 1917 הכריזה ארצות הברית מלחמה על [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] לצד [[מדינות ההסכמה]].

==תגובות הציבור להצטרפות למלחמה==
===גיוס והתנגדות לגיוס===
[[קובץ:J. M. Flagg, I Want You for U.S. Army poster (1917).jpg|שמאל|ממוזער|200px|"[[הדוד סם]] רוצה אותך", כרזת הגיוס המפורסמת מ-1917]]
הכרזת המלחמה לוותה בקריאה להתנדבות לשירות. עם זאת, מתוך כמיליון חיילים שהתכוון הקונגרס לגייס, התייצבו שישה שבועות לאחר מכן רק 73,000 מתנדבים{{הערה|1=[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו''', [[הוצאת בבל|בבל]], 2007 עמוד 485}}. לפיכך חוקק הקונגרס חוק [[גיוס חובה]], "חוק השירות הסלקטיבי" (Selective Service Act / Selective Draft Act (P.L. 65-12, 40 Stat. 76), שדרש מכל הגברים בגילאים 21–30 להתייצב לגיוס ל[[צבא ארצות הברית]].

סוציאליסטים ו[[אנרכיזם|אנרכיסטים]], ובראשם [[אמה גולדמן]] ו[[אלכסנדר ברקמן]], הציגו טיעון לפיו המלחמה היא אינטרס כלכלי של [[תעשיין|תעשיינים]], שהמלחמה מספקת להם שווקים לתוצרתם, ו[[בנקאי]]ם, שהעניקו לבריטניה הלוואות עצומות והיו לפיכך בעלי עניין כלכלי בניצחונה. אולם, המשיך הטיעון, אצולת הממון קונה לה דרך להשתחרר מגיוס ושולחת אל המלחמה [[מעמד הפועלים|פועלים]] ו[[חקלאי]]ם עניים כדי להילחם כנגד פועלים וחקלאים עניים כמוהם. הם הקימו את "הליגה נגד גיוס" בניו יורק שפעלה בצעדות, בהפגנות ובחלוקת חומרי תעמולה מול לשכות הגיוס. ההתנגדות התפשטה למדינות החקלאיות של [[המערב התיכון]] ו[[דרום ארצות הברית]]. בתגובה חוקק הקונגרס ב-15 ביוני את "חוק הריגול" (Espionage Act of 1917, 18 USC § 792){{כ}}{{הערה|1=[http://www.law.cornell.edu/uscode/18/usc_sup_01_18_10_I_20_37.html חוק הריגול]}} שקבע: "אדם אשר, עת ארצות הברית נתונה במלחמה, יגרום בכוונה או ישתדל לגרום לאי-ציות, חוסר נאמנות או מרידה או סירוב פקודה בצבא או בצי של ארצות הברית, או שיפריע בכוונה לשירותי הגיוס והחיול של ארצות הברית... דינו מאסר עשרים שנה". גולדמן וברקמן נאסרו על בסיס חוק זה ולבסוף גורשו ל[[ברית המועצות]]. לאחר המאסר שינו ראשי הסוציאליסטים ודובריהם את דעתם והחלו להטיף בעד אחדות וכניסה למלחמה.

התנגדות נוספת נבעה גם בשל היחסים הדו-ערכיים עם בריטניה, בת ברית מצד אחד, אך מדינה שנלחמה בארצות הברית רק מאה שנים קודם לכן (ב[[מלחמת 1812]]). בין המתנגדים היו גם צאצאי [[הגירה לארצות הברית|מהגרים]] מ[[אירלנד]] שתיעבו את בריטניה.

===פטריוטיזם===
[[קובץ:USAFB - You’re a Grand Old Flag.ogg|שמאל|ממוזער|200px|השיר הפטריוטי You’re a Grand Old Flag מאת [[ג'ורג' מ. קוהאן]] בביצוע תזמורת [[חיל האוויר האמריקאי]]]]
[[קובץ:Britannia.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נלחמים לצד בריטניה]]
אזרחי ארצות הברית לא קיבלו מידע אמיתי על הנעשה בשדה הקרב ולא ידעו על היקף ההרוגים ועל הקיפאון בחזית. המידע לגבי המלחמה הועבר על ידי הוועדה למידע ציבורי (Committee on Public Information), שהייתה למעשה גוף [[תעמולה]] ממשלתי שעודד צעירים להתגייס. הפרסום המוכר ביותר של הוועדה היה [[כרזה|כרזת הגיוס]] "[[הדוד סם]] רוצה אותך" (המבוססת על "[[לורד קיצ'נר רוצה אותך]]"){{הערה|1=[http://www.loc.gov/exhibits/treasures/trm015.html "הכרזה המפורסמת ביותר בעולם"] }}

בצד ההתנגדות פרחה גם תנועת ה"ליגה ה[[פטריוטיזם|פטריוטית]]". הפטריוטים התבססו על חומרי הוועדה למידע ציבורי ועל גלי שנאה לגרמניה. שירים רבים נכתבו לשם עידוד החיילים ומשפחותיהם, הבולט שבין כותבי השירים הפטריוטים היה [[ג'ורג' מ. קוהאן]], שחיבר את השיר ''You're a Grand Old Flag'', עליו זכה ב-[[1936]] לעיטור [[מדליית הזהב של הקונגרס]] עבור תרומתו למורל הלאומי.

הדימויים בכרזות, בשירים ובשיח הפטריוטי היו של הגרמנים כ[[הונים]] וכחוטפי נשים ודימויים של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], כפרא ברוטלי, ולעומת זאת דימויים של [[בריטניה (דמות)|בריטניה]] כאישה הזקוקה לעזרתו של הגבר האמריקאי (המיוצג על ידי "הדוד סם") או של "הרוח האמריקאית" (בדמות [[אמזונות|אמזונה]]) המובילה את אומות העולם לחופש ולניצחון.

==בשדה הקרב==
[[קובץ:World War I photographs - NARA - 285372.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנשי חיל ההנדסה האמריקאי חוזרים מ[[קרב סן-מייל|החזית בסן-מייל]]]]
{{ערך מורחב|חיל המשלוח האמריקאי}}
ארצות הברית גייסה בסופו של דבר 2.8 מיליון חיילים, מתוכם כמיליון נשלחו לחזית. אולם הגנרל פרשינג התעקש שלא לשלוח לחזית חיילים ללא אימון רציני, ולכן רק החל מאביב [[1918]] נשלחו חיילים אמריקאים לחזית. מיוני 1918 נשלחו לחזית באירופה כ-10,000 חיילים אמריקנים רעננים מדי יום.

האמריקאים לא חברו לגייסות מדינות ההסכמה אלא נלחמו במסגרת חיל משלוח עצמאי. ככלל, ולמרות דרישות האירופים, חיילים אמריקאים לא נלחמו ב[[מלחמת חפירות|שוחות]] בעמדות הצבאות הבריטי והצרפתי כגיבוי, אולם חיילים בגדודים [[אפרו-אמריקאים]] ו[[פוארטו ריקו|פוארטוריקניים]] "הושאלו" כ[[תגבורת]] לצבאות אלה בעמדות בשוחות.

פרשינג שאף לכך שכוחות חיל המשלוח יוכלו לתפקד באופן עצמאי וללא תלות בחילות צרפת ובריטניה, אולם חיל המשלוח הותיר בארצות הברית את כלי הנשק הכבדים, ולפיכך נאלצו התותחנים האמריקאים להשתמש ב[[ארטילריה]] הצרפתית והבריטית: [[תותח 75 מ"מ מודל 1897|תותחי 75 מ"מ מודל 1897]], [[תותח 155 מ"מ מודל 1917 שניידר]] (Canon de 155 C modèle 1917 Schneider) ואחרים. כוחות האוויר האמריקאיים השתמשו במטוסי [[ספאד אס XIII]] ו[[ניופורט 28]] צרפתיים, וחיילי השריון צוידו בטנקי [[רנו FT-17]] צרפתיים. 

בתחילת 1918 הוצבו הכוחות האמריקאיים המעטים שהיו מוכנים לפעילות קרבית לצד כוחות צרפתיים ובריטיים באזורי חזית שקטים באופן יחסי. אולם עצם הגעתם, בפרט לאור "נטישת" רוסיה את הלחימה בעקבות [[מהפכת אוקטובר]], היווה תמיכה מורלית לחיילים הבריטים, האוסטרלים, הקנדים והצרפתים.

הפעולה ההתקפית הראשונה של חיל המשלוח הייתה ב[[קרב קנטיני]], ב-[[28 במאי]] 1918, כאשר כוח אמריקאי שבו למעלה מ-3,000 חיילים כבש את הכפר קנטיני. למעלה מ-1,000 מחיילי הכוח נהרגו בקרב. לאחר קרב זה הגבירו האמריקאים את מעורבותם בקרבות. בחודש יוני 1918 היה לכוח האמריקאי תפקיד חשוב בבלימת [[מתקפת האביב]] הגרמנית לכיוון [[פריז]]. מתקפה אמריקאית רחבת היקף ראשונה החלה ב-[[12 בספטמבר]] 1918 ב[[קרב סן-מייל]], בו פיקד פרשינג על כוח של יותר מ-500,000 חיילים אמריקאים. הייתה זו ההתקפה הגדולה ביותר של הכוחות המזוינים של ארצות הברית עד היום.

עד תום המלחמה הספיק חיל המשלוח האמריקאי להשתתף בקרב בשתי חזיתות נוספות. פרשינג שלח את [[רגימנט]] הרגלים ה-332 ל[[איטליה]], ושני רגימנטים נוספים (ה-27 וה-339) נשלחו ל[[החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה|חזית המזרחית]].

==ארבע עשרה הנקודות==
{{ערך מורחב|ארבע עשרה הנקודות}}
בנאום שנשא וילסון בפני הקונגרס ב-[[8 בינואר]] 1918, ציין 14 נקודות למען בנייה מחודשת של אירופה לאחר השגת הניצחון.

רוב ה"נקודות" היו כלליות ודרשו [[חופש תנועה]] בימים, חיסול ה[[דיפלומטיה]] החשאית, התפרקות מנשק, השבת הריבונות לאדמות כבושות ואת זכות ה[[הגדרה עצמית|הגדרה העצמית]]. הנאום, שנוצר כהנחיה מוסרית עליונה, ללא תיאום עם שאר מדינות ההסכמה, שאף להגיע אל האידיאלים הגבוהים ביותר לפי תפיסתו של וילסון, והיה מבוא לכינון [[חבר הלאומים]], בו היה מעוניין וילסון מלכתחילה. הבנייה המחודשת של אירופה בעידן הבתר-מלחמתי לוותה באימוץ מצומצם שלהן.

==תוצאות המלחמה==
כלכלת ארצות הברית נהנתה מפריחה כתוצאה מהצטרפותה של המדינה למלחמה. בעוד שמפעלי התעשייה באירופה נפגעו וכוח האדם במדינות אלה דולדל, הרי שתעשייתה של ארצות הברית התפתחה והשיגה מובילות עולמית, שחרור מתחרות, שווקים חדשים ונרחבים, שדרשו עוד ועוד מוצרים כחלק מתהליכי השיקום, ואף הילה מוסרית נעלה של מצילים. לאחר המלחמה ירדו בתלילות אחוזי ה[[אבטלה]] בארצות הברית והתפתחו מוצרים טכנולוגיים, בהם קנתה ארצות הברית עדיפות עולמית ([[מכונית|מכוניות]], [[רדיו]], [[טלפון]] ועוד).

המלחמה העלתה את ארצות הברית על מסלול למובילות עולמית ולהפיכתה למעצמת-על. צבא ארצות הברית, שהיה כוח סדיר זעיר לפני המלחמה, אשר הוצב ותפקד בעיקר כ[[משמר גבול]] מול מקסיקו, הפך לגוף גדול, מאורגן ומיומן שהצמיח תוך כדי המלחמה מפקדים שהיוו את שדרת הפיקוד ל[[מלחמת העולם השנייה]] כ[[דאגלס מקארתור]], [[ג'ורג' מרשל]] ו[[ג'ורג' פטון]].

ארצות הברית, שלא הייתה מעצמה מרכזית לפני המלחמה, הפכה יחד עם בריטניה וצרפת לאחת המעצמות המרכזיות בקביעת תנאי הכניעה של גרמניה. אולם, האכזבה מ[[חוזה ורסאי]], שלא התנהל ברוח האידיאליזם של "ארבע עשרה הנקודות" אלא ברוח האירופאית הנושנה של מאזן הכוחות, הביאה את וילסון להסדר שלום נפרד עם גרמניה ובעלות בריתה במסגרת [[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת השלום בפריז]].

החיילים ששבו משדות הקטל של אירופה ציפו לשלום, לאחווה ולקיום האידיאלים של וילסון. משנתבדו, פשטה בדור אווירה של [[דקדנס]], [[ניהיליזם]], [[נהנתנות]] ושטחיות שהתבטאו בתוצאות חברתיות כ"[[שנות העשרים הסוערות]]" ו"[[הדור האבוד]]".



חיילים-יוצרים אמריקאים שחזרו מן המלחמה תיארו כמו בני-דורם האירופים את מוראותיה. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את [[ארנסט המינגוויי]] ("[[הקץ לנשק]]") ואת [[דלטון טרמבו]] ("[[ג'וני שב משדה הקרב]]").

==יהודי ארצות הברית ומלחמת העולם הראשונה==
[[קובץ:PostcardNationalJewishWelfareBoardHelloJustGotBack1919.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גלויה לחייל של האגודה למען החייל היהודי]]
יהודים רבים יחסית היו חברים ב"גרעין הקשה" של המתנגדים הסוציאליסטים לכניסה למלחמה, בעיקר בניו יורק (גולדמן וברקמן עצמם היו יהודים). עם זאת, בקרב המגויסים גויסו לצבא גם יהודים בגיל הגיוס. עבורם, כמו עבור כל קבוצה אתנית בצבא, פעלה אגודה מיוחדת שסייעה להם באופן מיוחד.[[ויליאם סוואלסון]] ו[[בנג'מין קאופמן]] היו בין היהודים הבודדים שזכו ב[[מדליית הכבוד (ארצות הברית)|מדליית הכבוד]] על גבורתו במהלך הקרבות.

מתנדבים מקרב [[יהדות ארצות הברית]] התארגנו במסגרת [[הגדודים העבריים]] ב'''גדוד ה-39 של קלעי המלך''' שכונה גם "הגדוד האמריקאי". שורשים להקמתו נעוצים ביוזמה של [[פנחס רוטנברג]] מ-1915 להקים יחידת צבא של יהודי ארצות הברית ו[[קנדה]] שיילחמו לצד בריטניה לכיבוש [[ארץ ישראל]], אך באותה עת לא הסכימו יהודי ארצות הברית ליוזמה. כאשר ארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם חל שינוי בעמדתם.

היוזמים העיקריים להקמת הגדוד ב-1917 היו [[יצחק בן-צבי]] ו[[דוד בן-גוריון]] שהוגלו מארץ ישראל. הגדוד מנה 5,000 מתנדבים אנשי התנועות ה[[ציונות|ציוניות]] "[[החלוץ]]" ו"[[פועלי ציון]]", והוא פעל תחת פיקוד בריטי. מפקד הגדוד היה הקולונל [[אליעזר מרגולין]]. ב-1918 נשלחו חיילי הגדוד לארץ ישראל. כמחצית מאנשיו שהגיעו השתתפו במערכות הלחימה ב[[עמק הירדן]] וב[[השומרון|שומרון]]. חלק מאנשי הגדוד הגיעו לארץ ישראל רק בתום המלחמה.

==לקריאה נוספת==
* [[ארנון גוטפלד]], '''ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה''', [[אוניברסיטה משודרת]], עמודים 101 - 117
* [[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו''', בבל, 2007 עמודים 479 - 500 (בעיקר על ההתנגדות למלחמה ולגיוס)
* [[ג'יימס טראסלו אדמס]], '''האפוס של אמריקה''', [[מוסד ביאליק]], עמודים 353 - 374

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United States in World War I|שם ויקישיתוף=ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה}}
* [https://web.archive.org/web/20110410233136/http://www.spartacus.schoolnet.co.uk/USAwar.htm מפתח שמות ועניינים בנושא] {{אנגלית}}
* Charles B. Macharles, [http://www.history.army.mil/books/AMH/AMH-18.htm World War I: The U. S. Army Overseas], American Military History.
* [http://www.eyewitnesstohistory.com/snpwwi1.htm אמריקה במלחמה הגדולה] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20100916215505/http://www.cliffsnotes.com/study_guide/The-United-States-in-World-War-I.topicArticleId-25238,articleId-25197.html היסטוריה אמריקאית: ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה] {{אנגלית}}
* סדרת סרטוני וידאו על הכניסה האמריקאית למלחמה: [http://www.youtube.com/watch?v=Wmcbdt3taR4 חלק א'], [http://www.youtube.com/watch?v=fugRGvcJ4_U&feature=related חלק ב'], [http://www.youtube.com/watch?v=Qgs1KNwpBW4&feature=related חלק ג'], [http://www.youtube.com/watch?v=bGTGA80w11k&feature=related חלק ד'] {{אנגלית}}
* [http://www.worldwar1.com/dbc/plan1.htm הסיפור של חיל המשלוח האמריקאי] {{אנגלית}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 61: המלחמה הגדולה - 1917 ארה"ב והחזית המערבית|2012/10/29|פרק-61-המלחמה-הגדולה-1917-ארהב-והחזית-המערב}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מדינות במלחמת העולם הראשונה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם הראשונה לפי מדינה]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: היסטוריה (1865–1918)|מלחמת העולם הראשונה]]