הצגת המקור של הדף "בארה של מרים"

{{פירוש נוסף|נוכחי= באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה}}
[[קובץ:Dura-Europos archival photograph, YUAG negative number dura-ds61~01 -object-id-14190.jpg|ממוזער|341x341 פיקסלים|ציור ב[[בית הכנסת בדורה אירופוס]], במרכזו נראה הבאר וממנה יוצאים נחלים לאוהלי שנים עשר השבטים.]]
'''בארה של מרים''' היא, על פי המסורת, [[באר מים]] [[נס]]ית שלוותה את [[שבטי ישראל|בני ישראל]] ב[[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר סיני]], בזכותה של [[מרים הנביאה]].

==בחז"ל==
על פי חז"ל ב[[מסכת אבות]] הבאר נמנית עם [[עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות|עשרה דברים שנבראו בסיום בריאת העולם]]:
{{ציטוט|עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות.| {{משנה|אבות|ה|ו}}}}

ומפרש [[רבי עובדיה מברטנורא]]: {{ציטוטון|ופי הבאר - בארה של מרים שהייתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה, שנאמר (במדבר כ"א) עלי באר - ענו לה.}}

ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר כי במשך חייה של מרים, הרוותה הבאר את צימאונם של בני ישראל ההולכים במדבר. עם מותה של מרים פסקה הבאר מלנבוע: {{ציטוט|תוכן=רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה ואהרן ומרים; ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן. באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה; מתה מרים - נסתלק הבאר, שנאמר "ותמת שם מרים", וכתיב בתריה "ולא היה מים לעדה", וחזרה בזכות שניהן.|מקור={{בבלי|תענית|ט|א}}{{הערה|1=דברי התלמוד מבוססים על ה[[תוספתא]] [[מסכת סוטה]] יא א}}}}

במקום אחר בתלמוד תולים את שלושת נסי המדבר במעשיו של [[אברהם]], ואת בארה של מרים בכך שאמר "יוקח נא מעט מים", על פי דברי הפסוק "באר חפרוה שרים"{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פו|ב}}}}.

[[רש"י]] בפירושו במקום מסביר מדוע סירבה הבאר לתת מים לאחר מות מרים:
{{ציטוט|סלע, וזבין ממנו מים והיה מתגלגל והולך עם ישראל והוא הסלע שבו הכה משה שלא היה רוצה להזיל מימיו בשבילו לפי שמתה מרים.}}
דהיינו, הבאר הייתה בעצם סלע שנבעו ממנו מים, והיה הסלע מתנהל עם בני ישראל במסעותם. משמתה מרים, הפסיקו המים לנבוע מן הסלע, והוא הסלע עליו הכה משה בפרשת "[[מי מריבה]]". לאחר פרשת מי מריבה, ובזכותם של משה ו[[אהרון]], חזרה הבאר וסיפקה מים לבני ישראל עד כניסתם לארץ ישראל.

== אופי הבאר ==
במקום אחר רש"י מרחיב מעט את תיאורו: {{ציטוטון|באר - בארה של מרים - סלע שיצאו ממנו המים על ידי משה, ועגול כמין כברה היה, ומתגלגל עמהן כל מקום שהולכין.|רש"י פסחים דף נד א}} לפרשנות ה[[מהר"ל מפראג]] בדברי רש"י אין הכוונה שהסלע היה מתגלגל עמהם, כי אם כן מדובר בנס נוסף שלא נזכר, אלא הכוונה שבכל מקום שישראל הלכו, המים היו עולים והיה נוצר פתח באופן נסי הוא פי הבאר{{הערה|1=ספר דרך חיים - פרק ה משנה ו}}.

ב[[ספר התודעה]] לרב [[אליהו כיטוב]] ישנו תיאור ציורי של הבאר על פי המדרשים והפרשנים:
{{ציטוט|והיאך הייתה הבאר עשויה? דומה לסלע; מלא כברה מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה. עולה עמהם להרים ויורדת עמהם לגאיות. מקום שישראל שורין - היא שורה כנגדם, במקום גבוה (בחצר אהל מועד), כנגד פתחו של אהל מועד. נשיאי ישראל באים וסובבים אותה במקלותיהם ואומרים עליה את השירה 'עלי באר ענו לה - עלי באר!' והמים מבעבעים ועולים כעמוד למעלה, וכל אחד ואחד (מן הנשיאים) מושך (את המים) במקלו, איש לשבטו ואיש למשפחתו. ואשה שהייתה צריכה לילך אצל חברתה מדגל לדגל, הייתה הולכת בספינה; - והמים היו יוצאים חוץ למחנה ומקיפים פיסא (רצועת קרקע) גדולה, ומגדלים מיני דשאים ואילנות שאין להם סוף{{הערה|תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז}}.}}

בציורי [[בית הכנסת בדורה אירופוס]] נכלל גם ציור של בארה של מרים, שבמרכזו הבאר וממנה יוצאים נחלים לאוהלי שנים עשר השבטים.

== מקום הבאר ==
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] וב[[ויקרא רבה]] מובאת הדעה כי באר מרים נגנזה בתוך [[הכנרת|ים כנרת]]. על הפסוק "ונשקפה על פני הישימון" (במדבר כא), אומר התלמוד: {{ציטוטון|אמר [[רבי חייא בר אבא|רבי חייה בר בא]]: כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים|{{ירושלמי|כתובות|יב|ג}}}}.{{הערה|בדומה לזה גם ב{{מדרש רבה|ויקרא|כב|ד}}.}}בהמשך שם נאמר כי הבאר מכוונת כנגד שערי בתי הכנסת העתיקים של טבריה.  

ב[[תלמוד בבלי|בבלי]], לעומת זאת, כתוב שבאר מרים מצויה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], סמוך ל[[הר הכרמל]]: {{ציטוטון|אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים - יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים|{{בבלי|שבת|לה|א}}}}. 

רבי [[חיים ויטאל]], שזקף חלק גדול מתובנותיו ב[[קבלה]] לשתייה מבארה של מרים בידי [[האר"י]]{{הערה|1=ספר "נגיד ומצווה" לרבי יעקב צמח, ספר [[שם הגדולים]] - חלק גדולים - מערכת ח אות כא, ספר נהר שלום - דף לא עמוד א{{ש}}יוסף סטפנסקי, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/etmol213_stefanski.pdf#page=3 "דברי שירה לטבריה המעטירה"], '''[[עת־מול]]''' 213, עמ' 16}} ניסה לתאר את מיקומה המדויק: 
:"בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים:"{{הערה|1=שער הגלגולים - הקדמה לז}}

== סגולת הבאר ==
ב[[מדרש תנחומא]] ([[פרשת חקת]] סימן א') מסופר על מוכה [[צרעת]] ו[[עיוור]] שירד לטבול במי מערה. נזדמנה לו שם באר מרים ונתרפא מיד לאחר הטבילה{{הערה|1=גרסה דומה קיימת במדרש רבא, בשם [[רבי תנחומא]], על מוכה [[שחין (מחלה)|שחין]] שטבל בכנרת ונזדמן לו במקרה בארה של מרים והחלים כולו מדרש רבה ויקרא פרשה כב פסקה ד}}. 

סיפור אחר המאוזכר בספר מתקופת [[הראשונים]], מספר על חולה [[שחין (מחלה)|שחין]]:
{{ציטוט|תוכן=ונהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תכף ששמעו ברכו שמצינו בהגדה שבארה של מרים בימה של טבריא וכל מוצאי שבת מחזירין על כל מעיינות ועל כל בארות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפי׳ כל גופו מוכה שחין מיד נרפא. 
ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה יות׳ מדאי ונזדמן לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאה אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ותשבר הכד ונפלו מטפי המים על בשרו ובכל מקו׳ שנתזו המים נרפא השחין ועל זה אמרו חכמים לא עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו. ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת כ״מ.|מקור=ספר [[הכלבו]] סימן מא{{הערה|ראו [[ספר נחמני]], תשובות מהר"ם, מהדורת בלאך, ברלין תרנ"א, עמ' 312 בשם ספר הנחמני. ראו שם עמ' 311. וציין לכך י"מ תא שמע, 'בארה של מרים: גלגולי מנהג אשכנז בסעודה שלישית', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, תמוז תשמ"ה חוברת ג-ד, עמ' 265 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23363268}}.}}}}

בעקבות דבריו של הכלבו, ה[[רמ"א]] ב[[המפה|מפה]] על [[שולחן ערוך]] מציין שישנו מנהג לשאוב מים מהבאר במוצאי שבתות ולשתות מהם, בעקבות האמונה שבארה של מרים מתגלגלת בכל הבארות ויש למים אז סגולת מרפא{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצט|י}}. אמונה זו מוזכרת בכתבי הרמ"ע מפאנו - ספר גלגולי נשמות - אות מ, ובספר ה[[כלבו (ספר)|כלבו]]}}.אמנם סיים את דבריו וכתב "ולא ראיתי למנהג זה".

בעת המצור על [[טבריה]] בשנת 1742 הזכיר הרב [[חיים אבולעפיה (השני)|חיים אבולעפיה]] את בארה של מרים בטבריה כרומזת אל השכינה אשר תגן על טבריה מפני סולימאן אל-עדאם{{הערה|{{דבר|ש.א. הורודצקי|לקורות העליות|19400517|31}}}}.
==שירת הבאר==
{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = שירת הבאר
| תוכן = אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת;

עֲלִי '''בְאֵר''' - עֱנוּ לָהּ:

'''בְּאֵר''' חֲפָרוּהָ שָׂרִים,
כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם,
בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם

וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת:
וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן:
| מקור = {{תנ"ך|במדבר|כא|יז|כ}}
}}
שירת הבאר היא אחת מהשירות המופיעות בתורה, שירת הבאר מופיעה ב[[פרשת חקת]], מיד לאחר סיפור [[נחש הנחושת]].

על פי פשוטו של מקרא השירה הזו היא איננה קשורה כלל לבארה של מרים, אלא לבאר שמשה ואהרון (=נדיבי העם) חפרו על ידי הכאת המקל (=במחוקק במשענותם). זמן השירה היה בסוף ארבעים שנה שבני ישראל היו במדבר לאחר שעזבו את [[נחל ארנון]]. לפי הפשט השיר מסתיים במילים במחוקק במשענותם, המשך המקרא מדבר על מסעות בני ישראל.

על פי המדרש{{הערה|מדרש רבה חקת כט באתר [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba4/19.htm דעת]}} (הובא בפרשנות [[רש"י]]) מדובר על בארה של מרים שהייתה בדרך [[נס]] מלווה אתם כל זמן שהותם במדבר, ולאחר יציאתם מנחל ארנון סחפה הבאר את פגרי לוחמי האמורי (לאחר שתכננו מארב - שנכשל על ידי מחיצתם בין שני הרים). כן הובא גם בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא על המשנה ש'פי הבאר' נברא בערב שבת בין השמשות: {{ציטוטון|ופי הבאר - בארה של מרים שהייתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה, שנאמר (במדבר כ"א) עלי באר - ענו לה.}}

לפרשנות זו השיר מסתיים במילים ונשקפה על פני הישימון. שאותה באר המשיכה ללוות את עם ישראל עד שנגנזה ב[[הכנרת|ים כנרת]].

==בספרות באמנות היהודית ובתרבות העברית==

בארה של מרים הייתה למקור השראה לסופרים ומשוררים עבריים. "[[בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש]]" הוא השם שנתן [[ש"י עגנון]] לאחד מסיפוריו המוקדמים, שפורסם בשנת [[1909]] בעיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]"{{הערה|{{הפועל הצעיר|ש"י עגנון|בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש|19090521|7}}, {{הפועל הצעיר||המשך|19090603|8}}, {{הפועל הצעיר||המשך|19090617|6}}, {{הפועל הצעיר||המשך|19090701|9}}, {{הפועל הצעיר||המשך|19090716|6}}}}. בסיפורו "[[בלבב ימים]]" מתאר עגנון את הבאר כאחת ממעלותיה של [[טבריה]]: "וים כנרת שהקדוש ברוך הוא מחבבו יותר מכל הימים מקיף אותה, ובארה של מרים גנוזה בתוך הים, וכבר גילה [[האר"י הקדוש]] [[זכרונו לברכה]] שהיא מרפאה את הנפש".

[[אורי צבי גרינברג]], בשירו "בארה של מרים", שבספרו "רחובות הנהר", מדגיש את נסתרותה: {{ציטוטון|אֵין יוֹדְעִים אֵי מְקוֹם בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם בַּכִּנֶּרֶת}} ו[[ש. שלום]], בשירו "באר מרים" מתאר את הבאר כמקור שפע נצחי{{הערה|{{דבר|ש. שלום|באר מרים|19581003|49}}}}.

בספרו של [[מרטין בובר]], "אור הגנוז" מסופר, על פי הספר "עשר צחצחות", על רבי [[יצחק אייזיק מקאלוב]] שבערב [[יום הכיפורים]] בין השמשות יצא עם אחד מחסידיו לנסיעה במרכבתו, ובאחד השדות נראתה רצועת מים צרה, במקום שבו מעולם לא נראו מים, והרבי פשט בגדיו וטבל בה, ולאחר מכן חזרו השניים לתפילה בבית הכנסת. כאשר שאל החסיד לפשר המעשה, השיב לו הרבי: "כשעוברת כאן פתאום בארהּ של מרים, למה אתה עומד ואינך טובל עמי בתוכה?"{{הערה|[[מרטין בובר]], '''אור הגנוז''', [[הוצאת שוקן]], 2005, עמ' 279}}

בארה של מרים מוזכרת בסיפורו של [[חיים נחמן ביאליק]], "ספיח"{{הערה|[[חיים נחמן ביאליק]], [http://benyehuda.org/bialik/safiax.html ספיח], ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}, בסיפורו של [[יוסף חיים ברנר]], "שכול וכישלון"{{הערה|[[יוסף חיים ברנר]], [http://benyehuda.org/brenner/shxol.html שְׁכוֹל וְכִשָּׁלוֹן], ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}. בהרחבה מוזכר הסיפור ברומן של [[חיים באר]], "[[לפני המקום]]"{{הערה|[[חיים באר]], '''לפני המקום''', [[הוצאת עם עובד]], 2007, עמ' 213-206}}.

המושג בארה של מרים ניתן על ידי מספר מחברים כשם לספרם. הרב [[מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]] מי שהיה רבה של [[רמת גן]], כתב ספר על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]], וקרא לו "בארה של מרים". הרב [[מרדכי דוד נויגרשל]] כתב ביאור לספרו של [[מהר"ל מפראג]], "באר הגולה", וקרא לביאורו "בארה של מרים".

"בארה של מרים" שימש גם לציון מקומות אחרים. המרחצאות [[מרינבד]] (בתרגום מילולי: "מרחצאות מרים")
כונו בעברית "בארה של מרים"{{הערה|1=[[זיוה שמיר]], [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-1852.htm חיים באר / לפני המקום - כי מעפר אתה ואל עפר תשוב], באתר e-mago}}{{הערה|{{עברי אנכי||מכתמים|18860922|11}}}}. גם ב[[נצרת]] יש באר המכונה "בארה של מרים"{{הערה|{{דבר||עירית חיפה תסייע לפיתוח נצרת|19600117|119}}}}.

בגרסאות מודרניות ל[[הגדה של פסח]], ובפרט בקהילות [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיביות]], נהוג להוסיף ב[[ליל הסדר]] כוס מים צלולים - כוסה של מרים, לצד [[כוסו של אליהו]], לזכר מפעלותיה של מרים ובמיוחד בארה הנסית{{הערה|1={{קולך||הגביע של מרים - מנהג לסדר משפחתי|18894}}, [http://www.hamidrasha.org.il/site/heb/General.aspx?l=4&id=914 כוס מרים], אתר מדרשת אורנים}}.

==הנצחה בחוצות ישראל==
בארה של מרים הונצחה באתרים רבים בישראל, בניסוח מודרני לשמה - "באר מרים":
* [[רחוב]] ו[[חוף רחצה]] ב[[טבריה]].
* [[בית ספר|בתי ספר]] דתיים ביישובים אחדים: בית ספר לבנות ב[[איתמר (יישוב)|איתמר]], סמינר ב[[בני ברק]] ועוד.
* [[בית כנסת|בתי כנסת]] ביישובים אחדים: ב[[באר שבע]], ב[[חיפה]] ועוד.
* אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] בטבריה.

==ראו גם==
* [[שירת מרים]]

==לקריאה נוספת==
* [[לוי גינצבורג]], '''[[אגדות היהודים]]''', [[מכון שכטר למדעי היהדות]], 2009, כרך ד', הפרק "בארה של מרים", עמ' 27–29.
*יהודה טאוב, [https://www.kolhalashon.com/Downloads/Download.aspx?OtherType=True&File=מרים%20באר%20השירה.pdf מרים באר השירה. הוצאת קול תודה, אשדוד תשע"ט]

== קישורים חיצוניים ==
* "בארה של מרים", [http://mikrarevivim.blogspot.com/2011/11/blog-post_15.html בתוך: ד"ר לאה מזור:] על מקרא הוראה וחינוך
* {{ויקישיבה|בארה של מרים}}
* {{JSTOR|[[ישראל משה תא שמע]]|בארה של מרים: גלגולי מנהג אשכנז בסעודה שלישית של שבת|23363268|מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ד תשמ"ה 251–270.}}
* {{NFC|עידן יוסף|תגלית: נחשפה באר מרים|135401|8 ביולי 2007}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1159615|הכותב=נעמה גרין|כותרת=בארה של מרים: היכן היא נמצאת כיום, ומהן הסגולות הטמונות בה?|אתר=[[הידברות (ארגון)|הידברות]]}}
* {{כיכר השבת|ישראל שפירא|מהו מיקומה המדוייק של 'בארה של מרים'?|365339|27 ביוני 2020|קישור מחבר=ללא}}
* {{מוסף שבת|[[שלום רוזנברג]]|בארה של מרים|2013/08/02/בארה-של-מרים-שלום-רוזנברג-2|2 באוגוסט 2013}}
* [http://www.nechama.org.il/pages/424.html שירת הבאר] בגיליונות פרשת השבוע של [[נחמה ליבוביץ]]
* {{אוצר החכמה|שיק, אשר|בארה של מרים א - ב|60313|ב||עמוד דיגיטלי=1}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מיתולוגיה יהודית]]
[[קטגוריה:נדודי בני ישראל במדבר]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:בארות במקרא]]
[[קטגוריה:סיפורי ספר במדבר]]
[[קטגוריה:פרשת חקת]]
[[קטגוריה:נסים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:מרים הנביאה]]
[[קטגוריה:דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות]]