הצגת המקור של הדף "בדיקת אולטרה סאונד רפואית"

[[קובץ:Sonographer doing pediatric echocardiography.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בדיקת אולטרה סאונד של הלב ([[אקוקרדיוגרפיה|אקו-קרדיוגרפיה]]) אצל תינוק.]]
[[קובץ:UltrasoundBPH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלפוחית שתן]] (במתאר פרפר שחור) ו[[הגדלה שפירה של הערמונית|ערמונית]] מוגדלת ב[[דימות רפואי|דימות]] [[אולטרה סאונד]]]]
[[קובץ:3dultrasound 20 weeks.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דימות אולטרה סאונד תלת־ממדית של עובר בשבוע ה-20 לחייו]]
[[קובץ:CarotidDoppler1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דימות רפואי|דימות]] אולטרה סאונד דופלר של [[עורק תרדמני]]]]
'''בדיקת אולטרה סאונד''' או '''בדיקה על-שמעית''' היא בדיקת [[דימות רפואי|דימות]] בעזרת [[אולטרה סאונד]] (על-שמע), המשמש בעיקר לדימות איברים פנימיים, גודלם, המבנה שלהם ופגיעות בהם.

בדיקות אולטרה סאונד נמצאות בשימוש נרחב ב[[רפואה]], בעיקר ב[[גסטרואנטרולוגיה]] (רפואת הקיבה והמעיים), [[קרדיולוגיה]] (רפואת לב), [[גינקולוגיה]] (רפואת נשים) ו[[מיילדות|מיילדוּת]], [[אורולוגיה]] (רפואת דרכי השתן), [[אנדוקרינולוגיה]] (רפואת מערכת ההפרשה וההורמונים) ו[[אורתופדיה]], ואף בתחום ההנדסי ב[[בדיקות לא הורסות]].

'''[[בדיקת אולטרסאונד דופלר|בדיקת אולטרה סאונד דופלר]]''' היא דימות של תנועה באיבר - בדיקה בעזרת אולטרה סאונד של זרימת דם לאיבר הנבדק, המתבסס על [[אפקט דופלר]]. לדוגמה: בדיקת דופלר של [[ציסטה]], או בדיקת דופלר של כלי דם באישה בהריון, הבודקת את זרימת הדם ב[[חבל הטבור]].

==עיקרון פעולת בדיקת האולטרה סאונד==
מכשיר האולטרה סאונד מבוסס על עיקרון בסיסי: ה[[הד]].

המכשיר מורכב מיחידת עיבוד ותצוגה וממתמר. המתמר ממיר [[אות (תקשורת)|אותות חשמליים]] ל[[גלי קול]] ואת גלי הקול שמוחזרים לאותות חשמליים.

במהלך הפעולה המתמר מפיק גלי קול בתדירות גבוהה הנעה בין 2 ל-15 MHz <ref>{{צ-מאמר|שם=Medical ultrasound imaging|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17092547|כתב עת=Progress in Biophysics and Molecular Biology|שנת הוצאה=2007-01|עמ=153–165|כרך=93|doi=10.1016/j.pbiomolbio.2006.07.025|מחבר=Jørgen Arendt Jensen}}</ref>, על ידי הזרמת זרם חשמלי דרך קריסטלים [[פיאזואלקטריות|פיאזואלקטרים]]. גלי קול אלה הם סוג של אנרגיה לא-מייננת, למרות זאת הם יכולים לייצר אפקטים מכנים ותרמיים משמעותיים, התלויים בעיקר ב[[תדירות]], עוצמה, משך החשיפה וסוג הרקמה המוקרנת. בניגוד לאוויר, המים מהווים מוליך טוב לאנרגיית האולטרה סאונד, לכן בתווך שבין הגוף והמתמר נהוג למרוח חומר צימוד העשוי בעיקרו ממים.

במעבר הגלים ברקמות ותווכים שונים בגוף, אנרגיית הגלים מוחזרת למתמר אשר משמש כעת לקליטת אנרגיה זו ועל ידי אפקט [[פיאזואלקטריות|פיאזואלקטרי]] הופכי נוצר האות החשמלי <ref>{{צ-מאמר|שם=Ultrasound imaging in research and clinical medicine|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23897593|כתב עת=Birth Defects Research. Part C, Embryo Today: Reviews|שנת הוצאה=2013-06|עמ=83–92|כרך=99|doi=10.1002/bdrc.21032|מחבר=Michael A. Schellpfeffer}}</ref> .

האותות החשמליים עוברים אל יחידת העיבוד והתצוגה. יחידת העיבוד והתצוגה מתרגמת בעזרת [[תוכנת מחשב]] את האותות החשמליים לתמונה הנראית לנו במסך.

עיבוד המידע שמתקבל מהמתמר מתבסס על העובדה כי כאשר החומר מוצק יותר, כלומר החלקיקים מסודרים בצורה דחוסה יותר, כך גלי הקול יתקשו לעבור דרכו ותהיה החזרה גדולה יותר. לעומת זאת, נוזלים מוליכים טוב יותר את גלי האולטרה סאונד ולכן תהיה מהם פחות החזרה. כתוצאה מכך, בתמונה שמתקבלת רואים את הנוזלים בצבע שחור לעומת עצמות ואבנים המייצרים תמונה בגוון בהיר יותר <ref>{{צ-ספר|שם=Practical guide to emergency ultrasound|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/61295792|מו"ל=Lippincott Williams & Wilkins|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=Philadelphia, Pa.|ISBN=0-7817-7858-1|oclc=61295792}}</ref>.

מכשירי אולטרה סאונד מנוצלים גם למחקרים [[אלסטוגרפיה|אלסטוגרפיים]] של הרקמות.

=== צל אקוסטי ===
צל אקוסטי היא הפרעה בבדיקת האולטרה סאונד אשר מתרחשת כאשר גל האולטרה סאונד חוצה את הגבול שבין שני תווכים העשויים מחומרים שונים. במצב זה, הגל מוחזר כמעט באופן מלא כך שהחלק הנמצא מעבר לגבול מוחשך ולמעשה לא מתקבל מידע אנטומי בחלק זה. צל אקוסטי יכול להתרחש במעבר בין אוויר-רקמה, רקמה-עצם, רקמה-פצע. צל זה יכול לעזור בזיהוי אבני מרה או רמות עמוד השדרה <ref>{{צ-מאמר|שם=Acoustic Shadow Detection: Study and Statistics of B-Mode and Radiofrequency Data|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31101443|כתב עת=Ultrasound in Medicine & Biology|שנת הוצאה=08 2019|עמ=2248–2257|כרך=45|doi=10.1016/j.ultrasmedbio.2019.04.001|מחבר=Ricky Hu, Rohit Singla, Farah Deeba, Robert N. Rohling}}</ref>.

== שליטה על גלי האולטרה סאונד ==
ישנן מספר שיטות שונות אשר שולטות על האופן בו גלי האולטרה סאונד ייפלטו מהמתמר. פליטה של הגלים יכולה להיות בצורה רציפה או לסירוגין. בפליטה רציפה נעשה שימוש במצב של אולטרה סאונד דופלר, בזמן שפליטה לסירוגין נעשית במצב (B (Brightness שנחשב לנפוץ ביותר <ref>{{צ-מאמר|שם=Clinical ultrasound physics|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22090745|כתב עת=Journal of Emergencies, Trauma, and Shock|שנת הוצאה=2011-10|עמ=501–503|כרך=4|doi=10.4103/0974-2700.86646|מחבר=Fikri M. Abu-Zidan, Ashraf F. Hefny, Peter Corr}}</ref>.

שינוי תדירות גלי האולטרה סאונד תאפשר שליטה על חדירתם והרזולוציה של התמונה המתקבלת. ככל שהתדירות תהיה גבוהה יותר, ה[[רזולוציה]] תהיה טובה יותר אך עומק החדירה יקטן, וההפך עבור תדירות נמוכה יותר. לכן, עבור נבדקים בעלי עודף משקל ואיברים פנימיים (עמוקים) נעשה שימוש בתדרים נמוכים, ועבור בדיקה שיטחית בתדרים גבוהים <ref>{{צ-מאמר|שם=AAPM/RSNA physics tutorial for residents. Topics in US: B-mode US: basic concepts and new technology|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12853678|כתב עת=Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc|שנת הוצאה=2003-07|עמ=1019–1033|כרך=23|doi=10.1148/rg.234035034|מחבר=Nicholas J. Hangiandreou}}</ref>.

==יתרונות הדמיה באמצעות אולטרה סאונד==
*הדמיה טובה של [[שריר]]ים ושל [[רקמת תאים|רקמות רכות]]; שימושי במיוחד להתווית נקודות המפגש בין מוצקים לחללים מלאי נוזלים.
*התמונות הן "בשידור חי", כך שהמפעיל יכול לבחור באופן דינמי את החתך המתאים ביותר לבדיקה ולאיתור שינויים, מה שבמקרים רבים מאפשר [[דיאגנוזה]] מהירה.
*מראה את המבנה כמו גם את היבטים מסוימים של תפקוד האיברים.
*הבדיקה לרוב איננה בדיקה פולשנית, ולא גורמת כל תופעות לוואי אצל הנבדק.
* למעט צום בחלק מהדמיות האולטרה סאונד, אין צורך בכל הכנות נוספות כמו בבדיקות אחרות, בהן יש צורך לבלוע חומר מסוים או לקבל זריקת טשטוש.
*הבדיקה עצמה גורמת אי-נוחות לנבדק רק לעיתים נדירות.
*ציוד הבדיקה נפוץ מאוד וגמיש יחסית; ניתן לבצע בדיקות בצד המיטה.
*צוות הבדיקה יכול ברוב המקרים לכלול רק אדם אחד (רופא או טכנאי).

==חסרונות הדמיה באמצעות אולטרה סאונד==
*אולטרה סאונד לא יכול לחדור דרך [[עצם (אנטומיה)|עצמות]], ומתפקד גרוע כאשר יש גז במרווח שבין המתמר לבין האיבר הנבדק (עקב כך מורחים על אזור הבדיקה ג'ל או נוזל צימוד שיימנע חדירת אוויר בין האזור הנבדק לגשיש הבדיקה). כך למשל, גם כאשר יש גזים ב[[מערכת העיכול]] הם עלולים להפריע לבדיקת אולטרה סאונד של הלבלב.
*גם ללא עצמות או אוויר, עומק החדירה של אולטרה סאונד מוגבל, מה שמקשה על בדיקת איברים הרחוקים מפני הגוף, בעיקר אצל חולים שמנים במיוחד.
*השיטה תלויה במפעיל. נדרשת מידה רבה של כישרון כמו גם ניסיון רב כדי להפיק הדמיות באיכות טובה ולבצע אבחונים מדויקים.
*בין 80% ל-90% מטכנאי האולטרה סאונד חווים בעיות בשרירי השלד הקשורות באופן ביצוע הבדיקה <ref>{{צ-מאמר|שם=Work-related musculoskeletal disorders in ultrasound: Can you reduce risk?|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27433262|כתב עת=Ultrasound (Leeds, England)|שנת הוצאה=2015-11|עמ=224–230|כרך=23|doi=10.1177/1742271X15593575|מחבר=Gill Harrison, Allison Harris}}</ref>.

==היסטוריה==

הדמיה באמצעות אולטרה סאונד הומצאה ב-[[1953]] ב[[אוניברסיטת לונד]] על ידי הקרדיולוג [[אינגה אדלר|אינגֶה אדלר]] ו[[קרל הלמוט הרץ]] (בנו של חתן פרס נובל [[גוסטב הרץ|גוסטב לודוויג הרץ]]), שהיה סטודנט בלימודי מוסמכים במחלקה ל[[פיזיקה גרעינית]].

אדלר שאל את הרץ אם ניתן יהיה להשתמש ב[[מכ"ם]] כדי להתבונן אל תוך גוף האדם, אך הרץ אמר שהדבר אינו אפשרי. עם זאת, הוסיף, אולי ניתן לעשות זאת בתדרים על-קוליים. הרץ הכיר מכשירים שאפשרו בדיקת חומרים בעזרת תדרים על-קוליים, ויחדיו הם פתחו את הרעיון להשתמש בשיטה זו ברפואה.

המדידה המוצלחת הראשונה של פעילות לב התבצעה ב-[[29 באוקטובר]] [[1953]], בעזרת מכשיר שהושאל מחברה לבניית אוניות. ב-[[16 בדצמבר]] באותה השנה, השתמשו בשיטה לביצוע סריקה אולטרה סונית של המוח. בדיקות המיילדוּת הראשונות התבצעו ב[[סקוטלנד]] באמצע שנות ה-60{{הערה|{{דבר||מצלמת־קול לקביעת הריון|19660726|78}}}}.

==ראו גם==
*[[בדיקת אולטרה סאונד להריון]]
*[[אקוקרדיוגרפיה]]
*[[סונולוגיה]]
*[[אולטראסאונד אנדוסקופי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Medical ultrasound|שם ויקישיתוף=אולטרה סאונד רפואי}}
* {{הערוץ האקדמי|ד"ר יורם אגמון|אקו קרדיוגרפיה – דרכי הדמיה חדשות לבחינת הלב - וידאו|1378|13 בנובמבר 2008}}
* [http://www.skirot-guide.com/2010/12/05/ultrasound/ אולטראסאונד ושימושיו] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20101222031041/http://www.skirot-guide.com/2010/12/05/ultrasound/ |date=2010-12-22 }} - מאמר מתוך אתר סקירת מערכות - המדריך להורים.
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560829105171|אולטרסאונד}}

<br />

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{בדיקות לא הורסות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אולטרה סאונד|*]]
[[קטגוריה:פיזיקה רפואית]]