בית הכנסת באוסטיה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת, אתר ארכאולוגי  |
| כתובת |
אוסטיה |
| מיקום |
עיריית רומא |
| מדינה |
איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות רומית |
| קואורדינטות | 41°44′56″N 12°17′19″E / 41.74888889°N 12.28861111°E |
 | |
  | |
באוסטיה העתיקה לחוף ימה של רומא נמצאו שרידי עתיקות של בית כנסת. בית הכנסת אינו פונה לירושלים ונראה שהוא נבנה לפני חורבן בית המקדש. בית הכנסת הזה הוא העתיק ביותר באיטליה (שני לו בקדמותו הוא בית הכנסת בבובה מרינה שראשיתו במאה ה-4). המבנה שוחזר לרמתו מהמאה ה-4, והוא כלול במסלול הביקורים בעיר העתיקה של אוסטיה.
העיר העתיקה שכנה בשפך נהר הטיבר, בו נסעו ספינות עד העיר רומא. היישוב באוסטיה הוקם בתחילה לצורכי הגנה ובמשך הזמן הפך להיות נמל חשוב - נמלה של בירת האימפריה הרומית. קלאודיוס קיסר הרחיב את נמלה לפי תוכניות שהכין יוליוס קיסר וקבע שמחיר הפריקה של החיטה לאוכלוסיית העיר, אשר הובא ממצרים יהיה תחת בקורת הממשל. גם שאר צרכיה של המטרופולין הגדולה בעולם עברו דרך נמלה של אוסטיה. מניחים כי אוכלוסיית העיר הגיעה ל-60,000 תושבים. במאה ה-3 ירדה מגדולתה ובמאה ה-9 ננטשה. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיה והיום המקום פתוח לציבור הרחב.
בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרידי בית הכנסת התגלו בשנת 1961 בקצה העיר ליד רצועת החוף. בית הכנסת היה בנוי בחלק מבודד של העיר, בסופו של הרחוב הראשי של העיר בעידן העתיק, ה"דקומאנוס" (Decumanus). שרידי בית הכנסת התגלו בעת סלילת הכביש לנמל התעופה של רומא, פיומיצ'ינו (Fiumicino). לא הייתה הפתעה רבה במציאת שרידיו, שכן היה סביר למדי כי בעיר הנמל הרומאית, אליה הגיע המסחר מהמזרח התיכון, יהיו סוחרים יהודיים, בייחוד מעיר הנמל המצרית אלכסנדריה, בה הייתה קהילה יהודית גדולה.
בית הכנסת נחפר ושוחזר. המבנה זוהה כבית כנסת לאור גילוי תבליט מנורה החצוב בקורת הגג, עששיות לשמן עם מוטיב זהה (המצויות במוזיאון המקומי), ורישום שנמצא, המעיד על יוצר ארון הקודש. בית הכנסת במצבו הנוכחי הוא שיחזור דמותו במאה ה-4. אולם המבנה הוקם במאה ה-1. התיארוך התבסס על קיר באתר, ובו לבנים מעוצבות בצורת מעוין מטוף הממלאות את הקיר, הנראה כמ "רשת דיג" (opus reticulatum). שיטת בנייה שהייתה נהוגה בימי קלאודיוס קיסר (41–54).[1] כיוון בית הכנסת אינו לירושלים ולכן ההשערה היא שהוא נבנה לפני חורבן הבית. ליד מבנה בית הכנסת נמצא אולם ששימש ללימודים וכן מטבח. בכניסה נמצא באר מים.
מול הכניסה נראים עמודים קטנים וגמלון קטן מעליהם (aedicula) ששימש לארון הקודש. כתובת שנמצאה מספרת כי המבנה החליף מבנה מעץ שנתרם במאה ה-2 ומאז הוחלף פעם נוספת במאה ה-3. על ידי מינדוס פאוסטוס (Mindus Faustus)[2].
התבליט של המנורה, כולל משני צידי בסיס המנורה תבליטי: לולב, אתרוג ושופר. מיקומו של התבליט הוא חריג: הוא נמצא בצד התחתון של משקוף אחד העמודים של "האדיקולה". אולי מכאן ניתן להסיק כי זהו שימוש משני של המשקוף וקורת המשקוף או הגג היא מתקופה קדומה יותר.
-
בית הכנסת -
בית הכנסת -
רצפת בית הכנסת; פסיפס בדגם קשר שלמה -
רצפת בית הכנסת
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Harry J. Leon, The Jews of Ancient Rome ,Philadelphia, 1960
- B. Migliau and M. Procaccia, Lazio Jewish Itineraries , Marsilio Regione Lazio, 2001.
