הצגת המקור של הדף "בית שאן"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/9200|1|
|שם=בית שאן
|סמל=[[קובץ:BeitShean.png|170px]]{{ש}}[[קובץ:Bet Shean COA.png|170px]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:PikiWiki Israel 2382 Geography of Israel בית שאן.JPG|250px]]
|כתובית=הגן הלאומי בבית שאן
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר= [[נועם ג'ומעה]]
|אתר אינטרנט=[https://bet-shean.org.il/ bet-shean.org.il]}}
'''בֵּית שְׁאָן''' היא [[עיר]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], ב[[עמק בית שאן]], ממזרח ל[[עמק יזרעאל]], ממוקמת על [[כביש 90]], כ־25 קילומטרים מדרום ל[[הכנרת|כנרת]].

בית שאן היא אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל. ב[[בית שאן העתיקה|תל בית שאן]] נתגלו ממצאים החל מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]]. ב[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]], עת [[כנען]] נעשתה חלק מ[[האימפריה המצרית]], בית שאן שימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי של השלטון המצרי. לפי [[תנ"ך|המקרא]], בימי [[שאול]] הייתה זו עיר כנענית, ובהמשך היא שולבה ב[[ממלכת ישראל]].

ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], בית שאן נודעה גם בשם סקיתופוליס. לאחר [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הכיבוש הרומי]], סקיתופוליס קיבלה מעמד אוטונומי ונעשתה לעיר המובילה מבין ערי ה[[דקאפוליס]]. ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], בית שאן שימשה כבירת פרובינקיית [[פלשתינה סקונדה]]. בית שאן אז הייתה מרכז עירוני גדול ומונומנטלי, והתגוררו בה [[נצרות|נוצרים]], [[פגניות|פגאנים]], [[יהודים]] ו[[שומרונים]]. לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], ולאחר סדרה של [[רעידות אדמה באזור הלבנט|רעידות אדמה]] (בייחוד [[רעש שביעית]], בשנת 749), העיר ירדה מגדולתה ונעשתה לעיר שדה בינונית בגודלה.<ref name=":1">{{Cite web|title=Bet Sheʾan {{!}} Israel {{!}} Britannica|url=https://www.britannica.com/place/Bet-Shean|access-date=2022-06-29|website=www.britannica.com|language=en}}</ref><ref>{{Cite journal|last=אבני|first=גדעון|date=2014|title=התעצמות ודעיכה: תהליכי שינוי בערי ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה|trans-title=Intensification and abatement: processes of change in the cities of Palestine during the early Muslim period|journal=קתדרה|language=Hebrew|issue=153|pages=42-43}}</ref>

בית שאן נודעה ב[[ימי הביניים]] כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, שבה שדות [[אורז]] וקני סוכר, מטעי תמרים, כרמי זית וכרמי גפן. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] אמר עליה [[ריש לקיש]]: {{ציטוטון|גן עדן... אם בארץ ישראל הוא – בית שאן פִתחוֹ}}{{הערה|{{בבלי|עירובין|יט|א|ללא=שם}}}}, והסביר [[רש"י]]: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל".

המועצה המקומית החדשה נוסדה בחודש יוני [[1949]] ונקראה בית שאן. רוב האוכלוסייה ה[[ערביי ארץ ישראל|ערבית]] עזבה קודם לקרבות [[מלחמת העצמאות]] ובמהלכם ומיעוטה פונה לאחריהם, בעיקר ל[[נצרת]]. [[שטח שיפוט|שטח השיפוט]] שלה הוא 7.1 קמ"ר, והיא הוכרזה כעיר בשנת [[1999]].

==אטימולוגיה==
שם העיר עבר גלגולים רבים, בין השאר נקראה "אשאן", "בֵּית שָׁן", "ביישן" ו"ביסאן". נקראת, ככל הנראה, על שם האל שאן, שיושביה הקדומים הקימו לו בה מקדש{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = [[עמנואל הראובני]]|שם = לקסיקון ארץ ישראל|מו"ל = משרד החינוך ומטח|שנת הוצאה = 2010}}}}.

ב[[יוונית]] נקראה העיר '''Σκυθόπολις''' (סְקִיתוֹפּוֹלִיס){{הערה|לפי מאמר של [[אברהם יעקב ברור|פרופ' ברור]] צריך '''לכת'''וב בכ"ף בגלל שזה קשור לעם עתיק ששמו בתנ"ך, ''''סֻכִּיִּים',''' (בית מקרא, שנה י"ג, חוברת ל"ב, עמוד 127, תשרי תשכ"ח).}} – על שם יושביה, ה[[סקיתים]], ופוליס שמשמעותה עיר ביוונית.

ב[[ערבית]] שם העיר הוא '''بيسان''' (בִּיסַאן).
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|העיר העתיקה של בית שאן}}

===בעת העתיקה===
[[קובץ:Israel BeitShean3 tango7174.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[תיאטרון]] ה[[האימפריה הרומית|רומי]] בן 7,000 המושבים שהוקם בעיר בשלהי המאה השנייה לספירה]]
בית שאן היא אחת הערים העתיקות ב[[ארץ ישראל]], ראשיתה לפני כ-7,000 שנה. ממוקמת על [[דרך הים]] שהייתה בין [[מצרים]] ל[[מסופוטמיה]]. מיקומה אסטרטגי, בבקעת בית שאן, על מקום המפגש בין [[בקעת הירדן]] לעמק יזרעאל, והיא יושבת גם על הציר הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[טבריה]], ועל הציר הראשי שמוביל מהבקעה אל [[הים התיכון]], שהוא למעשה תחילתו של [[העתק]] משנה של [[הבקע הסורי-אפריקני]]. גדולתו ופוריותו של [[עמק]] בית שאן הם בשפע המים, בהם מעיינות גדולים הנובעים לרגלי [[הר הגלבוע]].

תחילת היישוב הייתה בשתי נקודות מרכזיות: תל בית שאן, המתנשא מעל [[גן לאומי בית שאן|חורבות העיר הרומית]], ובתל אצטבה, מצפון לתל בית שאן.

העיר מוזכרת בתנ"ך כמה פעמים. ב[[כתבי המארות]] מוזכרת בכתיב "אסאן"{{הערה|שם=:0}}. נזכרה ברשימת כיבושיו של [[תחותמס השלישי]] במסעו לארץ ישראל במאה ה-15 לפנה"ס (1468 לפנה"ס). מאז ועד המאה ה-12 לפנה"ס הייתה העיר בשלטון [[מצרים העתיקה|מצרי]], ונמצאו בה שרידים של בית מושל מצרי, ששימש ככל הנראה רצף של מספר מושלים. בזמן כמה מהם הייתה העיר מרכז שלטוני של כל האזור. בעיר נמצא פסל של [[רעמסס השלישי]]. וכן שתי מצבות ניצחון מימיו של [[סתי הראשון]]. מצבות אלה מעידות שכבר במסעו הראשון עבר דרך בית שאן והשליט בהן סדר. בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית נודעה העיר בשם Nysa (ניסה) או Scythopolis (סקיתופוליס){{הערה|שם=:0}}.

===תקופת המקרא===
ב[[תנ"ך]] מוזכרת בית שאן כבר בכניסת בני ישראל לארץ ישראל. כפי המסופר ב[[ספר יהושע]], היא הייתה בנחלת [[שבט מנשה]], אשר לא יכול לכובשה, בגלל רכב הברזל אשר ל[[כנענים|כנעני]] יושב העיר. בתקופת [[שאול]] המלך מסופר כי לאחר ש[[המלחמה בגלבוע|צבא ישראל נוצח בגלבוע]] בידי ה[[פלשתים]], שמו את גווייתו וגוויות בניו על חומת העיר בית שאן: {{ציטוטון|וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|לא|י}}.}} (משם עצמותיהם הועברו ל[[יבש גלעד]]).

לפי סיפור המקרא, העיר נכללה בתחום הנציבויות של [[שלמה המלך]], לאחר שנכבשה על ידי [[דוד המלך]]. כמו כן היא נזכרת ברשימת הערים הכבושות לאחר מסע [[שושנק הראשון|שישק]] לארץ ישראל, בימיו של [[רחבעם]] (925 לפנה"ס).

ב[[תקופת בית שני]] הייתה בית שאן עיר מעורבת שבה גרו [[יהודים]] שקראו לה '''ביישן''', ו[[יוונים]] שקראו לה '''סקיתופוליס''' ("עיר הסקיתים"). לדברי [[מיכאל אבי-יונה]], היא נקראה כך על שם [[שכיר חרב|שכירי הצבא]] ה[[סקיתים]] שהושיבו שם המלכים ל[[בית תלמי]]{{הערה|1=[[האנציקלופדיה העברית]], ע' סקיתים, [[חיים תדמור]]}}.

בתקופה ההלניסטית הייתה בית שאן אחת מערי הד'קאפוליס. היא נחרבה בידי אריסטובלוס ואנטיגונוס, בניו של יוחנן הורקנוס. כיבוש העיר היה, לפי מגילות תענית, ליום חג ליהודים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף בן מתתיהו (תרגום מיוונית ליזה אולמן)|שם=[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]]|מו"ל=כרמל|שנת הוצאה=2012|עמ=98 (ספר ראשון 65{{הבהרה|האם זאת פסקה 65 במספור המסורתי?}})}}</ref>

===התקופה הרומית===
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=מדעי הרוח}}
במהלך [[המרד הגדול]] (66–70 לספירה) שיתפו היהודים המקומיים פעולה עם שכניהם היוונים ונלחמו נגד אחיהם המורדים היהודים. לאחר שהצליחו להרחיק את המורדים היהודים לאות 'תודה' משכניהם היוונים נטבחו תושבי העיר היהודים על ידי שכניהם הנכרים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף בן מתתיהו (תרגום מיוונית ליזה אולמן)|שם=[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]]|מו"ל=כרמל|שנת הוצאה=2012|עמ=281–282 (ספר 2, 466–476{{הבהרה|האם אלה הפסקאות במספור המסורתי?}})}}</ref> ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] כונתה [[גן לאומי בית שאן|העיר]] "ניסה סקיתופוליס", על-שם ניסה, שהייתה ב[[מיתולוגיה]] היוונית האומנת של [[דיוניסוס]], אל ה[[יין]] והפריון ופטרונה של בית שאן.
אולם ייתכן כי זהו שם ששייך ל[[בית סלאוקוס|שושלת סלאוקוס]], משום שהייתה נסיכה סלאוקית בשם זה{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך 3, חלק א: ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, עמ' 85.}}.
העיר הייתה הבירה של ברית עשר הערים (ה[[דקאפוליס]]) בראשית התקופה הרומית, אף על פי ששאר הערים היו ב[[עבר הירדן המזרחי]].

בראשית [[המאה ה-3]] לספירה פטר [[רבי יהודה הנשיא]] את הקהילה היהודית בעיר מ[[מצוות התלויות בארץ]], מאחר שהעיר לא נכבשה שנית בידי [[עולי בבל]] ואין לה דיני קדושת הארץ לעניין מעשרות{{הערה|{{בבלי|חולין|ו|א}}}}. ב[[משנה]]{{הערה|{{משנה|עבודה זרה|א|ד}}}} מוזכרות חנויות מעוטרות בעבודה זרה שהיו בבית שאן. משם ניתן להבין כי התקיימה בעיר [[עבודה זרה]] לפני תחילת המאה ה-3, בה נחתמה המשנה.

===התקופה הביזנטית וימי הביניים===
בית שאן הייתה עיר נוצרית חשובה ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], באותה תקופה העיר נקראה סקיתופוליס.
ברעידת אדמה בשנת 363 נהרסו מבנים בעיר, בהם ה[[בזיליקה]] הרומית. בשנת [[409]] חולקה הארץ לשלוש [[פרובינקיה רומית|פרובינקיות]], וסקיתופוליס נבחרה לבירת ה[[פרובינקיה פלשתינה השנייה]]. במהלך כל התקופה הרומית-ביזנטית הייתה סקיתופוליס עיר מפוארת עם מבני ציבור, [[בית מרחץ|בתי מרחץ]], מתקני שעשועים, שווקים, [[נימפאום|נימפאונים]], שערים מונומנטליים ורחובות מרכזיים צולבים ([[קארדו]] ו[[דקומאנוס]]). בעיר היה [[בית כנסת]] עם [[פסיפס]] מרשים שנחשף בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], ומקדשים אליליים גדולים שהפכו אחר כך לכנסיות. ב-2010 נחשף בית כנסת שומרוני שנבנה ככל הנראה בסוף המאה החמישית לספירה{{הערה|{{ynet|ynet|בית כנסת שומרוני בן 1,500 שנה נחשף בבית שאן|3957041|20 בספטמבר 2010}}}}.

[[קובץ:Israel Museum Beth Shean Synagogue mosaic floor.jpg|ממוזער|ימין|240px|רצפת [[פסיפס]] של אחד מ[[בית כנסת|בתי הכנסת]] מ[[תקופת התלמוד]] שנתגלו בעיר, ובו סמלים [[יהדות|יהודיים]] רבים]]
רוב מבני העיר נהרסו ב[[רעידת אדמה|רעידות האדמה]] בשנת 659/60 וברעידה [[רעש שביעית|שאירעה בשנת 749]], לאחריה הפכה לעיירה קטנה תחת השם הערבי '''ביסאן'''.

בית שאן נכבשה על ידי [[טנקרד, נסיך הגליל|טנקרד]] (1072 – 1112) ב[[מסע הצלב הראשון]] בשנת [[1099]], אך היא מעולם לא בוּצרה. למרות זאת הוקמה בה מצודה בחלקו המזרחי של ה[[היפודרום]] הרומי הנטוש. גם התל כנראה יושב בתקופה זו. בית שאן עמדה במתקפה הראשונה של [[צלאח א-דין]] ב-1182, אך מקץ שנה נפלה ונהרסה כליל בידיו. העיר נבנתה מחדש בשנת 1192, ועִז א-דין אֻסאמה אלצאלח מונה למושלה. ב-1217, הרסו הצלבנים את העיר שוב ב[[מסע הצלב החמישי]] בראשות [[אנדראש השני, מלך הונגריה|אנדראש השני]], מלך [[הונגריה]]. הקטע האחרון של [[קרב עין ג'אלות]] (1260) בין ה[[מונגולים]] ל[[ממלוכים]] התרחש בבית שאן. בית שאן שוקמה מהריסותיה שוב באמצע [[המאה ה-13]], כאשר מדי פעם התנפלו עליה המונגולים או הצלבנים. בד בבד, חשיבותהּ הלכה ועלתה עם תזוזת החזית המונגולית-ממלוכית צפונה לסוריה, והיותה תחנה בדרך הראשית (דרך הדואר) המחברת בין סוריה ומצרים. ב-1260 הפכה בית שאן לבירת אחת הנפות של מחוז דמשק, כאשר באותה עת נבנתה בה אכסניית-השיירות של האמיר סלאר (שכונתה "ח'אן אל-אחמר"), ליד השכונה הסמוכה למסילת הברזל דהיום.

במאה ה-14 חייתה בעיר [[קהילה יהודית]] קטנה. ר' [[אשתורי הפרחי]] (1313 והלאה) כותב בספרו "[[כפתור ופרח]]" מדוע בחר בבית שאן כמקום מגוריו: {{ציטוטון|בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ). עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). '''הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה'''{{הערה|על משקל האמור ב[[שיר השירים]]}}, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי. יושבת על מים רבים, [[ארץ חמדה]] מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה.}}

=== התקופה העות'מאנית ===
[[קובץ:12בית שאן.jpg|ממוזער|מתחם הסראיה, בית הממשל הטורקי בבית שאן]]

במשך רוב ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] הייתה העיר כפר נידח וחרב. במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] נערכו מספר פעולות שיקום ושיפור במרחב כולו, העיר הוכרזה עיר מחוז, נבנו בה מספר מבני ממשל (חלקם קיימים עד היום), נוסדו בעיר שווקים ומונה נציב לאזור.

במהלך המאה ה-19 הגיעו לאזור בית שאן בדווים ומהגרים מצרים. הם הצרו והציקו לשאר המתיישבים המקוריים שהיו באזור עוד לפני כן. ב-1876 עלה [[עבדול חמיד השני]] על כס הסולטנות ב[[טורקיה]]: הוא עשה סדר ברישום הקרקעות, גירש אנשים שלא עיבדו את האדמה והעלו לו מס יובלים, והגדיר את האדמות הלא מעובדות כ[[רישום זכויות במקרקעין בישראל#הגדרת סוגי הקרקעות|ג'יפתליק]] - אדמות ששייכות לסולטנות. בנוסף שיפץ הסולטן את [[גשר שייח' חוסיין|גשר שיח' חוסיין]], שיפר את מצב הביטחון והשקיע בתשתיות, איפשר התיישבות קבע וגירש חלק מהבדווים. דברים אלו שיפרו את מצב הביטחון וההתיישבות ב[[עמק בית שאן]] ובה עצמה, והיישוב החל לצמוח. בעשור האחרון של המאה ה-19 מגיעים לעיירה הקטנה גם ראשוני המתיישבים היהודים. המיזם המשמעותי ביותר בעיר, היה [[תחנת הרכבת בית שאן (הישנה)|תחנה]] על תוואי [[רכבת העמק]], שנחנכה ב-1904, ופעלה עד [[ליל הגשרים]] ב-1948, אז פסקה פעולת הקו.

כתוצאה מפעילות השיקום, החלה זרימת אוכלוסייה אזרחית ליישוב הקטן, שמנה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] 2,000 נפש, והוא זכה למעמד של עירייה.

עד היום פזורים בבית שאן כמה עשרות מבנים מהתקופה המנדטורית. בתקופה העות'מאנית הבתים היו עשויים מחומר, ולרוב לא נותר מהם כמעט דבר.<!-- (על פי: בית שאן המחודשת בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת השלטון הבריטי. מאת: רינת מירז-בן נון וגדעון ביגר)
http://hevra.haifa.ac.il/~ofakim/pdf/7.%20מירז%20ביגר.pdf -->

===המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות===
[[קובץ:Mosque of Bethshean.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מסגד עומרי בביסאן (בית שאן), שנת 1925 לערך]]
בימי [[המנדט הבריטי]] הייתה ביסאן עיירה [[ערביי ארץ ישראל|ערבית]]. בעיר הערבית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369496|הכותב=|כותרת=מפת בית שאן|אתר=הוכנה ע"י מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1929}}}} שהו בשיאה של הקהילה היהודית בתקופת המנדט, בין 200 ל-250 יהודים, היה להם נציג בעירייה, פעלה שם מרפאה מטעם [[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]] וגם בית ספר עברי.
במהלך [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] איימו הערבים בביסאן בפרעות על הקהילה היהודית.
המאורעות פרצו ב-[[19 באפריל]] [[1936]] ויומיים לאחר מכן פונו כל יהודי העיר.
היהודי היחיד שנותר בעיירה היה הרופא ד"ר [[יוסף להרס]]. הוא נרצח ביריות ב-[[26 בפברואר]] [[1937]].
על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] מנתה 5,180 תושבים{{הערה|נתוני סקר הכפרים המנדטורי 1945 שהתבסס על נתוני מפקד 1931}} ושימשה כבירת [[נפת ביסאן]] במחוז הגליל ([[1945]]).

בימי [[מלחמת העצמאות]] היו בעיר 6,000 תושבים{{הערה|שם=לידתה 148|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינית, 1947–1949''', עמ' 148.}}.
על פי [[תוכנית החלוקה]] יועדה העיר וסביבותיה להפוך לחלק מן המדינה היהודית. בחודש ינואר 1948 דווח כי [[הוועד הערבי העליון]] בראשות ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]] סיכל ניסיון של מנהיגי העיר הערבים ותושבי האזור היהודים להגיע ל"הסכם בלתי רשמי של הבלגה הדדית".
עמק בית שאן ובמרכזו ביסאן נתפס בעיני מטה "[[ההגנה]]" כאחד הנתיבים העיקריים דרכם צפוי צבא עבר הירדן לפלוש למדינה היהודית. ב-22 באפריל המליץ [[יגאל אלון]] לכבוש את העיר ולהניס את תושביה הערביים. תושבי היישובים היהודיים באזור ו[[יוסף ויץ]] הפעילו גם הם לחץ על מנהיגי היישוב וטענו כי צבא הלגיון נכנס לעיר ומחזק את ביצוריה{{הערה|שם=לידתה 148}}. בעקבות כך מסוף אפריל הוטל מצור חלקי על העיר ומשפחותיה האמידות – עלי אבו רבאח, שכשיר וג'מוס – החלו לעזוב ל[[עבר הירדן]]. בראשית מאי הורה [[הלגיון הערבי]] על פינוי נשים וילדים מהעיר{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינית, 1947–1949''', עמ' 149.}}.

בליל 11 במאי [[מבצע גדעון|כבשה]] מחלקה של "ההגנה" את תל בית שאן. בעקבות זאת, ב-12 במאי נכנעה העיר לחיילי "ההגנה"{{הערה|דוב ניר, יצחק כפכפי, בקעת בית־שאן: החבל ואתגריו על גבול המדבר, 1989, עמ' 111; ראו גם: {{דבר||בית שאן נכנעה לכוחות ההגנה|19480513|3}}; {{על המשמר||בית-שאן נכנעה|19480513|63}}}}. במהלך המשא ומתן על תנאי הכניעה ברחו יחידות צבא השחרור הערבי ומרבית תושבי העיר, רובם לעבר הירדן ומיעוטם ל[[ג'נין]]. בעיר נותרו בין 700 ל-1,500 איש. תחילה הוטל עליהם [[עוצר]] ו[[משטר צבאי]], אך קציני "ההגנה" באזור שחששו מהפלישה העתידית של צבאות ערב ומקיומו של ריכוז ערבי גדול בסמוך לחזית לחצו על פינוי הנותרים ובקשתם נענתה{{הערה|{{דבר|עזריה אלון|מי גורש איך ולמה|19780310|184}}}}. ב-14 או ב-15 במאי נשלחו רובם אל מעבר לירדן, וכ-250–300 תושבים, רובם ככל הנראה [[נוצרים]], הורשו להישאר עד ל-28 במאי, אז נאלצו לבחור בין יציאה לעבר הירדן או ל[[נצרת]]. רובם העדיפו את נצרת, ובאותו יום הוסעו לשם במשאיות של צה"ל. יציאת הערבים מהעיר, יחד עם לחץ מצד ה"הגנה", גרמו גם ליציאתם של הערבים הנותרים בעמק בית שאן{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינית, 1947–1949''', עמ' 63, 99, 150-148.}}.

===לאחר הקמת מדינת ישראל===
[[קובץ:PikiWiki Israel 11143 Farm.jpg|250px|ממוזער|הכניסה לחווה החקלאית בבית שאן]]

ביוני [[1949]] יושבה העיירה מחדש בשמה הקדום "בית שאן". ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]], במסגרת [[העלייה ההמונית]], הובאו אליה [[עולה חדש|עולים חדשים]] רבים מ[[יהדות עיראק|עיראק]], [[יהדות איראן|איראן]], [[יהדות רומניה|רומניה]] ו[[צפון אפריקה]]{{הערה|{{ישראל היום|אילן גטניו|אני הולך לבית שאן|573055|20 ביולי 2018}}}}.

במהלך [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן|מלחמת ההתשה]] סבלה העיר מהפגזות ירדניות ומהסתננויות של מחבלים משטח [[ירדן]]. באירועים אלו נהרגו ונפצעו תושבים רבים. בשנת 1974 חדרו מירדן מחבלים מ[[החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין]] וביצעו בעיר [[הפיגוע בבית שאן (1974)|פיגוע]] שגבה את חייהם של ארבעה מתושבי העיר, אירוע שהוביל להפגנות סוערות של התושבים.

בשנת [[1999]] הוכרזה בית שאן כ[[עיר]].

בנובמבר 2002 ביצעו שני מחבלי [[פת"ח]] שהגיעו מהכפר [[ג'לבון]] בשומרון [[הפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן|פיגוע טרור]] בסניף [[הליכוד]] בעיר. בפיגוע, שהתרחש בעיצומו של יום [[בחירות מקדימות|הבחירות הפנימיות]], נרצחו 6 אזרחים (5 מתוכם תושבי העיר) ונפצעו עשרות נוספים.

ביוני 2017 הופקדה תוכנית המתאר העירונית, במסגרתה יבנו כ-6,540 יחידות דיור, יוקמו כ-470 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר ויבנו גם כ-710 חדרי מלון. כמו כן צפויה הרחבת הגן הלאומי בעיר והקמת כניסה חדשה לכיוון מרכז העיר{{הערה|{{כלכליסט|ענת דניאלי|הופקדה תכנית מתאר שתכפיל את גודלה של בית שאן|3715046|13 ביוני 2017}}}}.

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/9200|2}}

זו העיר הקטנה ביותר בישראל מבחינת גודל האוכלוסייה; כמו כן היא היחידה שבה פחות מ־20,000 תושבים.[[קובץ:PikiWiki Israel 2318 Education in Israel בית הספר תחכמוני בית שאן שנות השישים.jpg|250px|ממוזער|בית ספר תחכמוני בבית שאן, שנות השישים]]
{{ציר זמן/אוכלוסייה|כותרת=להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:|מקסימום=20000|מספר גרפים=8|1955=6400|1961=9700|1972=11300|1983=12900|1995=14900|2005=16200|2011=16900|2013=17263|2019=18460}}

==תחבורה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 14982 רכבת העמק התחנה בבית שאן.jpg|ממוזער|[[תחנת הרכבת בית שאן (הישנה)|תחנת בית שאן]] של [[רכבת העמק]], 1939]]

[[כביש 90]], הכביש הארוך ביותר בישראל, חולף בתחומי העיר וחוצה אותה.

===רכבת===
בבית שאן הוקמה התחנה החמישית מבין שמונה התחנות המקוריות של [[מסילת הרכבת החיג'אזית]], שנקראה "ביסאן". במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות מסילת [[רכבת העמק]] שנבנתה על ידי העות'מאנים, אך התוכניות הבשילו לכדי ביצוע רק בראשית [[העשור השני של המאה ה-21]]. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה [[תחנת הרכבת בית שאן|תחנת הרכבת החדשה]] ו[[מסילת העמק]] החדשה שנבנתה בעקבות תוואי המסילה הישן, עם שינויים קלים. הרכבת מחברת בין [[חיפה]] ל[[עפולה]] ובית שאן{{הערה|{{וואלה|אלי אשכנזי|64 שנים אחרי שנסגרה: רכבת העמק שוב נוסעת על המסילה|3005408|16 באוקטובר 2016}}}}.

===אוטובוסים===
בעיר מופעלים קווי [[אוטובוס]] של חברת [[סופרבוס]], לאחר שהחברה נבחרה בשנת 2014 לפעול באשכול העמקים, והחליפה את חברת [[קווים]] שפעלה בעיר{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|סופרבוס מתאוששת: זכתה בהפעלת קווי תחבורה ציבורית בעמקים|1.2279104|25 במרץ 2014}}}}. בספטמבר 2017, לאחר עיכובים רבים{{הערה|{{NFC|אלי אלון|חלם בהקמת התחנה המרכזית בית שאן|0024-D-111343-00|2 במאי 2016}}}} נפתח [[מסוף בית שאן]] שמרכז את האטובוסים המגיעים לעיר.

==תיירות==
{{ערך מורחב|גן לאומי בית שאן}}
בשנת [[1990]] החל פרויקט חפירות יזומות מטעם [[משרד התיירות]], [[רשות הטבע והגנים]], [[קרן קיימת לישראל]], עיריית בית שאן ו[[רשות העתיקות]]. כ-1,500 דונם נחפרו וחשפו את שרידיה של העיר העתיקה שחרבה. במקביל לחפירות נערכו עבודת שימור, שחזור ופיתוח. במקום נחשפו [[תיאטרון רומי]], [[מקדש]]ים, מרכזי [[מסחר]] עתיקים, [[מרחצאות]], [[פסיפס]]ים ועוד.

[[קובץ:עתיקות בית שאן.JPG|ממוזער|ימין|250px|[[גן לאומי בית שאן]] מואר בלילה]]
ביולי [[2008]] נחנך פרויקט [[חיזיון אור-קולי]] בשם "לילות שאן". הפרויקט, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, הוא ייחודי מסוגו בארץ ובין הבודדים בעולם. המבקרים צופים בתחילה ב[[מופע אור-קולי]] המוקרן על הקירות החיצוניים של התיאטרון. לאחר מכן הם מסיירים במקומות המוארים באתר ובעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ([[הולוגרמה|הולוגרמות]], משחקי [[תאורה]], אמצעי המחשה קוליים) "מתעוררת העיר לתחיה" כך שניתן לתור במקום ולחוש את חוויית החיים הקדומים בעיר לפני שנחרבה, בשנת 749 לספירה. החיזיון מופעל בשעות הערב, מספר פעמים בשבוע, משך 9 חודשים בשנה. האתר בכלל, והמופע האור קולי בפרט, מושכים מדי שנה אלפי תיירים.
[[קובץ:בית הארחה בית שאן.jpg|ממוזער|200px|אכסניה ובית הארחה בית שאן]]
בסמוך ליציאה מהאתר הארכאולוגי נמצא מבנה ששימש את המושל והמשטרה הטורקית בתקופה שקדמה לתקופת [[המנדט הבריטי]]. המבנה שופץ והוסב ל[[מרכז מבקרים]] ומופעים. בסמוך הוקם בית הארחה מפואר המאפשר לינה במקום.

בשנת [[2013]] הוקם במתחם התיירותי "[[מוזיאון]] בית שאן", במבנה ששימש בעבר כבית הדואר, והוקם בשנת [[1937]].

אלמנט תיירותי נוסף הוא שפע ה[[מעיין|מעיינות]] הטבעיים הסובבים את העיר דוגמת [[גן השלושה]] (הסחנה), [[מעיין חרוד]], [[גני חוגה]], [[עין מודע]], [[עין שוקק]] ורבים נוספים. המעיינות, רובם ככולם, פתוחים לקהל הרחב, שופעי [[צל]] ומאפשרים טבילה ב[[מים]] צלולים וצוננים להתרעננות מה[[אקלים]] החם המאפיין את האזור.

מאז [[2012]], בימי חמישי של חודשי יולי ואוגוסט מתקיים בעיר פסטיבל אוכל, מוזיקה ותרבות הנקרא "סקיתומרקט" ומושך אליו אלפי מבקרים.

==חינוך ותרבות==
[[קובץ:PikiWiki Israel 11340 A student soldier.jpg|240px|ממוזער|בית החייל והסטודנט בבית שאן]]
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=מדעי הרוח}}
בשנת [[1958]] נחנך בית ספר מקיף [[אורט אמירים בית שאן]].
בשנת 1994 הוקמה ישיבה תיכונית בעיר.
בשנת 2014 הוקמה בעיר אולפנה תורנית לבנות.
בעיר מופעל המרכז לפיתוח ההון האנושי שהוקם והופעל בשנותיו הראשונות על ידי סגן ראש העיר לשעבר אל"ם (מיל') מוטי סויסה, במרכז מטפלים בנושאי חינוך, תעסוקה סיוע לעולים, תוכנית הכנה לשירות משמעותי ב[[צה"ל]] הכוללת אימוני כושר קרבי, [[מורשת קרב]], סדרות שטח וכדומה. בנוסף מרכזת המחלקה את תיאום פעילות הכנה לצה"ל ברמה העירונית יחד עם המרכז לפיתוח הון אנושי. פעילות המרכז בתחום הנוער הביאה לעליה בגיוס לצה"ל בקרב בני העיר שעמדה בשנת 2012 על 85.9%.{{מקור}}

בעיר פועל [[גרעין תורני]] בהכוונת הרב [[איתן צוקר]]. כמו כן קיימות בעיר [[ישיבת הסדר]] בראשות הרב [[שלמה שושן]], [[ישיבה תיכונית]] ו[[אולפנא]].

בעיר פועלות תנועות נוער: [[הצופים העבריים|צופים]], [[בני עקיבא]], [[הנוער העובד והלומד]], [[חוגי סיירות של קק"ל]], [[בית"ר]] ו[[השומר החדש]].

===חינוך מוזיקלי===
ה[[קונסרבטוריון]] העירוני בית שאן פועל בשיתוף עיריית בית שאן ו[[משרד החינוך]]. בקונסרבטוריון מועברים שיעורי נגינה פרטניים ב[[כלי נגינה]], תזמורות, מקהלות, הרכבים מוזיקליים ושיעורי תאוריה.

בקונסרבטוריון ישנה מקהלה הנקראת 'מקהלת הזמיר' המייצגת כל שנה את בית שאן בהופעה מיוחדת ביחד עם עוד מקהלות מישראל ו[[ארצות הברית]] בניו יורק בשיתוף [[הסוכנות היהודית]].

נכון לשנת 2020 זינק מספר התלמידים במאות אחוזים לעומת שנים עברו ותחום המוזיקה מהווה חלק מרכזי בחינוך המוזיקלי בעיר. פרויקט בית ספר מנגן פועל בבתי הספר היסודיים וכמו כן מורים מהקונסרבטריון העירוני מלמדים ומנחים הרכבים מוזיקליים בחטיבות הביניים ובתיכונים אורט "אמירים" ואורט "פסגות"{{הערה|"[http://www.bet-shean.org.il/הרכבים-מוסיקליים-ייצוגיים-לאורט-אמיר/ הרכבים מוזיקליים ייצוגיים לאורט "אמירים" ואורט "פסגות"]". ''bet-shean.org'', 14 במרץ 2018}}.

באוגוסט 2018 הסתיים ה[[שיפוץ]] במתחם [https://www.facebook.com/consbeitshean/ הקונסרבטוריון העירוני] בעלות של מיליון ש"ח ובנוסף הוקם [[אולפן הקלטות]] מקצועי{{הערה|יוסי וקנין, "[בית שאן: בית המוזיקה בעיר עובר שדרוג]". ''Mynet העמק'', 12 בדצמבר 2017}}.

בספטמבר 2019 הוקמה מגמת מוזיקה על אזורית, בית שאן- עמק המעיינות ביוזמת מנהל הקונסרבטוריון עומר גבאי ומנהל התיכון השש-שנתי אורי דויטש. המגמה מונה למעלה מ-20.{{מקור}}

מנהל הקונסרבטוריון העירוני החל משנת 2017 היה המוזיקאי [http://www.emeknews.co.il/עומר-גבאי-הוא-המנהל-החדש-של-בית-המוזיקה/ עומר גבאי]{{הערה|יניב אעידן, "[http://www.emeknews.co.il/עומר-גבאי-הוא-המנהל-החדש-של-בית-המוזיקה/ עומר גבאי הוא המנהל החדש של בית המוזיקה בבית שאן]". "עמק ניוז", 20 ביולי 2017}}{{הערה|[http://www.matnas-bs.org.il/designFiles/601506232787rand.JPG לוגו הקונסרבטוריון]}}, סיים את תפקידו ביולי 2020.

==ספורט==
לעיר [[קבוצת כדורגל]] בשם [[הפועל בית שאן]]. הקבוצה שיחקה ב[[ליגת העל בכדורגל]] למשך 5 עונות ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], במהלכן הגיעה להשגים גדולים וכן הייתה מעורבת ב[[משחק השרוכים]] השנוי במחלוקת. הקבוצה הונצחה בסרט התיעודי "[[בית שאן: סרט מלחמה]]". מאז ירדה ארבע ליגות בשמונה עונות, כאשר בסוף עונת [[2005]]–[[2006]] ירדה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] והתפרקה באוגוסט 2006{{הערה|שם=גדעון|{{nrg|גדעון אברהם|הפועל בית-שאן התפרקה|472/036|30 באוגוסט 2006|3|1}}}}.

בשנת 2010 הוגשה להתאחדות לכדורגל בקשה לרישום קבוצה חדשה בשם "הפועל בית שאן/[[מסילות]]", מגישי הבקשה רואים בכך את הקמתה מחדש של קבוצת הפועל בית שאן{{הערה|שם=גדעון}}.

קבוצת ה[[כדורסל]] היחידה בעיר, [[מכבי בית שאן]], משחקת ב[[ליגה ב' (כדורסל)|ליגה ב']] נכון לשנת 2014.

==עיריית בית שאן==
[[קובץ:בית-שאן-עירייה.JPG|240px|ממוזער|בית העירייה]]
[[קובץ:War memorial in Bet She'an.JPG|ממוזער|240px|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל, בתכנון האדריכל [[אל מנספלד]] (1960)]]

===ראשי המועצה המקומית===
*[[שלמה פדר]] 1949 - 1950
*[[נח מרדינגר]] 1950 - 1951
*[[משה בן יעקב (בית שאן)|משה בן יעקב]] 1951 - 1952
*[[דב אריאב]] 1952 - 1955
*[[אפרים דובק]] 1955 - 1963
*[[יצחק שמש]] 1963 - 1965
*[[יעקב מכלוף]] 1963 - 1970
*[[יעקב שריבום]] 1970 - 1973 - יושב-ראש [[ועדה קרואה]]
*[[יצחק קינן]] 1973 - 1982
*[[שלמה בן לולו]] 1983 - 1998

===ראשי העיר===
*[[פיני קבלו]] 1998 - 2003
*[[ז'קי לוי]] 2003 - 2013
*[[רפאל בן שטרית]] 2013 - 2018
*[[ז'קי לוי]] 2018 - 2024
*[[נועם ג'ומעה]] 2024

== סמל העיר ==
{{ערך מורחב|סמל העיר בית שאן}}
סמל העיר הנוכחי נבחר בשנת 1983 וכולל את המרכיבים הבאים:
*עץ התמר: העץ נפוץ מאוד בנוף הטבעי של בקעת בית שאן בזכות האקלים החם וריבוי המעיינות. התמר הוא גם הסמל של שבט מנשה.
*קווים מפותלים בצבע כחול: מסמל את שפע המים.
*[[מחתה]], [[שופר]] ו[[המנורה|מנורה]]: סמלים יהודיים שנמצאו ברצפת הפסיפס בבית הכנסת בתל אצטבה שבצפון העיר.
*תיאטרון רומי: התגלה בחפירות העיר העתיקה ומתוארך לסוף המאה השנייה לספירה.
*קיר אבן: מסמל את החומה הביזנטית שהקיפה את העיר.
*הרים: הנוף הנשקף מהעיר ומעמק בית שאן – הרי [[הגלעד]] במזרח, [[הר הגלבוע|הרי הגלבוע]] במערב [[רמת יששכר|ורמות יששכר]] מצפון.
*הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה: השבט אשר בנחלתו שכנה העיר, "ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת".
*הכתובת "זו בית שאן": מ[[בראשית רבה]]{{הערה|הסבר זה לקוח מתוך [http://www.skitopo.net/exp/sBS.asp חוברת שהוצאה על ידי שייקה כהן מהמרכז הפדגוגי בבית שאן]}}.

==אקלים ומזג אויר==
בית שאן נחשבת היא העיר החמה ביותר במדינת ישראל. הטמפרטורה הממוצעת בשיא הקיץ (יולי - אוגוסט) נעה בין 37 ל-45 מעלות, הדבר נובע בעיקר ממיקומה הגאוגרפי הנתון ב[[עמק בית שאן]] בין הר הירדן ממזרח, הר הגלבוע ממערב ורמות יששכר מצפון (ועיין ערך [[בקעת הירדן#אקלים|אקלים בקעת הירדן]] מדוע הוא מאופיין בחום קיצוני).

==גלריה==
<gallery widths="125px" perrow="6">
קובץ:Model of Scythopolis (Old Bet She'an), Israel.jpg|דגם של בית שאן העתיקה
קובץ:Scythopolis4 by Yukatan.jpg|התיאטרון בבית שאן העתיקה
קובץ:עתיקות-ביתשאן.JPG|[[עתיקה|עתיקות]] בית שאן, מבט ממרומי התל
קובץ:ROMAN THEATER BEIT SHE'AN.JPG|מבט אווירי על התיאטרון העתיק
קובץ:Roman street in Bet She'an National Park, Israel.jpg|רחוב פלאדיוס בעיר העתיקה, ובקצהו ה[[תל]]
קובץ:BetShe'an - ancient Byzantine baths.jpg|המרחצאות בעתיקות בית שאן
קובץ:BeitShean Scythopolis 110513 13.jpg|בית השימוש העתיק שליד התיאטרון הרומי בעתיקות בית שאן
קובץ:PikiWiki Israel 11228 Beit Shean region.jpg|שכונה בעיר, מאחורי רחוב ההסתדרות, ב[[[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]
קובץ:Bet Shean (997009325237605171.jpg|המרכז המסחרי בעיר בשנות ה-70. [[בוריס כרמי]], אוסף מיתר, [[הספרייה הלאומית]]
</gallery>

{{תמונה רחבה|BeitShean.jpg|800px|מבט ממערב על בקעת בית שאן והעיר}}

==לקריאה נוספת==
*גדעון פוקס, '''יוון בארץ ישראל, בית שאן בתקופה ההלניסטית והרומית''', ירושלים, תשמ"ג
*{{קתדרה|גדעון פוקס|ייסודה של סקיתופוליס|8.7|8, יולי 1977}}
* {{קתדרה|גדעון פוקס|סקיתופוליס|17.3|17, אוקטובר 1980, עמ' 39-24}}
* {{קתדרה|[[יורם צפריר]] ו[[גדעון פרסטר]]|מסקיתופוליס לביסאן: שינויים בתפיסת העיור של בית-שאן בתקופה הביזנטית והערבית|64.8|64, תמוז תשנ"ב, יולי 1992}}
* {{קתדרה|יהודית טורנהיים ואשר עובדיה|דיוניסוס בבית-שאן|71.2|71, מרץ 1994, עמ' 34-22}}
* {{קתדרה|אליאס ח'מיס|שתי כתובות בפסיפסי קיר מהתקופה האומיית בבית שאן|85.2|85, אוקטובר 1997}}
* רינת מירז-בן נון וגדעון ביגר, [http://hevra.haifa.ac.il/~ofakim/pdf/7.%20מירז%20ביגר.pdf בית שאן המחודשת בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת השלטון הבריטי.] המחלקה לגאוגרפיה, אונ' תל אביב
* מוסטפא עבאסי, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/25/MA-25.pdf בית שאן בימי המנדט הבריטי 1918-1948], [[עיונים בתקומת ישראל]], כרך 25 (2015)
*[[ראובן גפני (חוקר)|ראובן גפני]], '''נקודה עברית בבית שאן, קהילה יהודית בעיר ערבית בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט''', [[הוצאת מאגנס]], 2018
*ראובן גפני, [https://www.magnespress.co.il/Admin/FileManager/Files/My%20Documents/Files/sgula98%20august2018.pdf בעיר הקודש ביסאן], מגזין [[סגולה (מגזין)|סגולה]], אוגוסט 2018
<div style="direction: ltr;">
*M.Avi-Yonah, ''Greek and Latin Inscriptions from Jerusalem and Beisan'', '''QDAP''' 8, 1939
*Alla Stein, Rosa Last, ''Ala Antiana in Scythopolis. A New inscription From Beth-Shean'', '''ZPE''' 81, (1990), 224-228
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}{{טורים
| רוחב = 25em
| תוכן = {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{בוט יישובים/9200|פרופיל}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007554833205171|בית שאן (ישראל)}}
*[https://web.archive.org/web/20160501100415/http://enoshean.co.il/ אתר המרכז לפיתוח ההון האנושי בית שאן]
*[https://web.archive.org/web/20070304105819/http://www.bibleage.com/site/beit_shean.html תל בית שאן באתר עידן התנ"ך]
*[https://web.archive.org/web/20110827212240/http://holyland-pictures.com/category/jordan-valley/beit-shean/ תמונות מתל בית שאן]
*[http://www.romgalil.org.il/cds/288/ בית שאן] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
*[https://check-in-out.com/גן-לאומי-בית-שאן/ גן לאומי בית שאן] - מתוך הבלוג Check In/Out
*{{תנועת אור}}
*
*[http://morag.artvision.co.il/vault/P-sites-archeology01/old_baitshean.pps בית שאן העתיקה - סקיתופוליס], מצגת מאתר הבית של יגאל מורג {{PPT}}
*{{חסקין|464|בית שאן - תולדות האתר}}
*{{ynet|אחיה ראב"ד|הולכים מבית-שאן: "אין לעיר הזו מה להציע"|4295485|25 באוקטובר 2012}}
*אילן פחימה, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=58&id=140 פרויקט שימור בית שאן- תחזוקת שימור], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2013
*אדר' לילך סטרול, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=58&subject_id=8 מנזר קירי מריה- תכנון להסדרת הקירוי ההיסטורי של השרידים], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] – [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], מרס 2009.
*אילן פחימה - מנהל פרויקט, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=58&subject_id=10 סקיתופוליס- שימור שרידי גשר רומי], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] – [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], מרס 2009.
*אילן פחימה ויורם סעד, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?subject_id=35&id=180 פרויקט שימור בית שאן], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2013
*{{NFC|אלי אלון|סיפורו של השוק הישן בבית שאן|0024-D-127204-00|15 באפריל 2018}}
*{{גלובס|[[דרור פויר]]|בית שאן קורסת, אבל אף אחד לא לוקח על כך אחריות|1001246537|19 ביולי 2018}}
*אלי אלון, [http://cafe.themarker.com/post/3436374/ אתרים ומבנים היסטוריים בבית שאן], באתר [[TheMarker Café]]
*{{ידיעות אחרונות|[[מרב בטיטו]]|תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת|5416121|28 בנובמבר 2018}}
* {{TheMarker|טלי חרותי-סובר|"יש פה אתרי תיירות, תושבים נהדרים ותחנת רכבת. רק מנהיגות אין"|00000188-a9d8-db59-a19a-fdfb256d0000|16 ביוני 2023}}
*[http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002714101 מפת בית שאן, מבוססת על תצלום אוויר, 1945.] אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחוז הצפון}}
{{דקאפוליס}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בית שאן|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:דקאפוליס]]
[[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]]
[[קטגוריה:בקעת הירדן: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:עמק בית שאן]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים עבריים שנחרבו בתקופת המאורעות]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הביזנטית]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הממלוכית]]
[[קטגוריה:עיירות פיתוח]]
[[קטגוריה:ערים במחוז הצפון]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות לשעבר]]