ביתן בצלאל
ביתן בצלאל ליד שער יפו בירושלים היה מבנה עץ מצופה פח עם גג משונן ומגדל, אשר הוקם מחוץ לחומות העיר העתיקה בשנת 1912. המבנה כלל חנות ואולם תצוגה למוצרי בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, שנועדו במיוחד עבור התיירים והעוברים ושבים בדרכם אל העיר העתיקה וביציאה ממנה.
המבנה פורק ביוזמת מושל ירושלים רונלד סטורס, לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. סטורס טען כי הביתן אינו הולם את האופי ההיסטורי של העיר העתיקה. הריסת המבנה נעשתה כחלק משיפוץ מבנה מגדל דוד על ידי האגודה למען ירושלים שבראשה עמד סטורס, ותאמה את עוינותו לסגנון "התנ"כי" שהנהיג בוריס שץ מייסד "בצלאל".[1]
צילום של הביתן הופיע בסרטו של יעקב בן דב "יהודה המשוחררת" (1918).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבתי זכריה, ביתן בית ספר "בצלאל" ליד מגדל דוד, בתוך: סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר, ירושלים תשס"ב, עמ' 63–65
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: נירית שלו-כליפא, סר רונלד סטורס ואבירי מסדר האבן, בתוך: הנ"ל (עורכת), המושל הראשון, סר רונלד סטורס מושל ירושלים, 1918-1926, תל אביב: מוזאון ארץ ישראל, תשע"א-2011, עמ' 36-35.
