מגדל דוד
  | |
| מידע | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון להיסטוריה |
| שנת ההקמה | 1989 |
| מיקום | העיר העתיקה, ישראל |
| כתובת | שער יפו, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′34″N 35°13′40″E / 31.776111111111°N 35.227777777778°E |
| http://www.tod.org.il | |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   מגדל דוד | |
  | |
.jpg)
מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה אשר הגנה במשך אלפי שנים על העיר ירושלים. למרות שמה של המצודה, אין קשר בינה לבין דוד המלך, ושמה זה ניתן לה אלפי שנים אחרי קיומו המשוער.
המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של גיא בן הינום ונחל צולב. נקודה אסטרטגית זו היוותה עילה להקים ביצור במקום, במטרה להגן על העיר ממערב. במהלך ההיסטוריה היה למצודה חלק מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. כיום שוכן בה מוזיאון לתולדות ירושלים. המצודה צמודה אל פתח החומה ליד שער יפו.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלך הורדוס בנה במקום שלושה מגדלי שמירה, מהם שרד רק אחד, כנראה מגדל פצאל, הגדול מבין השלושה. בזמן המרד הגדול, מצודה זו הייתה הנקודה האחרונה שעמדה בפני הרומאים (החומה נבקעה בי"ז בתמוז, בית המקדש הועלה באש בט' באב, העיר העליונה נפלה בח' באלול, ומגדל דוד נפל בכ"ח באלול). על חורבות מגדליו של הורדוס הקימו הרומאים אחרי החורבן את מחנה הלגיון העשירי פרטנסיס, שממנו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות רעפים ולבנים עם טביעות חותם של הלגיון.
בתקופה הערבית המוקדמת בנו במקום מבצר גדול בעל חצר פנימית, והצלבנים הוסיפו סביבו אולמות גדולים לשימוש חיל המשמר. הנזיר הרוסי דניאל שהגיע למקום שבע שנים אחרי הכיבוש הצלבני התרשם מאוד מהביקור בו:
בנוי בצורה מעניינת באבנים כבדות, גבוה מאוד... הוא נראה כאילו אבן אחת מבסיסו ומעלה. יש בו הרבה מים, חמישה שערי ברזל ומאתיים מדרגות המובילות לפסגה. קשה מאוד לכבשו והוא מהווה את הביצור העיקרי לעיר. הוא נשמר בזהירות מרובה ואסור בשום פנים להכנס אליו אלא בהשגחה. בחסד אלהים, על אף שלא הגיע לי נתנו לי להכנס למגדל הקדוש הזה...[1]
בתקופה האיובית והממלוכית עברו דופנות המצודה עיבוי מסיבי, והיא הוקפה במגדלי ענק. הטורקים הפכו את המצודה לקסרקטין, הוסיפו לה רחבת תותחים, ובמאה ה-17 אף עיטרו אותה במינרט (צריח המסגד), שהפך לסמל ירושלמי. הטורקים אף הקיפו את המצודה בחפיר, שנועד להגן עליה הן מתוקפים מבחוץ, והן מפני מרידות תושבי העיר מבפנים. בשנת 1898 מולא חלק מחפיר זה באדמה, בחלק הצמוד לשער יפו, וקטע קטן מחומת החפיר הוסרה, כדי ליצור מעל המילוי מעבר נוח למרכבתו של קיסר גרמניה, וילהלם השני.
הבריטים היו הראשונים שהשתמשו במצודה למטרות שלום, כאשר הפכוהו למוזיאון קטן. בין השנים 1921–1932 הוצגו במבנה מספר תערוכות, המכונות כיום "תערוכות מגדל דוד", שהציגו את האמנות החזותית הארצישראלית הצעירה. מדינת ישראל המשיכה בקו זה, ועד היום משמשת המצודה כמרכז תרבות ותיירות.
שם המצודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "מגדל דוד" מקורו בפירוש נוצרי שגוי של כתבי יוסף בן מתתיהו, וכן בכינוי המוסלמי של המצודה "מחראב נבי דאוד" (محراب النبي داود). במהלך המאה ה-19 הדביקו מבקרים מארצות המערב את השם השגוי לצריח המסגד הטורקי, וכך מכונה הצריח עד היום[2].
האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1989 נפתח במגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים. תצוגת הקבע כוללת מיצגים חזותיים שונים, לרבות הולוגרמות, מודלים תלת ממדיים ואמצעי מדיה הממחישים אירועים שונים בהיסטוריה הארוכה של העיר, מתקופת בית המקדש הראשון והשני ועד תקופת המנדט ומדינת ישראל. כל חדר במצודה מוקדש לתקופה אחרת. בנוסף, המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות ואף יצירות אמנות סביבתיות (כגון פסלי הזכוכית של האומן דייל צ'יהולי). בחצר המצודה, המכילה ממצאים ארכאולוגיים, מתקיימים קונצרטים ואירועים ציבוריים שונים.
במתחם מגדל דוד סמוך לקישלה נמצא חלל תת-קרקעי גדול (50x9מ') שנבנה על ידי העות'מאנים לצורך מגורי חיילים, ושימש בתקופה הבריטית כבית מעצר. חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום זה חשפו שרידים מחומת חזקיהו מהמאה ה־8 לפני הספירה, לצד שרידי חומה חשמונאית ויסודות לארמון הורדוס. שרידים אחרים שנתגלו הם בריכות ששימשו לצביעת בדים בימי הביניים.
החזיון הלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 נחנך החיזיון הלילי[3] במוזיאון, שבו מסופר סיפורה ההיסטורי של העיר ירושלים בדימויי-ענק על חומות המצודה והשרידים הארכאולוגיים בה.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצודה משתלבת בחומות העיר העתיקה
חצר המצודה 
בשלג 
מגדל דוד בצילום מ-1934.
החפיר המקיף את מגדל דוד
דגם המצודה
תערוכת כלים מוזיקליים במצודה בלילה
בולים נפוצים מימי המנדט הבריטי עליהם איור של מגדל דוד
המסגד של המצודה שימש את החיילים הטורקיים ולאחריהם את החיילים הירדניים ששרתו במצודה
מגדל דוד מאחורי גדר הביטחון שעברה לאורך הקו העירוני, 1951
מראה ממגדל פצאל אל דגם האתר
חצר המצודה, ובצידה הימני שרידי החומה החשמונאית
המינרט של המצודה
.jpg)
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזיאון מגדל דוד
- מידע על אתר מגדל דוד, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- פורטל תמונות ירושלים - מגדל דוד
- סיור וירטואלי מהמוזיאון - 360 מעלות במגדל דוד
- ד"ר אביגיל אורן, מגדל דוד, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- מיכאל יעקובסון, מנהרת הזמן של ירושלים: 3,000 שנים נחשפו מתחת למגדל דוד, באתר Xnet, 17 באוקטובר 2013
- נעמה ריבה, 40 מיליון דולר כדי לרענן את סביבת העיר העתיקה, באתר הארץ, 14 במאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי ד. בהט, ירושלים, אוסף מקורות, עמ' 128, מצוטט ב- אייל מירון (עורך) - ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1996
- ^ מגדל דוד - מקור השם, באתר מוזיאון מגדל דוד
- ^ "מגדל דוד | החיזיון הלילי". מגדל דוד (בעברית). בדיקה אחרונה ב-8 ביוני 2017.
