הצגת המקור של הדף "בסיעתא דשמיא"

[[קובץ:Basad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט של חנות תכשיטים ב[[רומא]]. בקצה הימני העליון של השלט מופיע הביטוי '''בס"ד''' ב[[אלפבית עברי|אותיות עבריות]] (ובקצה השמאלי נכתב ב[[איטלקית]] '''Sabato Chiuso''' - "סגור בשבת").]]
הביטוי '''בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא''', המוכר יותר ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] שלו '''בס"ד''', הוא ביטוי ב[[ארמית]] שמשמעותו "'''בסיוע השמיים'''", במשמעות של "בעזרת האל" או "בעזרת השם"{{הערה|1=השמים הם כינוי נרדף להקב"ה. ראו גם מלכים א, ח, לד. [[יצחק אברבנאל|האברבנאל]] מעיר בפירושו על ספר בראשית פרק א' (בביאור מלת השמים): "וכן כתוב בספר הבהיר מנלן דשמים היו הקדוש ברוך הוא שנאמר ואתה תשמע השמים. אטו שלמה מתפלל לשמים שישמע תפלתו אלא שנקרא שמם על שמך".}}.

== מקור ==
הביטוי עצמו מופיע בתלמוד, בסוגיא העוסקת ביחס בין ההשתדלות לבין התלות בסיוע האלוהי:
{{ציטוט|תוכן=
ואמר ר' יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי', אל תאמן. 'לא יגעתי ומצאתי', אל תאמן. 'יגעתי ומצאתי', תאמן. {{מונחון|הני מילי|דברים אלה}} בדברי תורה, אבל במשא ומתן '''סייעתא הוא מן שמיא'''. ולדברי תורה לא {{מונחון|אמרן|אמרנו}} אלא {{מונחון|לחדודי|לחדד}} אבל {{מונחון|לאוקמי|להעמיד}} גרסה, סייעתא מן שמיא היא.|מקור={{בבלי|מגילה|ו|ב}}}}
נעשה בו שימוש בספרות התורנית בראשית תקופת ה[[אחרונים]]. כדוגמה, רבי [[יוסף קארו]] משתמש בו פעמים רבות{{הערה|ראו למשל ב[[s:טור אורח חיים ד#בית יוסף|בית יוסף אורח חיים סימן ד]]: "יתבאר בסימן ז' בסיעתא דשמיא, אם צריך לברך על נטילת ידיים אם לאו"}}.

== תפוצת הביטוי ביהדות ותחילת זמנה ==
השימוש בביטוי '''בס"ד''' לכתיבה בראשי הדפים, התחיל בערך בראשית המאה העשרים בקרב יהודים אורתודוקסיים ומסורתיים. נוהג זה לא רווח במאות הקודמות, ואין לו זכר בכתבים הרבים שנשארו בארכיונים{{הערה|1=ראו ר"י קאפח, כתבים חלק א', ירושלים תשמ"ט, שער שני עמוד 124 ואילך. }}. לפי השערת הרב [[יוסף קאפח]], ראשית נוהג כתיבת ביטוי זה או מקביליו מקורו במזרח אירופה ומשם התפשט לקהילות הספרדיות ולרוב קהילות יהדות המזרח. אך אין להשערה זו הוכחות ברורות{{הערה|1=ראו ר"י קאפח, כתבים, שם. המילים "במאות השנים האחרונות" מתייחסות בעיקר לביטוי ב"ה, אך שאר דבריו מתייחסים גם לביטוי בס"ד.}}.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= במאות השנים האחרונות התפתח נוהג, ראשית יצירתו כנראה במזרח אירופה ומשם התפשט גם לספרד ולרוב הארצות הקרויות ארצות המזרח, כוונתי לנוהג לנוסס בראש כל איגרת או מכתב המילים בע"ה - בעזרת השם, או בס"ד - בסיעתא דשמיא. לא בכל הארצות התפשט מנהג זה. בין הארצות שלא נהגו בו הייתה תימן... הרבה מכתבים, הרבה אגרות, הרבה שאלות ותשובות, נתגלו בגניזה מגאונים קדמונים, מרמב"ם ובני דורו, והנה ראה זה פלא, אף אחת מהן אינה פותחת לא בע"ה ולא בס"ד ולא ב"ה...}}

== ביטויים מקבילים ==
ביטויים מקבילים לבס"ד הנכתבים בראש הדף ואשר מוכרים מהמאה השש עשרה בערך ונפוצים במידה מועטה בימינו, הם: '''בע"ה''' (בעזרת השם), '''ב"ה''' (ברוך השם או בעזרת השם) ו'''בעזהי"ת''' (בעזרת השם יתברך). ביטויים אלה מצויים יותר במכתבים רבניים כמו הסכמות, המלצות, ומכתבי משא ומתן [[הלכה|הלכתיים]].

[[יהדות תימן|יהודי תימן]] נוהגים לכתוב את ראשי התיבות '''לק"י''' (לישועתך קויתי [[יהוה]], לשון הפסוק ב{{תנ"ך|בראשית|מט|יח}}) בראשי מכתביהם{{הערה|1=ראו ר"י קאפח בתוך כתבים, שם, שמציין מנהג זה}}{{הערה|ישנם גם המוסיפים אחרי לק"י - לס"י, שהוא [[תרגום אונקלוס]] של "לישועתך קיוויתי השם" - לפורקנך סברית השם}}. כמו כן, בתוך טקסטים המדברים על אירועים שצפויים להתרחש, ניתן למצוא את המונחים '''בעז"ה''' (בעזרת השם) או '''אי"ה''' (אם ירצה השם).

בפלג "[[שובו בנים]]" ב[[חסידות ברסלב]] נוהגים להוסיף בר"ה (בזכות רבינו הקדוש) לאחר בס"ד, זאת בהתאם לתאולוגיה של [[אליעזר ברלנד]] לפיה הצדיק שווה ל[[אלוהים]].

הסיבה לתפוצתו הרבה יותר של הביטוי בס"ד בתקופה האחרונה, היא בעקבות דיונים הלכתיים שהיו בשנים האחרונות שלפי מסקנות חלקם יש איסור למחוק או להשליך מסמך כלשהו שבו רשום הביטוי ב"ה. על מנת לצאת מבעיה זו, רבים עברו לכתוב את הביטוי המקביל בס"ד שלא מוזכרת בו האות ה' הרומזת לאל, ולפיכך דף שעליו רשום בס"ד אינו חייב ב[[גניזה]] לכל הדעות וניתן להשליך אותו לפח. עם זאת מרבית [[פוסק הלכה|פוסקי ההלכה]] סוברים שגם כתיבת קיצור הכולל את האות ה', כגון ב"ה או בע"ה אינה מחייבת את גניזת הדף{{הערה|{{פניני הלכה|שמות ה' בלועזית, וסימנים לשם ה'|07-06-13}}}}.

== מהזווית ההלכתית וההשקפתית ==
כתיבת 'בס"ד' היא נוהג חדש יחסית ביהדות האורתודוקסית, ואיננה חובה הלכתית אלא נוהג לא מחייב אך נפוץ. גם מי שכותב ביטוי זה, מסתפק לכתוב זאת בראש המסמך בלבד אף על פי שהוא מכיל עמודים נוספים. מעטים כותבים בכל ראש עמוד ועמוד שהם כותבים.

מאידך, רבים בציבור האורתודוקסי אינם כותבים כלל את הביטוי הזה ומקביליו, אם בכוונה תחילה מסיבות השקפתיות{{הערה|1=ראו מאמרו של הרב יוסף קאפח, '"בעזרת השם"', בתוך: הגות עברית בארצות המזרח, ירושלים תשמ"ב (1981), עמ' 127-129. }} או הלכתיות{{הערה|1=ראו תשובתו של הרב משה פיינשטיין המצוינת להלן. וכן ראו שו"ת צפנת פענח, ורשה תרצ"ה-תרצ"ח, חלק ראשון, סימן קצו. }}, ואם מחוסר יחס חשיבות למנהג זה. [[החזון איש]] לדוגמה, בכוונה תחילה נמנע לכתוב בס"ד בראשי מכתבים, ואף סבר שיש בדבר זה איסור מבחינה הלכתית{{הערה|1=ראו י. הורביץ בתוך "אורחות רבינו" ב"ב תשנ"א, עמוד רמ"ז אות מ"ג. וראו מאמרו של רי"ש שפיגל המצוין בעמוד זה. }}.

הרב [[משה פיינשטיין]] שנדרש לחוות את דעתו בנושא כתב{{הערה|1=שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלח}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שהרבה נוהגין לכתוב בכל מכתבים שכותבין למעלה ב"ה שההא הוא אות מן השם הקדוש וגם הכוונה הוא להשי"ת, ששמעתי שיש הסוברין שהוא '''איסור''', הנה אף שגם שהוא רק אות אחד שליכא בזה איסור מחיקה, מ"מ מסתבר שלא גרע מהשני יודין שאסור למחוק שלא לצורך כדאיתא ביו"ד בסוף סימן ער"ו וכן אסור להשליך במקום בזיון, מ"מ '''איני רואה בזה איסור במדינתנו''' מכיון שלא מצוי שימחקו ובמדינתנו לא מצוי כלל שיקחו ניר זה לקנוח בבית הכסא שיש [[נייר טואלט|נירות מיוחדות לכך]], ולהשליך במקום בזיון נמי לא מצוי כי רגילין לשרוף הנירות שאין נצרכין ואין לחוש לדבר שלא מצוי כלל, '''אבל להקפיד דדוקא שיכתבו נמי איני רואה בדבר שלא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כ[[לשון הרע]] וכדומה שיזכירו על זה ב"ה'''. }}

:::אף על פי שדבריו מכוונים כלפי הביטוי המקביל ב"ה, מכל מקום חלק מדבריו אלה - מתאימים גם לביטוי בסיעתא דשמייא.

== ההסבר למנהג ==

בספר "[[תולדות יצחק]]"{{הערה|1=ספר תולדות יצחק, פרשת ויקרא, פרק יד. }}, מאת ר' [[יצחק קארו]], דודו של מחבר ה[[שולחן ערוך]] רבי [[יוסף קארו]], נתן טעם למנהג לכתוב ב"ה בראש כל מכתב ברוח הפסוק '''"בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחותיך"''' ({{תנ"ך|משלי|ג|ו}}). לאמור: בכל מעשה אף פעוט או שייך לתחום החולין (=דרכיך), יש לזכור ולהזכיר את שם ה', וזו לשונו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולכן נהגו בהתחלת כל כתיבה לכתוב ב"ה, שנאמר [משלי ג ו] "בכל דרכיך דעהו"}}

את אותו רעיון להסבר, ניתן להפנות גם כן לכתיבת בס"ד, שמשמעותו "בעזרת השם" (ובראשי תיבות '''ב"ה'''){{הערה|1=ראו בערך זה, לעיל. }}.

== מחלוקת אודות השימוש בביטוי ==
השימוש ב'בס"ד' מצא דרכו אל הוויכוח ה[[פוליטיקה|פוליטי]] בין דתיים לחילוניים ב[[ישראל]]. כשנכנס [[אברהם פורז]] מ[[מפלגת שינוי]] ל[[משרד הפנים]] הורה על הימנעות מכתיבת 'בס"ד' בניירות רשמיים של המשרד, דבר שעורר מורת רוח בין העובדים הדתיים, אך סימל את האופי החילוני שביקש השר לשוות למשרדו.

[[משרד החינוך]] מתיר למורים לכתוב בס"ד בראש דפים המחולקים לתלמידים, גם בבתי ספר חילוניים{{הערה|[http://www.hofesh.org.il/articles/education/basad.html דיון בסוגיית כתיבת "בסיעתא דשמייא" על גבי מסמכים בבית-הספר], באתר [[חופש (עמותה)|עמותת "חופש"]]}}.

== בתרבות ==
הביטוי הוא [[מוטו]] בשיר נודע של [[פרחי מיאמי]]{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=tamLjKD01XY ראו כאן], באתר [[יוטיוב]]}}, וכן בשיר של [[נסים גרמה]]{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=t4eDar5ZjTo ראו כאן]}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[עובדיה יוסף]], שו"ת [[יחוה דעת]], חלק ג סימן עח.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=בסיעתא דשמיא}}
*'''[http://www.old.kolech.org.il/maamar/מנהג-כתיבת-בסד-בראש-הדף-על-האמונה-בהשג/ מנהג כתיבת בס"ד בראש הדף: על האמונה בהשגחה פרטית] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200331220801/http://www.old.kolech.org.il/maamar/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%93%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%92/ |date=2020-03-31 }}''', מאת [[יוסקה אחיטוב]]
*{{כלכליסט|ציפה קמפינסקי|שאלוהים יעזור לנו|3612073|12 בספטמבר 2013}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פולקלור יהודי]]
[[קטגוריה:מילים וביטויים בארמית]]