ברוך אל עליון

מילות הפיוט
בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹן מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה וְהוּא יִדְרוֹש לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה עַד אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִמִּים בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבוֹת בְּמִינֵי מַטְעַמִּים בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד זֶבַח מִשְׁפָּחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת וְאַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל מֵאֵת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶש לוֹ זָרְחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ וְאִם יֵצֵא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְרֵי לוֹ אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת חֶמְדַּת הַיָּמִים קְרָאוֹ אֵלִי צוּר וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים אִם יִהְיֶה נָצוּר כֶּתֶר הִלּוּמִים עַל רֹאשָׁם יָצוּר צוּר הָעוֹלָמִים רוּחוֹ בָם נָחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֶל תּוֹךְ בָּתֵּיכֶם לְהָנִיחַ בְּרָכָה בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם לֹא תַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה        הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת

"בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" הוא פיוט שנכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל ממגנצא והוא מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה.

נושא הפיוט הוא אמירת דברי שבח לאל, שנתן מנוחה שלמה, גופנית ונפשית לעמו. הוא מתאר את נועם השבת ואת כבודה שאותה מפארים במאכלים ערבים ומיני מטעמים ולבושים חגיגיים; את השכר העצום שיקבל שומר השבת בגן עדן ובעולם הזה, ואף מרחיב בהשפעה הנפשית של השבת על האדם, ואת הרגשות שאותן היא מעוררת; ואת חשיבות השבת לפני הקדוש ברוך הוא שקראה "חמדת הימים".

לפי הפיוט, יום השבת שובר את שגרתם הטבעית של ימי החול ובתוך כך מעלה את האדם היהודי ואת מציאותו לדרגה אחרת. בנוסף לכך מוזכר בשיר כי בזכות יום השבת יגאל האל את עמו: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים".

קישורים חיצוניים

• הפיוט ברוך אל עליון, באתר הפיוט והתפילה