הצגת המקור של הדף "בת מצווה"

'''בת מצווה''' היא נערה [[יהודי]]יה שהגיעה לגיל שבו היא מחויבת בקיום [[מצווה|מצוות]]. על פי ה[[הלכה]], כל נערה נעשית בת מצווה בהגיעה לגיל 12 שנים. הכינוי '''בת מצווה''' משמש גם לחגיגה הנערכת לכבוד האירוע.

== היסטוריה ==
[[קובץ:Jehudo Epstein - Vorbereitung für das Fest - 5905 - Österreichische Galerie Belvedere.jpg|250px|ממוזער|ציורו של הצייר האוסטרי Jehudo Epstein המתאר את ההכנות לחגיגת בת המצווה (1912)]]
[[קובץ:Egyptian Alexandria Jewish girls during BatMitzva.jpg|ממוזער|250px|חגיגת קונפירמציה לנערות ב[[אלכסנדריה]], המחצית הראשונה של המאה ה-20.]]
עוד בראשית [[המאה ה-19]], בימיה המוקדמים של [[היהדות הרפורמית]] החלו להיערך טקסי [[קונפירמציה]] לבנים ולבנות בהן נבחנה ידיעתם על הדת, בדומה לנהוג אצל הנוצרים. היא התפשטה בחוגים הליברליים יותר ב[[יהדות גרמניה]], ועד אמצע המאה החלה להיות נפוצה גם בקרב ה[[בורגנות]] האורתודוקסית. הרב [[יעקב אטלינגר]] מ[[אלטונה]] נאלץ מכח תקנות הקהילה להשתתף באירוע כזה ב-1867, ופרסם את הדרשה שהכין לשם כך מאוחר יותר. הוא הדגיש כי חויב במעשה מכח חוק, וכי היהדות אינה מכירה בכך שעקרונות הדת יאומצו בהצהרה פומבית שכזו, מאחר שהיא מחייבת מלידה. עם זאת, כחלק מניסיונו לבלום את הרפורמה, תמך במעין הליך מקביל שנועד להיערך אך ורק מחוץ לבית הכנסת.{{הערה|Michael Hilton, '''Bar Mitzvah, a History''', U. of Nebraska Press, 2014. עמ' 88-89.}}{{הערה|שם=בליך|J. David Bleich, '''Contemporary Halakhic Problems, Volume 1''', KTAV Publishing House, Inc., 1977. עמ' 77-78.}}

לא תמיד נתקל רעיון הקונפירמציה בהתנגדות, בעיקר בנוגע לנערות: הרב הראשי של [[הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת]], שלמה זלמן אולמן, התיר זאת לבני שני המינים ב-1843. ב-1844 נערכה קונפירמציה לצעירים יהודים לראשונה בו[[ורונה]] שבאיטליה. בשנות ה-80 הסכים הרב [[צבי הרמן אדלר]] להחלה גורפת של הטקס, לאחר שהפך נפוץ יותר ויותר בבתי-הכנסת, אך סירב לקרוא לו 'קונפירמציה'. ב-1901 התיר זאת הרב [[אליהו בכור חזן]] ב[[אלכסנדריה]], לבנים ולבנות, בהשראת הנעשה באיטליה. פוסקים אחרים הורו לכתחילה על קיום אירוע שמרני יותר.

בתחילת המאה העשרים, היחס למסיבת בת מצווה היה מסויג, כיוון שלעיתים היה זה ניסיון חיקוי של סממנים השאובים מטקס ה[[קונפירמציה]], ואכן היו רבנים, כמו הרב [[אהרן וולקין]], שאסרו את המנהג משום [[חוקות הגויים]],{{הערה|שם=בליך}} או שהתייחסו אליו בחשדנות, כמו רבי [[משה פיינשטיין]], שבתשובה מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] אסר קיום אירוע בבית הכנסת כיוון שהוא "דברי רשות והבל בעלמא...אין זה שום עניין וסמך להחשיב זה דבר מצווה וסעודת מצווה".{{הערה|שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קד}} גם ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]] הביעו התנגדות עזה לחגיגת בת המצווה עקב מקורה בחוגים רפורמיים.{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13328&st=&pgnum=127 אוצרות ירושלים, קכ"ט], עמודים ת"ס-תס"ג.}} ב-1977 עוד התייחס אליו הרב [[יהודה דוד בלייך]] כאחת "הבעיות הנוכחיות בהלכה", וציין כי רק מיעוט בקרב האורתודוקסים חוגג אותו וכי התפשט אליהם מקרב הקונסרבטיבים.{{הערה|שם=בליך}}

אמנם מנגד, כבר בתחילת המאה העשרים החלו רבנים לעודד עריכת מסיבת בת מצווה לבת, בדומה למסיבה שנהוג לעשות לבן, כאשר הדבר נעשה מתוך מטרה לחזק את שמירת המצוות בקרב בנות ישראל. בשתי תשובות מקיפות בעניין שניתנו על ידי הרב [[יחיאל יעקב וינברג]] בשו"ת שרידי אש (ח"ב, צ"א; וח"ג צ"ג) הוא כותב:
{{ציטוט|תוכן=ויש הרוצים לאסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום (כך)... וגם הרפורמיים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה... ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצווה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצוות... ולמעשה הדבר תלוי בכוונת הרוצים לחדש מנהג זה של חגיגת הבת מצווה, אם הם מתכוונים לשם מצווה או חלילה לשם חיקוי המינים... והואיל וכבוד תורתו כתב שרוב בני הקהלה רוצים דוקא להנהיג מנהג זה של חגיגת בת מצווה לבנות, אין לכבוד תורתו לצאת במחלוקת נגדם, רק לדאוג לכך שמנהג זה ישמש באמת חיזוק וחוסן להשלטת רוח תורה ומצות בלב בנות ישראל.}}

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] קבע [[הרב הראשי לישראל]] [[יצחק נסים]], בתשובה לשאלת נערה שסבה התנגד לכך, כי "ראוי ורצוי לערוך חגיגה לכבוד מאורע זה בחייה. את החגיגה יש לערוך בבית, בחברת קרובים וידידים ובהשתתפות של רב. הרב ישא דברים לכבוד המאורע הזה, וידבר במעלת החובה לשמור את המצוות ובשכר של מקיימיהן. הבת, ראוי שתלבש בגד חדש ותברך עליו ברכת "[[שהחיינו]]". מן הנכון שתכין הרצאה קצרה על המאורע ועל ערך היום. האם (צ"ל: האב) יאמר: "ברוך שפטרני מענשה של זאת".{{הערה|תשובה משנת תשכ"ג שנמצא בארכיון של [[יד הרב נסים]], מצוטט במאמרו של ד"ר אהרן ארנד, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/are.html חגיגת בת מצווה בפסקי הרב יצחק נסים]}} הרב [[עובדיה יוסף]], בתשובות הלכתיות משנות ה-70, גם כתב שבתקופה זו יש לערוך סעודת מצווה.{{הערה|תשובותיו צוטטו ב [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm אתר דעת]}}

==קביעת גילה של בת מצווה==
{{הפניה לערך מורחב|חזקה דרבא}}
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מובאת מחלוקת [[תנאים]] האם הבת מתחייבת במצוות בגיל שלוש עשרה והבן בגיל שתים עשרה, או שהבת בגיל שתים עשרה והבן בגיל שלוש עשרה:

{{ציטוט|תוכן=בת אחת עשרה שנה ויום אחד - נדריה נבדקין, בת שתים עשרה שנה ויום אחד - נדריה קיימין... בן שתים עשרה שנה ויום אחד - נדריו נבדקין, בן שלוש עשרה שנה ויום אחד - נדריו קיימין... אלו דברי [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], [[רבי שמעון בן אלעזר]] אומר: דברים האמורים בתינוקת (ילדה) - בתינוק (ילד) אמורים, דברים האמורים בתינוק - בתינוקת אמורים|מקור={{תלמוד בבלי|נדה|מה|ב}}.}}

בהמשך הגמרא שם מובא טעמו של רבי: {{ציטוטון|אמר רב חסדא: מאי טעמא דרבי (מה טעמו של רבי)? דכתיב: "'''ויבן''' ה' אלוהים את הצלע" - מלמד שנתן הקדוש ברוך הוא '''בינה''' יתירה באשה יותר מבאיש}}. כלומר, הבת מגיעה לתבונה שלמה קודם לבן.

ל[[הלכה]] נפסק כדעת רבי, שהבת מתחייבת במצוות מגיל שתים עשרה והבן מגיל שלוש עשרה, וכבדברי ה[[רמב"ם]]:{{הערה|{{רמב"ם|שביתת עשור|ב|יא|ספר=זמנים}}.}} "בת שתים עשרה שנה ויום אחד... ובן שלוש עשרה שנה ויום אחד... הרי הן כגדולים לכל המצוות".

על פי ההלכה, יהודייה שהגיעה לגיל 12 חזקתה שיש לה [[שתי שערות|סימני נערות]] ונחשבת לבעלת דעת ומחויבת בכל מצוות התורה שבהן חייבות [[אישה|נשים]]. גיל קבלת המצוות של הנערה נמוך בשנה אחת מהגיל שבו מגיע נער לעול מצוות ("[[בר מצווה]]"). הסבר נפוץ לכך הוא שהנערה [[התבגרות|מתבגרת]], בראש ובראשונה מבחינה פיזיולוגית, מוקדם יותר מהנער ולכן היא חוגגת קודם. ה[[רא"ש]] מסביר את ה[[מדרש]] ב[[בראשית רבה]] במילים: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש", כלומר ההתפתחות השכלית של האישה קודמת לזו של הגבר.

באופן נוסף באר הרב [[זלמן סורוצקין]] שני כוחות עיקריים באדם: מוח לחשוב מחשבות - בזה עולה על פי רוב האיש על האשה. רגש שבלב - בזה עולה האשה על האיש. האמונה תלויה בלב וברגשותיו לכן האשה מתחייבת במצוות קודם לאיש.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=מכתב לבת המצווה|קישור=https://drive.google.com/open?id=1x4xCR4SoHf6VaUaB25zNZmQn7Eu8voI0|כתב עת=אוצר ההודיה לבת המצווה|שנת הוצאה=קרית אתא תשע"ח|עמ=עמודים 9–19|מחבר=קול תודה}}}}

בגלל סדר [[שנה מעוברת|העיבורים]] ב[[מחזור מטוני|מחזור המטוני]], לעולם לא תהיה בת מצווה ב[[אדר א']].{{הערה|יעקב מתלון, [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=109159 לוחות ושברי לוחות], עמוד 108.}}

==אופי האירוע==
===ביהדות האורתודוקסית-מודרנית===
בזרם ה[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסיה-המודרנית]] ישנם בתי כנסת בהם הונהג שאבי בת המצווה עולה לתורה ובת המצווה עצמה נושאת דרשה לאחר התפילה.{{הערה|{{קולך|תמר ביטון|סיבת עילויה - טקס בת מצווה כמחולל שינוי בקהילה|16820}}}} בקבוצות ליברליות אחרות נהוג לערוך טקס הכולל עלייה לתורה בנוכחות נשים בלבד.{{הערה|{{קולך|שרה פרידלנד בן ארזה|תפילה בלי עזרת גברים|14717}}}}

===ביהדות הקונסרבטיבית===
[[קובץ:BatM 1.jpg|ממוזער|250px|בת ש[[קריאת התורה|קוראת בתורה]], לרגל בת המצווה שלה בכותל הדרומי, כחלק מטקס [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבי]]]]

חגיגת בת מצווה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] בדומה למתכונת של בר המצווה החלה בזרמים [[יהדות קונסרבטיבית|הקונסרבטיבי]] ו[[יהדות רקונסטרוקטיבית|הרקונסטרוקטיבי]] ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. הראשונה שחגגה כך, בשנת [[1922]], הייתה [[ג'ודית קפלן]], בתו של הרב [[מרדכי קפלן]], מייסד הזרם הרקונסטרוקטיבי. קפלן קראה את הברכות בניגון, וקראה את [[פרשת השבוע]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] מתוך [[ספר תורה]] מודפס ובלי לעמוד על במת בית הכנסת. אך מגבלות אלה הוסרו במהירות ו[[עלייה לתורה]] של בנות מצווה (ובנות בכלל) הפכה למנהג נפוץ בזרמים אלה.
חגיגת בת המצווה כיום כוללת בדרך כלל קריאת ה[[מפטיר]] וה[[הפטרה]] ונשיאת דרשה. בחלק מהקהילות מקובל בנוסף [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] ביום חול. מקובל גם שבנות ובני המשפחה עולים גם הם לתורה בעליות הנוספות שבאותו היום.

===ביהדות הרפורמית===
טקס הבר-מצווה ה[[יהדות רפורמית|רפורמי]] כולל [[עלייה לתורה]] ובו הנערות (לרוב ב[[בית כנסת]] רפורמי) מחויבות בהגיען לגיל 13, ל[[עלייה לתורה|עלות לתורה]], בדיוק כמו הנערים הרפורמים.

ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], כאשר טקס בר-המצווה חדר מחדש לקהילות הרפורמיות, החלו לערוך שם גם טקסי בת-מצווה. טקס בת-המצווה הראשון בבית כנסת רפורמי התקיים ככל הנראה ב[[שיקגו]] ב-[[1930]], וב-[[1960]] כבר נערכו טקסי בת ובר מצווה כמעט בכל הקהילות הרפורמיות.{{הערה|מיכאל מאיר, בין מסורת לקידמה, תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, הוצאת מרכז שז"ר, 1990.}}
חגיגת בת המצווה כיום כוללת בדרך כלל קריאת ה[[מפטיר]] וה[[הפטרה]] ונשיאת דרשה. בחלק מהקהילות מקובל בנוסף [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] ביום חול. מקובל גם שבנות ובני המשפחה עולים גם הם לתורה בעליות הנוספות שבאותו היום.
בהמשך למסורת הקונפירמציה, [[קהילה|קהילות]] [[יהדות רפורמית|רפורמיות]] נוהגות לערוך מפגשי הכנה קבוצתיים וחווייתיים, בהם עוסקים בני ובנות המצווה במשמעות הטקס ומרכיביו השונים, בזהותם היהודית והישראלית, ובמושגים של אחריות חברתית, בגרות והקשר עם העם היהודי ומסורתו. התפילה מונהגת על-ידי רב או [[רבה (מוסמכת לרבנות)|רבה רפורמית]], ולעיתים גם על ידי חזן או חזנית, ומלווה בהדרכה ובהסברים על התפילות ומערך הטקס.

===בציבור החילוני והמסורתי===
בקרב [[חילונים]] ו[[מסורתיים]] ב[[ישראל]] ובקהילות יהודיות ברחבי העולם רבים חוגגים בת מצווה במסיבה ללא סממנים דתיים. מסיבות כאלו נערכות בבית, במסעדה או ב[[אולם אירועים]]. הן כוללות סעודה, מוזיקת רקע או [[מוזיקה לריקודים]] ולעיתים נאום של כלת השמחה ושל הוריה. יש המוסיפים לאירוע הופעות בידור, הקרנת סרט אודות הנערה החוגגת, ספר אורחים ועוד.

== ראו גם ==
*[[בר מצווה]]
*[[בארק מצווה]]

==לקריאה נוספת==
*[https://www.kol-toda.co.il/ההודיה-במעגל-החיים/אוצר-ההודיה-לבת-המצווה אתר הקול החמישי - האוצר לבת המצווה]. מעלת הבת, תפילה לכלת הבת המצווה ועוד, ירושלים תשע"ח.
*[[אברהם (רמי) ריינר]], '''[https://www.academia.edu/36015348 היחס לטקסי בת-מצווה : עיון משווה בפסיקה מודרנית]''', נטועים י' (תשסג), 55-77
*זאב אלף, מנחם באטלר, [https://www.academia.edu/25805815 How Bat Mitzvah Became Orthodox].{{כ}}Symposium on Masorah, מאי 2016
*אהרון בק, '''בת מצוות : ספר הלכה לילדה ולנערה''', [[המכון התורני אור עציון]], 2011
*[[אורנה פילץ]], '''את ואני : אמא ובת מצווה''', [[כנרת, זמורה-ביתן, דביר]], 2013
* {{צ-ספר|שם=Bat Mitzvah|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/j.ctt1d9nkx7.10|מו"ל=[[האגודה היהודית להוצאה לאור]]|עמ=106–134}}
* {{צ-ספר|שם=Bat Mitzva|קישור=http://worldcat.org/oclc/1010255155|ISBN=978-987-29457-6-3|oclc=1010255155|מחבר=דניאל אופנהיימר}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
*{{אנשים ישראל||בת מצווה במגזר הדתי לאומי|7756}}
*{{אנשים ישראל||בת מצווה במגזר החילוני הוותיק|7575}}
*הרב [[אליעזר מלמד]], [https://ph.yhb.org.il/07-02-11/ חגיגת בת מצווה], באתר [[פניני הלכה]]
*הרב [[אליעזר מלמד]], [https://yhb.org.il/shiurim/revivim-3185/ המצווה לחגוג בת מצווה], [[רביבים (ספר)|רביבים]]
*{{אנשים ישראל|יוסי טישלר|בר מצווה ובת מצווה במגזר החרדי|7600}}
*ד"ר אהרן ארנד, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/are.html חגיגת בת מצווה בפסקי הרב יצחק נסים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20081014221407/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/are.html |date=2008-10-14 }}, דף השבוע ל[[פרשת וישלח]] באתר אוניברסיטת בר-אילן
* [[חזקי שוהם]], [https://heb.hartman.org.il/shoham-bat-mitzvah/ בת מצווה, הגרסה הישראלית - ממסיבה לטקס חניכה?], [[ראשי]], 1 בספטמבר 2020
*{{דעת||daat/mishpach/hagigat/6.htm|שיטת הרב עובדיה יוסף שו"ת "יביע אומר", "יחווה דעת" בעניין בת מצווה}}
*Michele Alperin, [http://www.jpost.com/Magazine/Features/Article.aspx?id=262018 The evolution of the bat mitzva], [[The Jerusalem Post]], May 15, 2012

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מצוות ומנהגים יהודיים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:גילים בהלכה]]
[[קטגוריה:סעודות מצווה]]
[[קטגוריה:אירועים משפחתיים]]
[[קטגוריה:טקסי מעבר]]
[[קטגוריה:יום הולדת]]
[[קטגוריה:נוער]]
[[קטגוריה:נשים ביהדות]]
[[קטגוריה:12 (מספר)]]