לדלג לתוכן

ג'ורג' צ'ארלס אייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' צ'ארלס אייד
George Charles Aid
לידה 26 באוגוסט 1872
קווינסי, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1938 (בגיל 65)
טריון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדלית כסף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' צ'ארלס איידאנגלית: George Charles Aid; 26 באוגוסט 187212 במאי 1938) היה צייר, תחריטאי ומורה אמריקאי הידוע בציורי דיוקן, נוף וז'אנר. אייד היה פעיל בצרפת, הולנד וקרולינה.

ג'ורג' צ'ארלס אייד, יליד בקווינסי, אילינוי, למד בבית הספר לאמנויות סנט לואיס בסנט לואיס והחל לעבוד כמאייר בעיתונים שונים של סנט לואיס. בשנת 1899, הוא קיבל מלגה לנסיעות ולימוד בפריז, צרפת. הוא נרשם באקדמיה ז'וליאן והחל לעבוד אצל ז'אן פול לורן וז'אן-ז'וזף בנג'מין-קונסטנט וכן עם לוסיאן סיימון וצ'ארלס קוט באקדמיה דה לה גרנדה שאומייר. הוא הציג את עבודותיו בצרפת ובארצות הברית, והוא זכה במדליית כסף ביריד העולמי של סנט לואיס ב-1904.[1]

בשנת 1906 רכשה ממשלת שוודיה את אחד מציוריו של אייד שהוצג בסלון פריז. אייד הוזמן גם להראות את עבודת התחריט שלו, יחד עם קלרנס גננון, והרמן ארמור וובסטר. עבודתו נסקרה על ידי מבקרי אמנות כמו צ'ארלס דקאי.[2]

שחקניות ברידג', 1914

אייד נשאר בצרפת במשך חמש עשרה שנים, ופגש אמנים אמריקאים אחרים כמו ריצ'רד מילר ופרדריק קארל פריסקה. הוא גם פגש סטודנטית צעירה למוזיקה מדרום קרוליינה בשם מרי אור, שהפכה לאשתו בשנת 1910. בני הזוג עברו לאיטליה.[3]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, ג'ורג' ומרי חזרו לארצות הברית. הם נסעו במשך כמה שנים, והתיישבו בטריון, צפון קרוליינה בשנת 1920. הם בחרו בטריון כי, כמו באירופה, הם הצליחו למצוא מושבה אמנותית. במהלך שנות ה-20, ג'ורג' צ'ארלס אייד הפך לאמן בעל מוניטין התמחה בתחריט וצילום פורטרטים של אנשים בולטים מקרולינה.

הוא הוזמן גם לצייר את "הטבילה של וירג'יניה דאר" להנצחת ההיסטוריה המוקדמת של צפון קרוליינה. הציור נתרם מאוחר יותר למוזיאון המנטה בשארלוט.[4]

ג'ורג' צ'ארלס אייד מת בטריון ב-1938.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' צ'ארלס אייד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Aid, George Charles, כרך 1, Oxford University Press, 2011-10-31. (באנגלית)
  2. ^ Accueil, bibliotheque-numerique.inha.fr
  3. ^ Judith H. Bonner, Estill Curtis Pennington, Charles Reagan Wilson, The New Encyclopedia of Southern Culture: Volume 21: Art and Architecture, UNC Press Books, 2013-01-14, ISBN 978-0-8078-6994-9. (באנגלית)
  4. ^ Estill Curtis Pennington, Martha R. Severens, Scenic Impressions: Southern Interpretations from the Johnson Collection, Univ of South Carolina Press, 2015-12-16, ISBN 978-1-61117-717-6. (באנגלית)